"כואב לי שנתחיל לפעול בארה"ב לפני ישראל": כך תוקעים את המתחרים הקטנים של הבנקים

1,363 בקשות לרישיון שירותים פיננסיים חוץ־בנקאיים וחברות פינטק ממתינות להכרעת רשות שוק ההון ■ במקום להאיץ את הטיפול בהן, הרשות פירסמה שורה ארוכה של דרישות נוספות עבור קבלת רישיון - וסירבה לנמקן ■ בשוק מעריכים: הממונה לא מעוניין לטפל בנושא

אבי וקסמן
אבי וקסמן
משה ברקת
משה ברקתצילום: אוליבייה פיטוסי
אבי וקסמן
אבי וקסמן

האם רשות ההון, ביטוח וחיסכון החליטה "לייבש" את שוק נותני השירותים הפיננסיים (נש"פ), הזקוקים כולם לרישיון שלה כדי לפעול? טיוטת נוהל חדש שפירסמה הרשות ביום שני מציעה לקבוע שורה ארוכה של דרישות סף ותנאים חדשים, שבהם יצטרך לעמוד כל גוף המגיש בקשה לרישיון.

הרישיון דרוש לאלפי גופים שמטפלים בכספים ואינם בנקים — ובהם חלפני כספים (צ'יינג'ים), נותני שירותים במטבע חוץ, נותני אשראי חוץ־בנקאי, מעניקי שירותי ניכיון צ'קים, וגם חברות טכנולוגיה פיננסית (פינטק). בחודשים האחרונים מתלוננים גופים אלה על עיכוב ארוך במתן מענה לבקשותיהם לקבלת רישיון, והדרישות החדשות מעוררות בקרבם מרמור נוסף.

רוב הגופים הוותיקים בענף, כג'ון צ'יינג'ים, קיבלו היתר זמני להמשיך לפעול, אבל סטארט־אפים חדשים בתחום הפינטק, שפעילותם חייבת ברישיון, אינם יכולים להתחיל בפעילות כל עוד בקשתם לא אושרה. לפי אתר רשות שוק ההון, נכון לאתמול הוגשו לרשות 1,363 בקשות לרישיון נש"פ שעדיין מצויות בטיפול. לצד אלה, 203 בקשות נבדקו וסורבו, ו–321 גופים מחזיקים ברישיון פעיל. מלבד אלה, מאות גופים הגישו בקשה להיתר פעילות זמני.

בענף הפינטק אומרים כי בלית ברירה, חברות ישראליות משיקות את השירותים שלהן — שהיו יכולים לסייע בהגברת התחרות בשוק השירותים הפיננסיים - דווקא בחו"ל, במדינות שהרגולציה בהן ידידותית יותר. העובדה שחברות פינטק ישראליות גדולות ביותר, כמו למונייד, אינן עובדות עם לקוחות בישראל, אומרת דרשני, טוענים בענף.

חברות פינטק מתלוננות גם על קשיים בפתיחת חשבונות בבנקים ועל דרישות גבוהות בעניין איסור הלבנת הון. "כואב לי שהשירות שלנו יושק בארה"ב לפני שנוכל לעשות את זה בישראל", אומר יזם פינטק. "בישראל יש לכאורה מאות חברות פינטק", טוען יזם אחר, "אבל זה רק בכאילו. רובן המוחלט אינן מספקות שירותים בישראל, והסיבה העיקרית לכך היא הרגולציה".

ברשות שוק ההון, שבראשה עומד הממונה על שוק ההון ד"ר משה ברקת, סירבו להתייחס לשאלות על הטיוטה החדשה ועל המדיניות שמאחורי החמרת הדרישות. בעבר, כשהופנו לרשות שאלות על העיכובים במתן רישיונות, נמסר ממנה בתגובה: "אנו פועלים לתיקון מחדלי העבר בנושא, שהתרחשו לפני שנתיים, עוד לפני כניסתו של הממונה החדש לתפקידו". בענף השירותים הפיננסיים יש מי שמעריכים כי ברקת פשוט אינו מעוניין לפקח על נש"פ, וכי הוא סבור שמהלכיה של קודמתו, דורית סלינגר, להכנסתם לפיקוח של הרשות, היו קלקול שיש לתקנו.

לפי הערכות בענף, ביכולתה של הרשות לבדוק בקשות לרישיון בקצב גבוה יותר מכפי שנעשה עד כה, אבל היא בוחרת להחמיר עם הפונים. אם זהו המצב, החמרת הדרישות שעליה החליטה עתה הרשות צפויה להביא לבעבוע בשוק, ובעקבות זאת - להפניית משאבים נוספים לרשות לבדיקת הבקשות ולפיקוח על נש"פ, ואולי אף לחיזוק עצמאותה כרשות; ולחלופין, להעברת האחריות על רישוי נש"פ לגוף אחר. כל אחת מתוצאות אלה, מעריכים בענף, תהיה חיובית בעיני ברקת.

בקרב נותני שירותים פיננסיים שהגישו בקשה לרישיון ועדיין לא קיבלו תשובה, קיים חשש כי הנוהל החדש יחייב להתחיל מחדש את העבודה — שתהיה הפעם קשה יותר, נוכח היקף המסמכים הנדרשים. "ועדיין צריך מישהו ברשות שיקרא את כל המסמכים האלה — מה שהם לא מספיקים לעשות עכשיו", אומרים בענף.

חברות פינטק שעדיין לא התחילו לפעול מתוסכלות במיוחד מהמצב הקיים, מפני שאינן יודעות כמה זמן יידרש לקבלת הרישיון - וזוהי שאלה שהמשקיעים הפוטנציאליים שלהן דורשים לקבל עליה תשובה כתנאי להשקעה.

שבוע בלבד למתן הערות

הרשות פירסמה את טיוטת הנוהל החדש ביום שני. במכתב הנלווה לטיוטה - הממוען לכאורה ל"נותני שירותים פיננסיים", אף שלטענתם לא הועבר אליהם - מבקשת הרשות לקבל הערות על הטיוטה בתוך שבוע, עד 5 באוגוסט. על המכתב חתום רו"ח יניב בר צבי, מנהל מחלקת אשראי ופינטק ברשות.

הרישיון לנותני שירותים פיננסיים נדרש מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), שנחקק ב–2016. החוק בא לעולם לאחר שבממשלה הכירו בכך שנותני שירותים פיננסיים שיתפתחו מחוץ לבנקים עשויים להציב תחרות למערכת הבנקאות, וליצור שירותים חדשניים שמהם ייהנה הציבור. לצד זאת, הממשלה הכירה בצורך לפקח על נותני השירותים, ומינתה את רשות שוק ההון למפקחת עליהם.

"לצד גורמים לגיטימיים הפועלים בענף, נכנסו לענף גורמים עברייניים ונוצרה תשתית להעלמת מסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב", נכתב לפני כמה שנים בדברי ההסבר להצעת החוק. "לעתים משמשים נותני שירותי המטבע כ'צינור החמצן' הכלכלי של ארגוני הפשע".

ב–2017 - בתקופת כהונתה של הממונה הקודמת על שוק ההון, סלינגר — פירסמה הרשות נוהל שקבע אילו תנאים נדרשים ממבקשי רישיון, ואילו מסמכים עליהם להגיש. הטיוטה החדשה מבקשת להחליף את הנוהל הזה, ולקבוע שורה ארוכה של דרישות מחמירות. בין השאר, נדרשים המבקשים להגיש מסמכים בדבר מדיניותם להתמודדות עם מעילות, עם סיכוני סייבר ועם סיכונים לרציפות העסקית; תצהיר, "ערוך בידי עורך דין ומאושר על ידי רואה חשבון", שעל פיו הם משלמים מסים כחוק ומדווחים לרשות כדין על הכנסותיהם; אישור מרואה חשבון על כך שבידיהם ההון העצמי הנדרש לפי חוק - שהוא כיום 300 אלף שקל לפחות לבעל רישיון בסיסי, ומיליון שקל לפחות לבעל רישיון מורחב; דו"חות כספיים מבוקרים; פירוט על תוכניות התייעלות; פירוט על לקוחות, ספקים והסכמים מהותיים; ועוד כהנה וכהנה.

בהשראת הרגולציה הבריטית

"זו רגולציה ברמה שלא דורשים מבנק או מחברת ביטוח", אומרים אנשים המכירים את הענף. לדבריהם, היא גובשה בהשראת הרגולציה הבריטית. בענף חוששים כי חברות פינטק, וגם חלפני כספים קטנים, לא יוכלו לעמוד בדרישות כאלה או בעלויות הציות להן. הפגיעה בגופים קטנים עשויה להתגלגל גם לחברות האשראי החוץ־בנקאי והפקטורינג הגדולות, מפני שהן תלויות בפעילות השטח של חברות קטנות.

צילום: דן קינן

בענף זועמים במיוחד על משך הזמן הקצר שניתן כדי להגיב על הטיוטה החדשה. במכתב בהול ששוגר לברקת מטעם איגוד נותני שירותים פיננסיים מוסדרים, פורום יועצים משפטיים לנש"פ וכמה עורכי דין הפועלים בענף, ביקשו הפונים ארכה של 60 יום למתן תגובה, והזהירו כי אם יסורבו יפנו לערכאות.

"בעוד גופים רבים מחכים כבר מעל לשנתיים לרישיון", צוין במכתב, "אתם מקציבים כארבעה ימי עבודה לתגובה לשינוי נוהל שלכאורה הוא מהותי... מעיון ראשוני בטיוטה עולה כי יש בה כדי ליצור אפליה בין העוסקים בתחום, וגם לפגוע בחופש העיסוק שלהם… כדי שהרשות תוכל לקבל, שלא לומר לשקול, את כל השיקולים הרלוונטיים, יש לאפשר פרק זמן סביר לנפגעים הפוטנציאליים לשטוח את טענותיהם כראוי".

ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין ביקשה אף היא ארכה למתן התייחסותה לטיוטה. בלשכה ציינו כי העיתוי של פרסום הטיוטה — בעת פגרת הקיץ בבתי המשפט — מקשה על מתן התייחסות.

גם לשכת רואי חשבון הצטרפה למתלוננים על הטיוטה החדשה. נשיאת הלשכה, איריס שטרק, אומרת כי מלבד סד הזמנים הצר, טיוטת הנוהל מחייבת רואי חשבון לחתום על אישורים שאינם מוסמכים לחתום עליהם. כמו כן, המבקשים נדרשים להגיש אישור שעל פיו לא מתקיימים הליכים פליליים או משמעתיים נגד רואה החשבון שבו נעזרו לשם הגשת בקשתם. "זו דרישה בלתי־סבירה בעליל", אומרת שטרק. "אני לא מאמינה שברקת, שהוא רואה חשבון, ייתן את ידו לדבר כזה".

עו"ד אורי גולדמן מסר בשם הפורום המקצועי לנותני שירותים פיננסיים: "הקמנו בן לילה את הפורום כדי להבהיר שהפעם שוק נותני השירותים הפיננסיים לא יעבור בשתיקה על שינוי כה מהותי, לבטח כאשר מאות נותני שירותים פיננסיים ממתינים לרישיונות, ובשנתיים האחרונות ניתנו בסך הכל כ–300 רישיונות קבועים. אנו אומרים לרשות שוק ההון: נאה דורש — נאה מקיים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"