התביעה נגד טבע טוענת: ויגודמן ודשא אישרו תשלומים לא חוקיים שביצעה החברה

העננה המשפטית שרובצת על טבע הכתה בה שוב שלשום – והפילה את מנייתה בוול סטריט ב-9.6% - לאחר שמשרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה נגד החברה. זאת בטענה שנתנה תמריצים לא חוקיים לרכישת קופקסון, תרופה מקורית לטיפול בטרשת נפוצה, באמצעות הזרמת 300 מיליון דולר לשתי קרנות צדקה. בכתב התביעה נטען כי המנהל הפיננסי והמנכ"ל דאז, אייל דשא וארז ויגודמן - ידעו על התשלומים לקרנות ואישרו אותם. התביעה דורשת להטיל על טבע קנסות ותשלום של סכום הגדול פי שלושה מהרווחים שהפיקה משיווק התרופה.

במקביל להגשת התביעה, מושל ניו יורק הודיע על החלטתו לזמן את טבע לשימוע בסוף אוקטובר 2020, כדי לברר את הטענות לפיהן החברה הייתה מעורבת במצגי שווא בנוגע ליעילות של משככי כאבים נרקוטיים (אופיואידים) והסכנות בהתמכרות אליהם. הליך זה מתנהל במקביל למשפט שבו תובעת מדינת ניו יורק את טבע על מעורבותה בהגברת השימוש באופיואידים, שגרמו למותם של 400 אלף אמריקאים בין השנים 1999 ל-2017. משפט זה היה אמור להתחיל במארס 20202, אך הוא נדחה בשל מגפת הקורונה.

• משרד המשפטים האמריקאי: טבע נתנה שוחד כדי להגדיל את מכירות קופקסון

ד"ר רוני גל, אנליסט בבנק ההשקעות ברנסטיין, העריך שהחשיפה המקסימלית של טבע לתביעה שהוגשה שלשום מגיעה ל-4.5-3 מיליארד דולר, בהתבסס על כתב התביעה - לפיו העבירות שביצעה לכאורה טבע ייצרו לה הכנסות של מאות מיליוני דולרים, כלומר פחות ממיליארד דולר. חישוב אחר של הנזק הפוטנציאלי מתבסס על ההערכה ש-7% ממכירות קופקסון בארה"ב הגיעו ממדיקייר (תוכנית הביטוח הפדרלית בארה"ב), כך שבהינתן מכירות מצטברות של 21.7 מיליארד דולר בארה"ב בשנים 2015-2006, המכירות של קופקסון למדיקייר מסתכמות ל-1.5 מיליארד דולר, ועל כן הנזק המקסימלי יהיה 4.5 מיליארד דולר.

עם זאת, גל מעריך שהנזק בפועל יהיה קטן יותר, בין היתר לאור העובדה שהקנסות ששילמו חברות אחרות - כמו Amgen (24.75 מיליון דולר ) אלקסיון וג'אז (13 ו-57 מיליון דולר בהתאמה) – על עבירות דומות היו נמוכים, ומשום שמטרת החוק הייתה למנוע שימוש לא ראוי במוצרים רפואיים, וברור שזה לא המקרה.

חברת רוקחות תיווכה בין טבע לקרנות

בעקבות התביעה, הוגשו כמה בקשות לגילוי מסמכים לפי סעיף 198 א' לחוק החברות, כצעד מקדים לקראת הגשת תביעה ובקשה להכיר בה כתביעה נגזרת. אחת הבקשות הוגשה על ידי שירה ברגמן, בעלת מניות בטבע, באמצעות עורכי הדין יעקב סבו, אוהד רוזן וחגי קלעי. ברגמן מבקשת לקבל את כל הפרוטוקולים והאישורים שניתנו על ידי הנהלת טבע להעברת תשלומים לשתי קרנות צדקה שפעלו לכאורה כמסווה לסבסוד שימוש של מטופלים בקופקסון, ואת כל חוות הדעת המשפטיות שניתנו לדירקטוריון או להנהלת טבע ביחס לחוקיות של ההתקשרות בין חברות בקבוצת טבע לבין שתי הקרנות.

עורכי הדין מסבירים שתוכנית מדיקייר נועדה לסבסד בכספים פדרליים את עלות התרופות לאוכלוסיות חלשות, כשמהמבוטחים נדרשים לשלם 25% ממחיר התרופות כהשתתפות עצמית. אלא שמכיוון שמחירי התרופות בארה"ב עלולים להגיע לסכומים משמעותיים, הוקמו קרנות צדקה שנועדו לסייע לחסרי יכולת כלכלית לממן את ההשתתפות העצמית. חברות התרופות עצמן אינן רשאיות לסבסד את ההשתתפות העצמית - אולם הן רשאיות לתרום לקרנות, ובלבד שקרנות אלו יפעלו בצורה עצמאית ולא יספקו ליצרניות התרופות מידע שיאפשר להן להצליב בין התרומות לקרן לבין כמות החולים שרכשו את התרופות מתוצרתן והיקף הסבסוד שקיבלו.

טבע תרמה לקרנות שנועדו לסייע לחולי טרשת נפוצה, ועל פי התביעה הונתה את מדיקייר בכך שרקחה מזימה עם חברת הרוקחות AssistRx שבעליה, אדוארד הנסלי, הכיר בכירה בטבע בשם דניס לינץ'. חברת הרוקחות מבצעת את בקשת הכיסוי שמוגשת למדיקייר מטעמו של המטופל, שמופנה אליה על ידי טבע. על פי כתב התביעה, לינץ' הבהירה להנסלי שטבע לא תוסיף לתרום לקרן שנועדה לכיסוי ההשתתפות העצמית, משום שגילתה שהקרן מסייעת לחולים שמטופלים בתרופות שונות - ולא בהכרח בתרופות של טבע. התביעה צירפה תכתובות פנימיות בטבע שהצביעו על כך שבכירים בחברה ידעו שקיים קשר ישיר בין התשלומים של טבע לקרנות לבין הגידול בהכנסות וברווחים שהיא מפיקה ממכירות קופקסון.

כך למשל, בנובמבר 2011 נדונה ההשפעה של העלאה מתוכננת במחיר קופקסון על הגדלת התשלומים שעל טבע להעביר לקרנות כדי לכסות את הגידול בהשתתפות העצמית, ובדצמבר 2011 הזהיר מנהל הכספים של חברת Teva Neuroscience את סמנכ"לית הכספים של Teva USA שלא להקטין את התשלום השנתי לאחת מקרנות הצדקה מ-10 ל-5 מיליון דולר - משום שלהפחתה תהיה השפעה ישירה על תוצאותיה של טבע. ביולי 2013 הוציאה מחלקת המסים של טבע מזכר פנימי, בו נכתב כי מאחר שהתשלומים שטבע שילמה לשתי קרנות הצדקה TAF ו-CDF נועדו להגביר מכירות, יש להתייחס אליהן כהוצאות ולא כתרומות.

טבע, שידעה כי על פי החוק האמריקאי היא אינה רשאית לקבל נתונים מפורטים מקרנות הצדקה על מספר המטופלים שרוכשים קופקסון ונהנים מסבסוד, קיבלה מידע זה באמצעות חברות הרוקחות שהקים הנסלי. חברה זו קיבלה את הנתונים משתי קרנות הצדקה, והעבירה אותם להנסלי, שמצידו העביר אותם לטבע.

החברה הישראלית חישבה את הסכומים על בסיס שלושה מסדי נתונים שקיבלה מחברות הרוקחות: מספר המטופלים בקופקסון שקיבלו סיוע מכל קרן, סכום התשלום השנתי ששילמה הקרן לכל מטופל והעמלה שגבתה כל אחת מהקרנות (9%). טבע העבירה סכום מצטבר של 329 מיליון דולר לקרנות, שכיסה את כלל השיפוי שהעניקו הקרנות למטופלים בקופקסון, ואיפשר לה להעלות את מחיר התרופה מ-17 אלף דולר לשנה ב-2006 - ל-73 אלף דולר לשנה ב-2015. כך, בתמורה למימון ההשתתפות העצמית של המטופלים, טבע גרפה לכאורה סכומי עתק ששילם הממשל הפדרלי למבוטחים שרכשו את תרופתה.

בכתב התביעה שהוגש על ידי הממשל הפדרלי נטען כי שני המנהלים הבכירים של טבע בתקופה הרלוונטית – המנהל הפיננסי אייל דשא והמנכ"ל ארז ויגודמן - ידעו ואישרו את התשלומים לקרנות, שכן על פי הנוהל הפנימי בטבע, שנחשף במייל מספטמבר 2015 בנוגע ל"הליך התרומות למדיקייר" - כל תשלום של עד 25 מיליון דולר נדרש לאישורו של המנהל הפיננסי, ומעל לסכום זה היה נדרש גם אישור מטעם המנכ"ל. התביעה צירפה מייל שנשלח מדשא בינואר 2015, בו הוא "מאשר את תרומת הקופקסון בסכום של 25 מיליון דולר, לבקשתו של רוב קורמנס – מי שכיהן אז כמנכ"ל טבע תרופות מקוריות וממותגות".

מחברת טבע נמסר כי היא "היתה מחויבת מאז ומתמיד לבריאות המטופלים ולהנגשת תרופות בנות השגה, ובכלל זה להבטיח גישה לטיפולים עבור הסובלים מטרשת נפוצה. התוכנית לסיוע למטופלים במחלה זו נועדה לתמוך במי שזקוקים לאפשרויות טיפול חשובות על ידי מתן תרומות לארגוני צדקה עצמאיים. אלה עזרו למטופלים לקבל גישה לתרופות, שרשמו להם רופאיהם. תביעה זו שהוגשה על ידי משרד המשפטים בנוגע לתרומות אלה, רק מבקשת להגביל עוד יותר את הגישה של המטופלים לתרופות חשובות ולשירותי בריאות. החברה תגן על עצמה בנמרצות מפני טענות אלה".