למה לשלם ביטוח יקר על רכב חונה? תביעה של 700 מיליון שקל נגד חברות הביטוח

"שמרתי על בידוד באופן קפדני כל כך, שכאשר ניסיתי להניע את כלי הרכב שלי הוא לא הניע" — כך כתב בשבוע שעבר קולגה בדף הפייסבוק שלו. למעשה הוא הציף בעיה בתחום הביטוח. משבר הקורונה והבידוד החברתי שבעקבותיו, יצרו מצב שבו אנשים כמעט אינם נוסעים בכלי הרכב שלהם, אך עדיין משלמים את מלוא הביטוח.

אתמול הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי נגד חברות הביטוח הגדולות, מלבד חברת הביטוח כלל ביטוח, בסכום של 700 מיליון שקל בעניין ביטוח רכב. התובעים טוענים כי ״מגפת הקורונה היא אירוע קיצוני שיצר רווח גדול ולא מתוכנן לחברות הביטוח (Windfall). במצב דברים זה, שבו משתנה באופן מהותי הסיכון של חברות הביטוח, יש לבצע התאמה לפרמיה באופן שתתאים לשינוי הסיכון. הן מכוח הוראות חוק חוזה הביטוח, הן מכוח דיני החוזים הכלליים, ובעיקר מכוח חובת תום הלב המוגברת שחלה על חברות הביטוח, והן מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט״.

ביטוחי הרכב (ביטוח החובה וביטוח הרכוש) נועדו לכסות נזקי גוף או רכוש שעלולים להתרחש בשל תאונות דרכים. התובעים החריגו את הכיסוי בגין גניבה שמכוסה בפוליסה. ככל שתנועת כלי הרכב פוחתת, כך פוחת הסיכוי שיתממש אירוע ביטוחי שבגינו תיאלץ לשלם חברת הביטוח. התובעים - באמצעות עו״ד שאול ציוני, עו״ד אהד פיליפ ועו״ד רעות זייטלבך ממשרד ציוני פילרסדורף פיליפ - דורשים פיצוי המוערך ב–719 מיליון שקל מחברות הביטוח.

כך מסבירים התובעים את התביעה: ״בעקבות התפשטות מגפת הקורונה, הוטלו על אזרחי ישראל הגבלות תנועה ופעילות משמעותיות, ששינו לבלי הכר את שגרת החיים. המגבלות הובילו לכך שתנועת כלי הרכב פחתה באופן קיצוני ביותר. מראות של כבישים ריקים כמו ביום כיפור הופיעו תדיר בשידורי החדשות. בהתאם לכך, חלה גם ירידה דרסטית בתאונות הדרכים. כך, למשל, יו"ר איגוד שמאי הרכב דיווח על ירידה של כ–80% במספר תאונות הדרכים לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

"חלה הפחתה קיצונית וחסרת תקדים בסיכון בכל הקשור לביטוחי הרכב. מגפת הקורונה היא אירוע קיצוני ביותר, אך אירוע זה אינו מביא לעלייה בסך התביעות שעל חברת הביטוח לשלם על פי הפוליסה. להפך. מגפת הקורונה, שהיא אירוע בלתי צפוי ולא מתוכנן, הביאה לירידה דרמטית במספר התביעות. על כן, אירוע קיצוני ולא צפוי, כגון מגפת הקורונה, הפחית באופן קיצוני את הסיכון והגדיל דרמטית את הרווח של חברות הביטוח״.

כשחל שינוי קיצוני בסיכון המבוטח על ידי חברת הביטוח, נדרשת התאמה של דמי הביטוח המשולמים בידי המבוטחים, שכן אחרת יתעשרו חברות הביטוח שלא כדין על חשבון המבוטחים בשיעורים עצומים. בבסיס תשלום דמי ביטוח עומד העיקרון של "ביטוח אמת" — שעל פיו דמי הביטוח צריכים לשקף את הסיכון הגלום לחברת הביטוח.

"רווחים עודפים של 770 מיליון שקל"

חברות ביטוח רכב בארה"ב כבר הפחיתו ביוזמתן את דמי הביטוח לביטוחי הרכב, תוך שהן מציינות במפורש שהן עושות כן בשל הירידה המשמעותית בסיכון להתרחשות אירועי ביטוח. בישראל, לעומת זאת, חברות הביטוח מסרבות לבצע התאמה של דמי הביטוח באופן שיתאים לנסיבות החדשות ולהפחתת הסיכון הקיצונית. ״בדרך זו גורפות חברות הביטוח לכיסן רווחים עודפים אדירים, שהוערכו בידי מומחה מטעם המבקשים בסכום של 770 מיליון שקל עד למועד הגשת תביעה זו״, מסבירים התובעים.

הם מוסיפים וכותבים: ״לא ניתן לקבל התנהלות זו, שהיא שערורייתית ממש ומהווה הפרה בריש גלי של חובות תום הלב והאמון של חברות ביטוח כלפי מבוטחיהן. לפיכך, מוגשת תובענה ייצוגית זו, בשמו של ציבור המבוטחים של המשיבות״.

ביטוחי הרכב בישראל מחולקים לביטוח חובה וביטוח רכוש. ביטוח חובה נועד לספק כיסוי ביטוחי במקרים של נזקי גוף (פציעה או מוות) לנהג, לנוסעי כלי הרכב או לאדם אחר כתוצאה מתאונה או כתוצאה מהשימוש ברכב המבוטח. ביטוח חובה, כשמו כן הוא, הוא ביטוח שבעל רכב מחויב על פי חוק להפעיל כתנאי לשימוש ברכב.

ביטוחי הרכוש כוללים ביטוח מפני נזק שעלול להיגרם לכלי הרכב המבוטח במקרה של תאונה או גניבה, וכן כיסוי נפרד לנזק שעלול להיגרם לרכוש של צד שלישי כתוצאה מהשימוש בכלי הרכב המבוטח (ביטוח צד ג'). ביטוח שבו מבוטח הן רכבו של המבוטח הן ביטוח צד ג' נקרא גם "ביטוח מקיף".

כפי שצויין, התובעים החריגו את החלק של ביטוח מפני גניבה, והוא אינו נכלל בתביעה.