הדיפ־סטייט של כלל ביטוח

דירקטוריון חברת כלל ביטוח עומד לשנות את פניו לאחר שהיו"ר הקודם, דני נוה, פרש ונדרש מינוי דירקטור. המתמנה העתידי עשוי להחליף גם את ממלאת המקום הזמנית של היו"ר, מלי מרגליות. ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון, יוסף (ספי) אלון, מונתה למיין את המועמדים.

בשבוע שעבר נחשף כי שתי קרנות של ספרה, שהן בעלות מניות, הציעו את אייל לפידות כמועמד לדירקטוריון. לפידות הוא בעל מניות המחזיק כ-4% מכלל ביטוח. מדוע לא הציע את עצמו? בשוק ההון צריך לפעמים לדבר בשפה הפולנית. תמיד טוב שמישהו אחר מציע אותך.

במקרה של לפידות הצעה שמגיעה מצד שלישי חשובה במיוחד, בגלל המכה הקלה בכנף שקיבל מדו"ח דנציגר. הדו"ח מתח ביקורת על לפידות ועל בעלי המניות, אלפרד אקירוב ומורי ארקין (באמצעות בנו, ניר, שהיה הגורם הפעיל), שהיו מעורבים מדי במהלכים שנועדו להחליף את מנכ"ל כלל ביטוח, יורם נוה. ארקין מושקע בשתי הקרנות של ספרה ומחזיק גם כ-7% ממניות כלל ביטוח.

אם מישהו חשב שדו"ח דנציגר ירפה את ידיו של לפידות, זו היתה טעות. ניכר כי לפידות רוצה לעשות את מה שעושים מנהלים מצליחים משחר שוק ההון - למנף את ההצלחה כמנהל כדי להפוך ממנכ"ל שכיר ומתוגמל היטב לבעל השליטה, בפועל. טרנספורמציות מהסוג הזה לא קורות כל יום, ודאי שלא בעולם הפיננסי המפוקח. המקרה הבולט שעוד נותר בסביבה הוא צדיק בינו, שהתחיל כפקיד בנק והיום שולט בבנק הבינלאומי. זה סיפור סינדרלה ישן.

מאז השתנה הטרנד, ולפידות שוחה נגד הזרם. בענף הבנקאות ובענף הביטוח יש בשנים האחרונות מגמה וגם לחץ לפיזור השליטה. שרי אריסון יצאה מבנק הפועלים, וגם דיסקונט ולאומי הם כבר בנקים ללא גרעין שליטה.

בתאגידים פיננסיים חזקים, כמו בנקים וחברות ביטוח, העובדה שקיימות חברות ללא גרעין שליטה במשק, שמצליחות להתקיים בזכות עצמן, בצד חברות שיש להם בעל שליטה - מעידה על תחכום גבוה של השוק.

כלל סומנה בתור החברה שתתווה בענף הביטוח את הדרך שנסללה כבר בענף הבנקאות. הניסיונות של בעלי הון לכוון את כלל ביטוח לדרך אחרת לא מנבאים טובות. זה סימן שבשוק הביטוח יש עדיין ניגודי עניינים, כשלים ותנועות עומק לא שקופות מבחינת הציבור.