המהפכה המתחייבת בפנסיה: הכספים יופקדו בקופת האוצר

אפשר ליישם פנסיה רעיונית צוברת, שנוסתה בכמה מדינות באירופה, עד לתקרת שכר מסוימת ולשלב בתוכה קצבות זקנה של הביטוח הלאומי לעובדים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בעולם עברו כבר לפני כמה שנים לפנסיה צוברת רעיונית
בעולם עברו כבר לפני כמה שנים לפנסיה צוברת רעיוניתצילום: Matthew Lloyd / בלומברג

בימים טרופים אלה של זעזועים כבדים בשוקי ההון בעולם כולו שאיש אינו יודע מתי יחלפו או באילו רמות מחיר הם יסתיימו, חובה לחשוב שוב על הדרך הראויה לשמירה על החיסכון הפנסיוני של הציבור ולמנוע הסתערות היסטרית על מכירת קרנות גמל והשתלמות, כדי להציל את החסכונות משחיקה כבדה.

נכון, יהיו מומחים רבים שיאמרו לציבור שאין הגיון בהסתערות הזאת, שחבל למכור בשפל, שכדאי להתאזר בסבלנות, ושבתום המשבר, המחירים של ניירות הערך השונים יחזרו לרמתם מלפני המשבר, ואף יעברו אותה. יש הגיון רב בדברי ההרגעה של המומחים, וניסיון העבר גם הוכיח זאת - מי שייקח נשימה ארוכה ויימנע מ"מכירת חיסול" יש הסתברות גבוהה שלא ייצא ניזוק.

אבל לא כולם יכולים לקחת נשימה ארוכה, מה עוד שייתכן שזו תהיה נשימה ארוכה מדי. שכן, הפנסיה של הפורשים לגמלאות בתקופה הקרובה צפויה להישחק דרמטית. בעולם מתרחבת והולכת ההכרה ביתרונותיה של השיטה הידועה כפנסיה צוברת רעיונית. השיטה הזאת נהוגה מאז שנות ה-90 של המאה שעברה בכמה מדינות, בהן שוודיה, איטליה, פולין, אסטוניה, ובהבדלים מסוימים, גם גרמניה. לפי שיטה זו, כל אדם מפריש אחוז מסוים משכרו לחשבון אישי וירטואלי באוצר.

עד כאן, כמו בכל תוכנית פנסיה צוברת. בנקודה הזאת מתחילה הייחודיות של השיטה. הכספים אינם מושקעים בשוק ההון על ידי חברה מנהלת (כמו בתוכנית פנסיה צוברת רגילה), אלא נכנסים לקופת האוצר. האחרון יעשה בכספים שימוש לפי צרכיו - יממן את הגירעון התקציבי השוטף, אם ישנו כזה, ישקיע בתשתיות, או יבחר כמה מנהלי תיקים שישקיעו עבורו. מקובל בעולם שמוקמת ועדה ציבורית של מומחים שתתווה את כללי ההשקעה.

החשבון האישי הווירטואלי צובר ריבית תחשיבית בשיעור שקובעת המדינה. האחרונה יכולה לשנות שיעור זה לפי קריטריונים ידועים, כמו למשל הצמדה של הריבית לשיעור העלייה בשכר הריאלי, לשיעור השינוי בתמ"ג לנפש, או לשיעורי הריבית בארץ ובעולם. עם הגיעו של אדם לגיל פרישה, אזי היתרה הצבורה בחשבונו האישי (לרבות הריבית התחשיבית) תתורגם לפנסיה חודשית, כפי שנעשה בכל תוכנית פנסיה צוברת.

התרגום נעשה לפי מה שקרוי בעגה המקצועית מקדם המרה, שגם אותו קובעת המדינה. מקדם ההמרה קובע מהו סכום הפנסיה החודשי שמזכה כל סכום של צבירה בחשבון האישי. לדוגמה, אם מקדם ההמרה קובע שעל כל 1,000 שקל של חיסכון (וירטואלי) צבור מגיעה פנסיה חודשית של 10 שקלים, אז אדם שצבר בחשבונו האישי הווירטואלי מיליון שקל יהיה זכאי לפנסיה חודשית של 10,000 שקל. מקדם ההמרה יכול להשתנות לפי משתנים אחרים, כמו למשל, תוחלת החיים.

אנו ממליצים ליישם שיטה זאת עד לתקרת שכר מסוימת (למשל, השכר הממוצע במשק) ולשלב בתוכה את קצבות הזקנה של הביטוח הלאומי לאוכלוסייה העובדת. בצורה כזאת, תובטח לכל אדם פנסיה בסיסית שמנותקת במידה רבה מתנודות שוק ההון ומתשואות מזעריות. הרציונל של השיטה הזאת תלוי, בין השאר, בעובדה שלמדינה יש יכולת טובה יותר להתמודד עם זעזועים בשווקים או עם שינויים בתוחלת החיים מאשר לאדם הבודד בתקופה מסוימת בחייו, בייחוד בגיל הפרישה.

כיצד תשפיע השיטה על המקורות הפנויים למימון השקעות בענפי המשק ובתשתיות? להערכתנו, אין השפעה. מקורות אלה נקבעים, בין השאר, על ידי החיסכון של האזרחים; ולא צפויה השפעה מהמעבר לשיטה החדשה (כפי שמראים הנתונים מהמדינות שאימצו שיטה זו). באוצר יבטלו למעשה את הצורך באיגרות החוב המיועדות.

משבר הקורונה הוא הזדמנות לשבירת פרדיגמות מקובלות בתחום הפנסיוני, לטובת כלל האזרחים והמדינה כולה.

פרופ' ששינסקי הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה; פרופ' צדקה הוא מהחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלונה ודניאלה חברת SISTERS

שתי האחיות שהפכו חשבון אינסטגרם לאקזיט של מיליוני שקלים

אופן ספייס. היתרונות שלו ברורים, אבל העבודה ההיברידית מציפה את החסרונות

"כשאחפש עבודה עוד שנה־שנתיים, הדבר הראשון שאבדוק הוא שאני לא יושבת באופן ספייס"