בנק הפועלים ישתתף במימון מהפכת הטיפול בפסולת של שיכון ובינוי ו-GES

שתי החברות יקבלו מבנק הפועלים מסגרות אשראי בהיקף של 817 מיליון שקל להקמת מתקן למיון מחזור והפקת אנרגיה מפסולת, שיוקם במתחם השפד"ן בראשון לציון ■ המתקן יטפל ב-10% מהפסולת הביתית המוטמנת בישראל

יורם גביזון
יורם גביזון
מתקן הטיהור שפד"ן, ב-2016
מתקן הטיהור שפד"ן, ב-2016צילום: צפריר רינת
יורם גביזון
יורם גביזון

שוק הפסולת הביתית עשה צעד משמעותי קדימה לקראת הפחתת אחוזי ההטמנה ומעבר לשיטות מתקדמות יותר של טיפול בפסולת. חברת שיכון ובינוי, שבשליטת נתי סיידוף, וחברת GES, שבשליטת קרן ג'נריישן, הגיעו לסגירה פיננסית עם בנק הפועלים למימון הקמתו של מתקן למיון ומחזור פסולת עירונית והפקת אנרגיה במתחם השפד"ן שבראשון לציון.

שתי החברות זכו במכרז שפירסמו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר באפריל 2018, לאחר שוויתרו על קבלת מענק הקמה מהמדינה, בעוד שהקבוצה המתחרה, של ורידיס ותהל, ביקשה מענק הקמה של 400 מיליון שקל.

על פי ההסכם של מיזם Zero Waste, שבבעלותן השווה של שיכון ובינוי ו-GES, עם בנק הפועלים, יקבל המיזם המשותף מהבנק מסגרות אשראי למימון הקמת הפרויקט בהיקף כולל של 590 מיליון שקל, ומסגרת נוספת למימון חריגות בעלויות ההקמה (Stand By) של עד 38 מיליון שקל בריבית בנק ישראל בתוספת מרווח של עד 3.5%-2.5%, ועוד מסגרות אשראי למימון הון חוזר בסכום של 189 מיליון שקל.

מסגרות האשראי יינתנו ללא זכות חזרה ללווה (Non Recourse), כלומר הבטוחה היחידה לפירעון מסגרות האשראי שייתן בנק הפועלים יהיו נכסיו של המיזם המשותף. המימון של בנק הפועלים יכסה 80% מעלות הפרויקט, ובנוסף יקבלו שיכון ובינוי ו-GES הלוואות גישור בסכום של 150 מיליון שקל בריבית בנק ישראל בתוספת מרווח של עד 2%-1% לתקופה של עד שנתיים ממועד ההפעלה לצורך מימון ההון העצמי שיעמידו שתי החברות.

מתקן מיון ומחזור הפסולת והפקת האנרגיה אמור לטפל ב-400 אלף טון פסולת ביתית לשנה (10% מהיקף הטמנת הפסולת הביתית בישראל), שתופנה אליו מרשויות מקומיות סמוכות - בהן רחובות, נס ציונה, ראשון לציון חולון ובת ים.

מיון פסולת באתר חירייהצילום: ניר כפרי

המתקן, שיוקם במתכונת BOT (בנה, תפעל והעבר) לתקופה של 25 שנה מסיום ההקמה, יטפל בפסולת באמצעות תהליך ביולוגי וצפוי לשלוח להטמנה רק 50% מהכמות שיקבל, זאת לעומת המצב הנוכחי של הטמנת 80% מהפסולת הביתית.

החומר האורגני שיופק מהפסולת ישמש להכנת קומפוסט באיכות חקלאית. גז המתאן, שיהיה אחד מתוצרי מחזור הפסולת, ישמש לייצור חשמל בהספק של עד 12 מגה-ואט.

המיזם ייהנה מהכנסות משלושה מקורות - דמי כניסה שישלמו הרשויות עבור כל טונה אשפה שיפנו למתקן, הכנסות ממכירת חשמל והכנסות ממכירת קומפוסט.

המדינה התחייבה להעמיד רשת ביטחון של עד 150 מיליון שקל על פני 25 שנותיו של המיזם אם ההכנסות לא יעמדו ברף מינימלי לשנה, וכן שלא להוריד את דמי ההטמנה מרמתן הנוכחית - 109 שקל לטונה.

על פי הערכות, המתקן יניב תשואה של 14%-12% על ההון העצמי שיושקע בו, כלומר 150 מיליון שקל.

המתחרה במכרז הקימה עתירה מינהלית נגד הזכייה

זכייתו של מיזם Zero Waste במכרז עומדת עדיין למבחן שיפוטי, מכיוון שקבוצת ורידיס-תהל הגישה עתירה מינהלית נגד הזכייה, ותוצאותיה תלויות בדיון שהחל בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בירושלים.

קבוצת ורידיס-תהל ביקשה בעתירתה לבטל את זכייתה של קבוצת שיכון ובינוי ו-GES, בטענה לעיכוב בסגירה הפיננסית לפרויקט, וכן בטענה שמיזם Zero Waste קיבל הקלות מוועדת המכרזים.

חברת ורידיס, היא הנפגעת העיקרית מהקמת המתקן, שכן אם המתקן יטפל ב-400 אלף טון של פסולת לשנה, פירוש הדבר הוא שמטמנת אפעה, שבה מחזיקה ורידיס ב-25% מהמניות, תאבד 200-120 אלף טונות לשנה של פסולת שהיו אמורים להישלח אליה.

מכיוון שמטמנת אפעה מטפלת ב-4,000 טונות פסולת ליום, שהם 30% מנפח הטמנת הפסולת בישראל, תגרום הפעלת המתקן בשפד"ן בתפוקה מלאה לירידה של 15%-10% בביקוש לשירותי ההטמנה של אפעה.

העובדה שמתקן המיון והמחזור יוקם במתחם השפד"ן עשויה לאפשר למיזם בעתיד להרחיב את קיבולתו בעתיד, או להקים מתקן לייצור RDF מהסוג שחברת ורידיס מפעילה במתחם חירייה, או לטפל באתר גם בפסולת צמיגים או בפסולת מסוכנת.

הקמת המתקן על ידי מיזם Zero Waste תהיה כרוכה בסיכון ביקוש משמעותי, מכיוון שהרשויות לא התחייבו לפנות את הפסולת למתקן זה ולא לתחנת המעבר בחירייה, למשל. ואולם, בשיכון ובינוי מעריכים כי הרשויות המקומיות, בעיקר בדרום גוש דן, יעדיפו בסופו של דבר את האופציה של פינוי הפסולת למתקן באתר השפד"ן מכיוון שהוא חוסך חלק מהנסיעה בפקקים לחירייה, וכן מכיוון שתחנת המעבר של עיריית ראשון לציון, שמתנגדת להקמת המתקן, מיושנת - ועל כן עלולה לגרום לזיהום סביבה וקרובה יותר לבתי התושבים בשכונת נווה חוף בעיר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"