צילום אחד יגלה הכל: הסמארטפון ילשין עליכם לחברת הביטוח

"לא אני עוקב אחריך ושולח את הנתונים, חברת הביטוח שמולה חתמת ויתור על חיסיון רפואי עושה זאת", אומר היזם הסדרתי ומנכ"ל בינה AI, דיויד ממן ■ הסטארט־אפ האחרון שלו פיתח טכנולוגיה המאפשרת להפיק מצילום סטנדרטי מידע מדויק על מצבו הפיזי והנפשי של המצולם

אסא ששון
אסא ששון
דיויד ממן, מנכ"ל בינה AI
דיויד ממן, מנכ"ל בינה AIצילום: עופר וקנין
אסא ששון
אסא ששון

הופעתו של מארק צוקרברג בקונגרס האמריקאי באפריל במסגרת בדיקת השימוש במידע על יותר מ–80 מיליון משתמשי פייסבוק לצרכים פוליטיים, זכתה לתשבחות. אף שניכר היה שצוקרברג לחוץ, מייסד פייסבוק לא איבד עשתונות, חזר בדיוק רובוטי על דף המסרים שגיבש עם יועציו המשפטיים, והשכיל לנצל את הפורמט של הדיון, שבו לכל חבר קונגרס ניתנו רק ארבע־חמש דקות. האם בתנאים כאלה אפשר בכלל לנהל חקירה?

דיויד ממן, מנכ"ל חברת בינה AI (Binah.aiׂ), חושב שאפשר היה לגלות על צוקרברג לא מעט דברים גם במסגרת המוגבלת הזאת. "כשניתחנו את הווידאו של צוקרברג ראינו שלמרות חזותו הרגועה היו שתי נקודות שבהן רמת הלחץ שלו זינקה. הראשונה היתה כאשר הוא אמר שפייסבוק יכלה לעשות יותר כדי לשמור על הנתונים שלה, והשנייה כשהוא נשאל על קיימברידג' אנליטיקה".

לתובנות האלה הגיעו בבינה AI באמצעות עיבוד האותות שהתקבלו מפניו של צוקרברג בשילוב בינה מלאכותית — מה שאיפשר להם בתוך שבע שניות לדעת מה הדופק שלו, אחרי 20 שניות לקבוע מהו קצב הנשימה שלו וכעבור שתי דקות — לאפיין את המתח הנפשי שבו צוקרברג היה מצוי.

אתה יכול להסביר במלים פשוטות מה החברה עושה?

"זה שילוב בין עיבוד אותות, בינה מלאכותית ומידע שמופק מהעיבוד. אנחנו מנקים את המידע לרמה גבוהה. בקרוב תהיה לנו אפשרות גם לדעת מהו לחץ הדם של הנבדק. כל מה שאנחנו צריכים זה פיסת עור חשופה, ובעזרת עיבוד אותות אנחנו מצליחים לקרוא את זרימת הדם. אנחנו רואים את החזר האור על העור ואת ההשפעה הפיגמנטית של זרימת הדם, ומזה אנחנו דולים כמה ערוצי מידע — כמו דופק ונשימה".

"בוא נצלם אותך"

וכל זה מהסרטון שמצולם במחשב בלייב?

"כן. בוא נצלם אותך. הנה יש דופק, אתה די רגוע. עכשיו, כשאתה מדבר, הדופק עולה, אחרי 40–50 שניות אני יודע מה מידת הלחץ שבו אתה נתון".

מה יכול להפריע לתמונה — מה קורה, למשל, אם אני מתאפר?

"עד רמה מסוימת של איפור אנחנו יודעים לקרוא. אם תשים מסכה לבנה כמו ליצן, עדיין נוכל לדלות מידע — אבל רמת הדיוק תרד. עם זאת, נזהה שמשהו לא בסדר. ככל שהאיפור כבד יותר הדיוק נפגע. חברה ביטחונית גדולה ביקשה שנגלה אם מישהו שם מסכה. כי בכל מערכות זיהוי פנים, אם אקנה מדפסת גומי ממש טובה ואדפיס פנים של מישהו ויש כיום חברות שמספקות כזה שירות — מערכת זיהוי הפנים תתקשה להבדיל בין המסכה לפנים האמיתיות. אנחנו, בגלל הדגימה מתחת לעור הפנים, יכולים לומר 'מסכה או לא מסכה'.

"בבחינה פנימה, קשה יותר לשקר — זה די דומה למכונת אמת. אם הבן אדם עבר הכשרה ביטחונית ברמה גבוהה מאוד שמאפשרת לו לשלוט בעצמו, הוא יכול לשקר גם למכונת אמת. אבל 99% מהאנשים לא יצליחו לעשות זאת. כאשר אתה משקר ומבחוץ נראה רגוע, בפנים הכל סוער — ובדיוק את זה אנחנו מנטרים. האותות של הגוף הם סיגנל טהור שאנחנו מפרקים מהפנים".

איפה ולמי אתם משווקים את המערכת שלכם?

"אנחנו היחידים שהבאנו את הטכנולוגיה הזאת לייצור והתחלנו לשווק אותה השנה לחברות ביטוח וטלמדיסין (רפואה מרחוק). חברת ביטוח יפנית משתמשת באפליקציה הזאת בזמן חיתום ביטוח בריאות".

איך זה עוזר לחברות הביטוח?

"יש להן הרבה דאטה וצריך לנתח אותו. הבסיס הוא היכולת לאמוד סיכון — זאת הליבה של חברת ביטוח. כיום זה מתבצע באמצעות שאלון: 'האם היית חולה, האם יש לכם היסטוריה של גידולים במשפחה' וכו'. יש בנק של כ–20 שאלות שעוזרות לאקטוארים לאמוד את הסיכון.

"אנחנו מתמקדים בעולם הבריאות הדיגיטלית. לכן, תהליך החיתום של לקוח בעת רכישת הביטוח לא יהיה מבוסס על שאלון — אלא על בחינה ראשונית מצולמת של שתי דקות וידאו. אם הכל בגבולות הנורמלי — בין השאר לחץ הדם והדופק — ממשיכים הלאה".

אתה יכול לזהות אירוע בריאותי בזמן התרחשותו?

"כאשר אתה בא לבית חולים, בודקים מיידית חמישה פקטורים: דופק, לחץ דם, טמפרטורה, רמת החמצן בדם ונשימה. עד סוף השנה אוכל לתת את כל חמשת המדדים האלה בקריאה מרחוק.

"תחשוב שהתוכנה שלנו רצה לך בטלפון; בן אדם מבוגר צופה בטלפון שלוש שעות ו–18 דקות בממוצע. בזמן הזה אנחנו יכולים לעשות לך 50–70 סריקות ביום. לא חשוב מה אתה עושה בטלפון ברקע, אנחנו יודעים לסרוק אותך ולזהות אירועים רפואיים".

מי אישר שאלה מדדים מדויקים?

"המערכת שלנו עברה בדיקות — ואנחנו בדרך לקבל אישור מ–FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית)".

המדידות של המערכת מושפעות מסוג המצלמה ואיכות הצילום?

"לא. הצילום יכול להיעשות מכל סמארטפון, מחשב ואפילו באמצעות טלוויזיה חכמה. אנחנו יודעים להתמודד עם כמעט כל איכות צילום".

איך הגעתם לזה בכלל?

"הכל התחיל מהמכונית האוטונומית. אנחנו עובדים עם אחד התאגידים הגדולים ביפן, לקוח משלם שביקש שנפתור לו את הבעיה של בחינת הרכב מבפנים. כולם מתעסקים עם מה שקורה מחוץ לרכב, אבל יצרני הרכב הבינו שהם גם צריכים לבחון את פנים הרכב — כלומר לראות שגם יושבי הרכב בסדר. שלא יקרה מצב שבו נוסע יקבל התקף לב, אף אחד לא ישים לב — והרכב יגיע ליעד, אבל הנוסע לא יהיה בחיים.

"כשרכב נוסע יש הרבה מאוד בעיות בעיבוד התמונה — הרכב לא יציב, יש שינויי תאורה כל הזמן, מאור לחושך, הבזקי אור פתאומיים, צריך לעקוב אחרי הנוסע כל הזמן. זה מה שהתוכנה שלנו עושה: עוקבת אחריך כל הזמן".

האח הגדול?

"לא אני. חברת הביטוח שמולה חתמת ויתור על חיסיון רפואי אחראית לכך".

"ברגע שיש לך אייפון — אתה חשוף"

אבל היא מקבלת פה עוד מידע.

מול ההודעות בסמארטפון. תמונת אילוסטרציהצילום: Andre Penner / AP

"השעון של אפל בודק אותך כל הזמן. זה כבר קורה — החדירה לפרטיות. כל הממצאים נמצאים בטלפון. אני לא שולח אותם החוצה. אנחנו בסך הכל 25 עובדים; כל מי שרוצה לעקוב אחריך יכול להפעיל הרבה יותר חוקרים. כבר היום ניתן לעקוב אחרי כל אחד.

"הפרטיות בתקופה זו היא די אשליה. פייסבוק אפילו מפעילה את המיקרופון. ברגע שיש לך סמארטפון אתה חשוף. נקודה. אם אתה רוצה פרטיות, תגור ביער — בלי סמארטפון ובלי אינטרנט — אחרת אתה חשוף. זה העולם. הפרטיות היא מלחמה אבודה. כל מי שרוצה לדעת עלינו משהו, יודע".

בוא נסתכל על הצד החיובי.

"האפליקציה בודקת אותך בחיתום הרפואי, עוקבת אחריך במהלך היום כדי לוודא שאתה בסדר ושאתה עומד במה שהבטחת. חברת הביטוח תבדוק אותך פעם בחצי שנה לראות שאתה בסדר ועומד בתנאים של הפוליסה. כמובן שתמורת כל זה תקבל הנחה בפוליסה".

מה גובה ההנחה שחברת הביטוח היפנית שמשתמשת באפליקציה שלך נותנת למבוטחים?

"הם לא מערבים אותנו בהליך הכלכלי. אני מעריך שמדובר בעשרות אחוזים הנחה. בוא נלך צעד קדימה: אחד הדברים שאפשר לדעת זה רמת האלכוהול בדם. יש לזה אינספור שימושים. כשאתה נכנס לרכב מצלמה פנימית בוחנת את רמת האלכוהול ולא מאפשרת לנהוג אם היא גבוהה מדי. באמצעות טלפון, כשהמצלמה מופעלת, אחרי שתי דקות אני יודע מהי רמת האלכוהול בדם בוודאות של 95%. זה מאפשר לעקוב גם אחר נהגים מקצועיים".

"אנחנו מוכרים ערך מוסף ארגוני"

בינה AI הוקמה על ידי מיכאל מרקזון, קונסטנטין גדלין וממן. "כל חברות הבינה המלאכותית מגדירות בעיה שהן רוצות לפתור, משתמשות בכלים קיימים (דאטה סיינס) בשוק ומיישמות אותם. בכל העולם ובטח בחברות הביטוח מקימים צוותי דאטה סיינס. חטיבת AI מקבלת מטלות מכל הארגון — כך למשל, מחלקת שימור לקוחות פונה אליהם בבקשה לדעת מי הלקוחות שיפרשו בשנה הקרובה, שזאת בעיה מוגדרת מאוד.

"מגדירים את הבעיה בדיוק גבוה מאוד. צוות הדאטה סיינס מתחיל לבדוק איזה דאטה — חשבונות, שימושים פניות לשירות לקוחות וכו' — פותר את הבעיה ברמת דיוק מסוימת. אנחנו הבנו משהו חשוב מאוד מבחינה ארגונית: אנחנו לא מוכרים AI, אלא ערך מוסף ארגוני — כלומר הלקוח יכול להשתמש בפתרונות שלנו מיד, בלי קבוצות מחקר. ישר מהקופסה. בסופו של דבר, זה חוסך כסף.

"בינה מלאכותית היא באז וורד. ארגון לא צריך AI — הוא צריך פתרון לבעיות מוגדרות ולראות איך הוא מרוויח כסף".

צילום: GARO / Phanie

בינה AI היא הסטארט־אפ ה–13 של ממן. ארבעה מהם נמכרו, האחרון ב–60 מיליון דולר לחברה הסינית וואווי. "אני מאלה שסיימו תואר שני במחשבים ומתמטיקה כבר בגיל 18, ומשם עברתי לשירות צבאי במשרד ראש הממשלה בתחום הטכנולוגיה והמחקר".

מה חקרתם?

"חקרנו רבות את הצד התוקף של תחום המידע. בהמשך, הייתי יועץ בצ'ק פוינט ושכיר בפורטינט. עזבתי אחרי שהיא הונפקה ב–5 מיליארד דולר".

אשליית אבטחת המידע

למה בעצם עזבת את תחום אבטחת המידע?

"באבטחת מידע כלום לא מדיד. אבטחת מידע היא אשליה".

צ'ק פוינט, פאלו אלטו ופורטינט, שנסחרות כל אחת במיליארדי דולרים — כולן אשליה?

"כולן חברות טובות והשווי שלהן מוצדק, כי יש לקוחות שקונים את המוצרים שלהן — אבל אין לך שום מושג מהי רמת האבטחה שאתה מקבל. יותר מזה, גם הם לא יודעים מהי רמת האבטחה. אצל כולם זה מארג שלם של כוח שיווקי. הלקוח לא יכול למדוד את רמת האבטחה שלו. גם אם אתן למנהל אבטחת המידע תקציב בלתי־מוגבל והוא ירכוש את כל מוצרי אבטחת המידע — הוא עדיין לא יידע עד כמה הוא מוגן.

"אבטחת מידע היא כמו אמונה, היא עיוורת. בגלל זה עזבתי את התעשייה. עדיין בשביל הכיף, בערבים אני נהנה לפתח ולפתור בעיות אבטחת מידע".

אז לא צריך מוצרי אבטחת מידע?

מערכת לטיפול במתקפת סייברצילום: רויטרס

"השימוש מגן יותר מאשר בלי מוצר אבטחה, אבל לא ניתן להגיד כמה אתה מוגן. כל מוצרי האבטחה לא יגידו לך כמה אתה באמת מוגן. הם מטפלים ברוב בעיות אבטחת המידע שמתגלות מדי חודש. בגלל זה הבעיה בלמכור אבטחת מידע היא כוח שיווקי, ולא טכנולוגי. אף מנהל אבטחת מידע לא יכול לדעת איזה מוצר עדיף: של צ'ק פוינט, פורטינט או פאלו אלטו".

ולך יש את היכולת לבדוק מה יותר טוב?

"יש לי יותר מושג, אבל לא ב–100%, כי עבדתי בתחום. נמאס לי למכור אשליות. המוצרים שיצרתי פתרו בעיות נישתיות ומדויקות, אבל מסביב נשארו עוד הרבה חורים. הסטארט־אפ שמכרנו סיפק בסיס הגנה למסדי נתונים וההגנה אכן היתה טובה, אבל כשמדובר בארגון שיש לו עשרות שרתים, מאות נקודות תקשורת, עשרות צורות של התחברות ומאות אפליקציות שאין מושג איך הן כתובות — יש מיליוני חורים ברשת ההגנה".

אפשר למצוא פתרון הוליסטי ומדיד לאבטחת מידע?

"כמות המשאבים שתידרש כדי למצוא פתרון כזה היא אדירה — על גבול הבלתי־אפשרי".

אחד ממנועי הצמיחה של חברות הביטוח הוא ביטוח סייבר. אז הן תמיד ישלמו בגין תביעות?

"לא. מספר הפריצות המדווחות עדיין נמוך. ארגון יעדיף לשלם לפורץ ורק לא לחשוף את הפריצה, כדי לא לפגוע במוניטין שלו. בפועל, יש הרבה יותר פריצות ממה שמדווח".

והנזק גבוה יותר ממה שמדווח?

"חד־משמעית כן. החברות המותקפות לרוב סופגות את הנזק, אלא אם כן יש מניעים שיגרמו להן לדווח".

תחזיות לבנקים וזיהוי פגמים בתעשיית הרכב

תוצאות הניתוח שביצעה המערכת של בינה AI למארק צוקרברג בעת הופעתו בקונגרסצילום: binah.ai

האפליקציה של ניתוח הווידאו היא המוצר היחיד שלכם?

"יש לנו עוד מוצרים. אנחנו עובדים בשלושה מגזרים: בריאות דיגיטלית (ניתוח הווידאו; א"ש); קפיטל מרקט שבו אנחנו עושים פרדיקציות ומוכרים אותן לבנקים; ותעשיית הרכב — זיהוי פגמים בקווי ייצור. הטכנולוגיה שפיתחנו עוזרת לפתור את הבעיות בתחומים אלה".

פרדיקציות של מה?

"בעיקר שערים יציגים. 2.5 דקות ו–3.5 דקות לפני ששער החליפין נקבע, אנחנו שולחים את החיזוי, ובודקים מול הערך האמיתי — ומראים מה היתה רמת הדיוק בכל חיזוי".

וזה עובד?

"כן. יש לא מעט קרנות גידור ובנקים שרוכשים את התחזית שלנו".

מה דעתך על חברה כמו פיינל שעוסקת במסחר אוטומטי בנכסים פיננסיים?

"אולי בעתיד נלך למסחר בעצמנו; אף אחד פה הוא לא סוחר. פיינל משלמת עשרות מיליונים בשנה כדי שהמסחר שלה יהיה הכי מהיר. צריך להבין בזה, אנחנו לא שם. אנחנו חברת טכנולוגיה, ואני רוצה שנישאר כאלה".

ומה עם הנפקה?

"בעתיד מתישהו. אקזיט לא מעניין אותנו. כמובן שאם נקבל הצעה פסיכית — נענה לה, אבל הכוונה היא לבנות משהו לטווח ארוך. כיום יש לנו 12 אפליקציות AI ותוכניות להתרחב להרבה יותר".

ממי גייסתם כסף?

"מאנג'לס, מונטה, מאווריק ועוד כמה קרנות. בסך הכל גייסנו 14 מיליון דולר והצטרף גם משקיע אסטרטגי. בשלב הסיד גייסנו 4 מיליון דולר ובראונד A גייסנו 10 מיליון דולר. זכינו בשנה שעברה בכל תחרות סטארט־אפ שהשתתפנו בה".

ומה לגבי רווחיות?

"יש לנו כבר 11 לקוחות משלמים. אני מאמין שעד סוף השנה נעבור להיות רווחיים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר