המהפכה הוורטיקלית: גוגל ואמזון כבר השקיעו בחקלאות ש"תשנה את האנושות"

החקלאות הוורטיקלית, שמאפשרת גידול לגובה של צמחים בתנאים מבוקרים בחללים סגורים, חולשת כבר על שוק של 3 מיליארד דולר ■ פיוצ'ר קרופס, הפועלת מהולנד, רוצה כעת לגייס 35 מיליון שקל באמצעות מיזוג עם השלד הישראלי של חברת אינפימר

שלי אפלברג
שלי אפלברג
גידולים של פיוצ'ר קרופס. "התעשייה בחיתוליה אבל המשקיעים מבינים את החזון"
גידולים של פיוצ'ר קרופס. "התעשייה בחיתוליה אבל המשקיעים מבינים את החזון"צילום: Bibi Engelbertink / חברת פיוצ'ר קרופס
שלי אפלברג
שלי אפלברג

החקלאות המסורתית עוברת שינוי משמעותי בעשור האחרון: אינספור טכנולוגיות חדשות מנסות להשתלב בדרכי גידול מסורתיות, כדי לייעל תהליכים, להבטיח את איכות המזון ולהשביח יבולים עבור אוכלוסיית העולם – שגדלה לכ-10 מיליארד בני אדם. הדרישה הגדלה למזון, שמכלה את משאבי הטבע, הביאה בשנים האחרונות להתפתחות החקלאות האורבנית, או בשמה המקצועי - חקלאות ורטיקלית (אנכית).

החקלאים בשיטה זו מגדלים את היבול לגובה, בחללים סגורים, ללא אור שמש ובמנותק ממזג האוויר בחוץ. הפועלים בתחום מנסים לגדל את הצמחים, הפירות והירקות, משלב הזריעה ועד הקטיף, באופן אוטומטי וללא מגע אדם או שימוש חומרי הדברה - באמצעות בקרה על כלל הגורמים הסביבתיים ותהליכי הגידול. המחשב שולט באופן אוטומטי על כמות המים, החימום, התזונה ותאורה שמופנית לכל צמח וצמח.

חשיבותה של החקלאות הוורטיקלית לכדור הארץ הובילה את מגזין "פורבס" לקבוע שמדובר באחד מעשרים התחומים שיובילו לטרנספורמציה בדרך שבה אנשים חיים. מחקרים שונים מעריכים את גודל השוק בכ-3 מיליארד דולר, וצופים כי הוא יציג צמיחה דו-ספרתית שנתית ממוצעת של כ-27%-20% עד 2026.

"החקלאות הוורטיקלית משנה את קונספט הגידול ותשנה את האנושות", חוזה גרי גרינשפן, ממייסדי ומנכ"ל פיוצ'ר קרופס (Future Crops). "לא משנה מה תהיה עונת הגידול, מחר בבוקר נוכל לגדל בסיביר או באמירויות את אותה הסחורה, שכן אין חשיבות למזג האוויר, ובתוך המבנה אנחנו יכולים לשלוט ולהעניק לצמח את כל מה שהוא צריך. זאת הסיבה שחברות ענק כמו גוגל ואמזון השקיעו מאות מיליוני דולרים בחברות חקלאות ורטיקליות לפי שווי של חצי מיליארד דולר ומעלה".

גרי גרינשפן, מנכ"ל וממייסדי פיוצ'ר קרופס צילום: חברת פיוצ'ר קרופס

כניסה לבורסה בדלת האחורית

פיוצ'ר קרופס, בשיתוף עם מכון וולקני, פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת גידול אנכי של צמחים בתנאים מבוקרים. הגידול מתבצע במבנה סגור ומיועד לייצור המוני. כיום החברה מתמקדת בגידול עשבי תיבול ועלים ירוקים כמו בזיליקום, פטרוזיליה, כוסברה ושמיר, ושוקדת על פיתוחים נוספים לגידול חסות ועלי בייבי. אלגוריתם הגידול שפיתחה החברה משקלל יותר מ-70 פרמטרים של גידול, וביניהם חימום, אוורור, מיזוג האוויר, השקיה, תזונת הצמחים, תאורה ומחזורי תאורה. עד היום הושקעו בחברה ההולנדית כ-30 מיליון דולר.

פיוצ'ר קרופס נוסדה ביולי 2016 על ידי גרינשפן (48), לשעבר מנכ"ל עלית מזון מקבוצת שטראוס. בעלת המניות הגדולה של החברה היא משפחת לרמן (80%), שמחזיקה בפעילות תעשייתית ובעשרות מפעלים בצפון ודרום אמריקה בשווי של כ-1.7 מיליארד דולר. בבעלות החברה מרכז מו"פ ומתקן גידול מתועש בעל תשע קומות בהולנד, שמשתרע על שטח של 3,000 מ"ר וכולל חמישה חדרי גידול עם מערכת אקלים עצמאית. המתקן מספק תוצרת חקלאית לייצור מסחרי. החברה טוענת כי הטכנולוגיה שלה משפרת את תנאי הגידול והאיכות, ומגדילה את תפוקת התוצרת.

כעת מנסה החברה להיכנס לבורסה בדלת האחורית, באמצעות מיזוג פעילותה עם השלד של אינפימר, ששוויו 33 מיליון שקל. כחלק מהמהלך, החברה נדרשת לגייס מהציבור 35 מיליון שקל, לפי שווי מינימלי של 200 מיליון שקל (לפני הגיוס). כמו כן, בעלי השליטה בחברה, שיחזיקו אחרי המיזוג ב-69% מהמניות, יעמידו לחברה הלוואה בסך 2.5 מיליון דולר, במטרה לאפשר למניה לחזור ולהיסחר ברשימה הראשית. את ההנפקה מובילים לאומי פרטנרס חתמים יחד עם חברת ההשקעות סילבר רואד קפיטל שבבעלות דני איילון ושותפו ליאור מימון.

"בהשוואה למה שקורה בעולם, השווי שבו אנו נכנסים לבורסה, כ-200 מיליון שקל, הוא שווי מועט. למיטב ידיעתי, אנחנו החברה הראשונה בתחום שנכנסת לשוק ההון. בגלל שכל הגדולים, וביניהם גוגל ואמזון, נכנסו לתחום, הבנו שרק באמצעות ההון של המשפחה לא נצליח למנף קדימה את הטכנולוגיה שפתחנו. הקושי של כולם כיום הוא לקחת את הטכנולוגיה שמנוסה במקום קטן, ולספק את המזון באופן מסחרי - לכן הגענו לשוק ההון בתל אביב", אומר גרינשפן.

לדבריו, מטרת הגיוס היא התרחבות: "כיום אנחנו מוכרים את כל מה שאנחנו מייצרים. אנחנו רוצים לבנות את מרכז הפיתוח בהולנד ולהתרחב במטרה להתחיל בניסויים על תוצרת חדשה".

לפי התשקיף שהגישה, התוכנית העסקית של החברה ל- 12 החודשים הקרובים כוללת הגדלה של כמות היבול למ"ר בחדרי הגידול הקיימים, על ידי שיפור תשתיות קיימות של השקיה ותאורה, ובנייה של חדרים נוספים; הרחבה של מעגל הלקוחות; כניסה למדינות נוספות באמצעות שיתופי פעולה אסטרטגיים; הרחבה של מרכז הפיתוח במטרה לגדל תוצרת חקלאית מגוונת בייצור המוני; השבחה של רמות האוטומציה במתקן, ושיכלול של טכנולוגיית הבינה המלאכותית שמנטרת ומעבדת את המידע על היבול בכל שלבי הגידול.

חוות חקלאות ורטיקלית בניו ג'רזי, ארה"בצילום: בלומברג

"התעשייה בחיתוליה"

פיוצ'ר קרופס היא חברה מכניסה: החברה מוכרת תוצרת לרשתות מזון באירופה, ובאחרונה סיימה פיילוט ראשון עם הרשת ההולנדית אלברט היין. מוצרי החברה נמכרים תחת המותג EVE, על שם חווה התנ"כית.

בתשעת החודשים הראשונה של 2020 הכניסה החברה 630 אלף יורו, ורשמה הפסדים של 4.3 מיליון דולר. נכון לסוף דצמבר 2020, צבר ההזמנות של החברה עומד על כ-332 אלף יורו. בקרוב היא צפויה להרחיב את פעילותה מול רשתות אחרות באירופה, ביניהן לידל, קארפור, קואופ ועוד. החברה מעסיקה 51 עובדים, בעיקר בתחום האריזה, שעדיין לא מתבצעת באופן אוטומטי.

"אנחנו ממש בתחילת הדרך והמספרים עדיין לא מרשימים, אבל כל החברות שגייסו הון בארה"ב עשו זאת לפי שווי עצום וגייסו הרבה מאוד כסף - אך הן לא עשו יותר מאתנו", אומר גרינשפן. "התעשייה בחיתוליה אבל המשקיעים מבינים את החזון – שינוי כל שרשרת הערך במזון. אנשים חושבים היום בטעות שאוכל מהשדה הרבה יותר בריא וטבעי, אבל זה לא נכון, יש שם הרבה כימיקלים שמזיקים לגוף האדם. אנחנו הפכנו למעין פסיכולוג של הצמח. אנחנו שולטים על כל הרכיבים שהוא מקבל ומקשיבים בדיוק למה שהוא רוצה וצריך. הדבר היחידי שלא טבעי בצורת הגידול שלנו הוא האור".

לדבריו, בהמשך החברה תוכל לגדל כל מה שתחפוץ, אך "לא כל מוצר שנוכל לגדל יהיה כלכלי לגדל אותו. לכן בחרנו להתחיל בתבלינים, שמחיר המכירה שלהם גבוה. כיום הגענו למצב שבו המתקן שלנו בהולנד פועל באופן אוטומטי ללא יד אדם, מהזריעה ועד הקציר. רק האריזה מתבצעת בהתערבות יד אדם".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר