ששינסקי: לחייב את כיל להגיע להסדר עם רשות המסים כתנאי להתמודדות על זיכיון ים המלח

כיל ורשות המסים חלוקות על בסיס החישוב של חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, שחל על הרווחים של כיל מהפקת אשלג מים המלח החל ב-2016 ■ החוק נחקק בעקבות מסקנות ועדת ששינסקי 2 לבדיקת חלק המדינה בניצול משאבי טבע

יורם גביזון
יורם גביזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עובד במפעל של כיל
עובד במפעל של כילצילום: Bloomberg
יורם גביזון
יורם גביזון

"אחד התנאים שראוי שהוועדה תתערב בהם, לקראת המכרז החדש להפקת אוצרות הטבע מים המלח, הוא שייקבע שחברה שתגיש מועמדות לזכות במכרז החדש תבוא בידיים נקיות - כלומר תחויב לפתור את חילוקי הדעות בינה לבין רשות המסים כתנאי להתמודדותה במכרז החדש", כך אמר פרופ' איתן ששינסקי אתמול (ד'), בדיון של הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט.

ששינסקי טען שהצבת תנאי זה להשתתפותה של כיל במכרז החדש על הפקת אוצרות הטבע מים המלח, תהיה זרז ותמריץ משמעותי לסיום המחלוקת בין כיל לבין רשות המסים. כיל ורשות המסים חלוקות על בסיס החישוב של חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע שחל על הרווחים של כיל מהפקת אשלג מים המלח החל ב-2016. החוק נחקק בעקבות מסקנות ועדת ששינסקי 2 לבדיקת חלק המדינה בניצול משאבי טבע.

פרופ' איתן ששינסקיצילום: אייל טואג

סלע המחלוקת הוא אופן החישוב של הרכוש הקבוע של כיל. על פי החוק, כיל משלמת תמלוגים של 5% ממכירת אשלג, ברום ופוספט, והיטל מדורג על פי רווחיותה. כיל אמורה לשלם היטל של 25% בגין תשואה של 20%-14% שתשיג על הרכוש הקבוע שלה, והיטל של 42% על תשואה שגבוהה מ-20% על הרכוש הקבוע.

המדינה טוענת שבסיס המדידה של הרכוש הקבוע צריך להיות העלות המופחתת של הרכוש הקבוע על פי הדו"ח החשבונאי, ואילו כיל מסתמכת על חוק הזיכיון מ-1961, וטוענת שבסיס המדידה צריך להיות ערך השחלוף שלו - כלומר השווי ההוגן של הרכוש הקבוע בניכוי הפחת המצטבר מאז התקנתו.

החישוב על בסיס העלות המופחתת של הרכוש הקבוע מייצר בסיס מדידה נמוך יותר, ועל פיו התשואה של כיל על הרכוש הקבוע גבוהה יותר מהתשואה כפי שהיא נמדדת על פי שווי השחלוף של הרכוש הקבוע.

כיל ציינה בדוחות הכספיים שלה ל-2019 כי אם תתקבל עמדת רשות המסים, היא תידרש לשלם סכום נוסף של 180 מיליון דולר בגין היטל רווחי יתר ל-2019-2016.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב