גופים פיננסיים מחליפים ידיים - ובר וברקת יצטרכו לאחוז חזק במושכות

הבעלויות בלא מעט בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח הוחלפו בשנה האחרונה — חלקם נמכרו לגופים זרים וחלקם ייוותרו ללא גרעין שליטה ■ מוקדם לקבוע אם התהליך חיובי למשק, אבל במצב שנוצר, המפקחת על הבנקים וראש רשות שוק ההון נדרשים לקחת יותר אחריות

חדוה בר, המפקחת על הבנקים
חדוה בר, המפקחת על הבנקיםצילום: מגד גוזני

חלק בלתי מבוטל מהגופים הפיננסיים הבולטים בישראל עובר בשנה האחרונה תהליך של החלפת בעלות. בחלקם הדבר נעשה באמצעות העברת שליטה לגופים אסטרטגיים או פיננסיים אחרים, וחלקם נהפכים גופים ללא גרעין שליטה.

מהלכים אלה נעשים בעיקר, אך לא רק, בעקבות שני חוקים משמעותיים שחוקקו בשנים האחרונות. בחוק הראשון לצמצום הריכוזיות במשק שנחקק ב–2013, אחד הסעיפים העיקריים בו אסר על אחזקות פיננסיות וריאליות מהותיות במקביל. החוק השני, חוק שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות, נחקק לפני כשנתיים, ואחד מסעיפיו המרכזיים דורש כי עד 2021 הבנקים הפועלים ולאומי ייפרדו ממלוא אחזקותיהם בישראכרט ובלאומי קארד.

בשבוע שעבר, כשנה לפני המועד שהוצב לו לרדת לאחזקה של עד 40%, השלים לאומי את מכירת לאומי קארד לקרן ורבורג פינקוס תמורת 2.5 מיליארד שקל. הפועלים יתחיל בעוד כמה שבועות בצמצום אחזקותיו בישראכרט, באמצעות הנפקה ראשונית של מניותיה בבורסה בתל אביב — כשבסיומו של המהלך ישראכרט תהיה חברה ללא גרעין שליטה.

בשלב הראשון שאמור להסתיים במארס־אפריל, ינסה הפועלים למכור 30%–50% לפחות מישראכרט, כך שייתכן שכבר לאחר ההנפקה הוא יחדול לשלוט בחברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל.

בנוסף, בשבוע שעבר ולאחר חמישה ניסיונות לא מוצלחים חתמה קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה על הסכם למכירת השליטה בהפניקס (32.5%) לידי הקרנות סנטרברידג' וגאלאטין פוינט תמורת 1.6 מיליארד שקל. המחיר מגלם להפניקס שווי של 5.3 מיליארד שקל. הרכישה הצפויה של הפניקס מתבצעת כשהחברה נסחרת סביב רמות שיא. בניגוד לפעמים הקודמות, הפעם יש סיכוי גבוה כי הקרנות יקבלו את היתר השליטה המיוחל בחברת ביטוח ישראלית.

העברות שליטה נעשות, כאמור, גם בשל נסיבות אחרות. בספטמבר 2018, במהלך חיסול עסקיה בישראל, הודיעה שרי אריסון על יציאתה מהשליטה בהפועלים, ובנובמבר כבר מכרה חבילה ראשונה של מניות הבנק (4.3%) תמורת 1.43 מיליארד שקל.

סביר להניח כי השנה תשלים אריסון את המכירה של יתרת אחזקותיה בהפועלים (15.8%), שכבר מתפקד ללא גרעין שליטה. השנה יתבצע בבנק בראשונה הליך של בחירה של חלק מהדירקטורים החדשים. גם מדינת ישראל מכרה בספטמבר 2018 את יתרת אחזקתה בלאומי (5%), שמוחזק עתה כולו בידי ציבור בעלי המניות.

מטרת החוקים: צמצום ניגודי העניינים

המטרה המוצהרת של שני החוקים היתה הרצון לצמצם את פוטנציאל ניגודי העניינים בין האחזקות בגופים פיננסיים וריאליים, וכן בהחלשת כוחם של הפועלים ולאומי (השולטים יחד ב–60% משוק האשראי והפיקדונות במערכת הבנקאות), בצד הורדת מחירי האשראי לצרכנים ולעסקים קטנים.

האם כל זה גם יקרה? מדובר במהלכים מורכבים שמעורבים בהם גופים רבים בעלי אינטרסים שונים, ועדיין יש יותר שאלות מתשובות לגבי ההצלחה של התהלכים הללו, ובשלב זה עדיין קשה לקבוע מי המנצחים ומי המפסדים מהם.

מה שכן ברור הוא שבמציאות החדשה בתחום הפיננסים התפקיד של המפקחת על הבנקים, חדוה בר; נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, וראש רשות שוק ההון, משה ברקת — נהפך משמעותי בהרבה. למעשה, הם אלה שישמשו מעין בעלי שליטה בבנקים, בחברות כרטיסי האשראי ובגופים המוסדיים.

אין תשובה חד־משמעית לשאלה אם נוכחות של בעל שליטה עדיפה או לא. מקרי לאומי ודיסקונט , שאת מהלכי ההשבחה בהם הובילו בחמש השנים האחרונות המנכ"ליות רקפת רוסק עמינח ולילך אשר טופילסקי, מראים שאפשר להסתדר לא רע גם בלי בעל שליטה. לעומת זאת, המקרים של יאיר המבורגר בהראל , צדיק בינו בהבינלאומי , מוקי ודורון שנידמן בביטוח ישיר מראים כי יש גם ערך לנוכחות של בעל שליטה דומיננטי ומעורב. מנגד, המקרים של שלמה אליהו במגדל או שרי אריסון בהפועלים הוכיחו שבעל שליטה עלול לפעמים להיות עקב אכילס משמעותי לעסק.

האם כדאי למשק הישראלי למשוך לפה קרנות מכובדות ובעלות שם בעולם, כמו ורבורג פינקוס או סנטרברידג'? על פניו, התשובה יכולה להיות כי מדובר באירוע חיובי למשק, שבנכסיו הפיננסיים הגדולים מגלות עניין קרנות אמריקאיות גדולות ובולטות.

משה ברקת, ראש שוק ההון, ביטוח וחיסכוןצילום: אוליבייה פיטוסי

ואולם, זה לא בהכרח אומר שהמטרה הושגה. שכן המטרה של החלשת לאומי לא ממש מורגשת בעקבות הפרדתו מלאומי קארד, וספק אם מטרה זו תושג. לאומי השלים עסקה חלומית, והרווח של 234 מיליון שקל שירשום בדו"חותיו לרבעון הראשון של 2019 עקב המכירה יאפשר לו להתארגן היטב לעולם החדש של כרטיסי האשראי. זאת בזמן שלאומי יישאר בתחום הנפקה של כרטיסי אשראי בנקאיים, במתן אשראי צרכני ללקוחות פרטיים ומשקי בית — ואם ימשיך לפתח מוצרים דיגיטליים וטכנולוגיים הוא יוכל אף בעתיד ליהנות מתרומה גבוהה.

גם לגבי הפועלים, שעבורו הפרידה מישראכרט כואבת יותר מזו של לאומי מלאומי קארד, ההערכה היא שהוא יידע להסתדר גם בלי חברת כרטיסי ביום שאחרי. כך שהאיום הגדול ביותר עבור ישראכרט ביום שלאחר ההפרדה מגיע דווקא מהפועלים, שעלול להחלישה. התפקיד של המפקחת על הבנקים בעניין זה הוא לוודא שזה לא יקרה, ושישראכרט תוכל לעמוד על הרגליים כחברה עצמאית.

בנקודה זו בלאומי קארד מרגישים בטוחים יותר כי הניסיון הרב בתחומי הפיננסים והטכנולוגיה, והכיסים העמוקים של ורבורג פינקוס — אמורים לסייע לה להתמודד טוב יותר עם האתגרים הרבים שניצבים בפניה, ולעודד גופים פיננסיים דומים להשקיע בישראל.

ואולם עדיין אין הדבר אומר שהגעתה לשוק הישראלי של קרן השקעות, כמו ורבורג פינקוס, היא חדשות חיוביות, לפחות לא לצרכנים הישראליים ולעסקים הקטנים. שכן בהתאם למודל העסקי שהן בנו לעצמן, לקרנות השקעה פרטיות נוצר מוניטין של גופים טורפים שאינם בוחלים באמצעים כדי לנסות ולנצל כל הזדמנות ועיוות בשווקים שנקרים על דרכן כדי לגרוף רווחים נאים למשקיעים שלהם. כך שהדבר העיקרי שמעניין את אותן הקרנות הן פונקציית מטרה החותרת לשיעור תשואה פנימי מרבי שעליה להשיג על ההשקעה.

לרוב, הדברים הללו מושגים, בין השאר, באמצעות נטילת מינוף לצורך הרכישה, רצוי זול ככל שניתן, כדי להשיא תשואה על ההון העצמי, משיכת דיווידנדים מהחברה הנרכשת, העלאות מחירים של מוצרי החברות הנרכשות (כפי שעשתה קרן איפקס בתנובה וניסתה לעשות בפסגות) וביצוע פיטורים נרחבים. שכן הקרנות הללו מחויבות לממש את הנכסים הנרכשים באמצעות מכירה לגוף אחר או הנפקתם בבורסה בתוך חמש־שבע שנים.

בסיטואציה זו נמצאת כיום ורבורג פינקוס, שהסכימה לשלם עבור לאומי קארד פרמיה נדיבה של 25%–35% מעל הונה העצמי של לאומי קארד. כך שגם אם ורבורג פינקוס קיבלה מלאומי פרישה נוחה של תשלומים על המניות הנרכשות לכמה שנים, והיא גם צירפה כמה שותפים פיננסיים בולטים, כמו מנורה מבטחים, כלל ואלייד, עדיין מצפה לה אתגר גדול מאוד כיצד להחזיר את ההשקעה הגבוהה בלאומי קארד.

שרי אריסוןצילום: Ariel Schalit / ASSOCIATED PRESS

סממנים ראשוניים: העלאת הריבית

סממנים ראשוניים למה שעתיד לבוא ניתן היה לראות בשנה וחצי האחרונות, כשעוד לפני שוורבורג הפכה בעלת שליטה בלאומי קארד החברה העלתה את פרופיל הסיכון בתיק האשראי שלה — וכנגזר מכך העלתה ב–2018 את הריבית השנתית שהיא גובה מלקוחותיה מ–6.5% ל–7.4%. מגמה זו עשויה להימשך ביתר שאת. גם במקרה זה המפקחת על הבנקים תצטרך להיות עם האצבע על הדופק, ולוודא שוורבורג פינקוס לא תנקוט צעדים אגרסיביים שיפגעו בצרכנים ובעסקים קטנים. תפקידו של הפיקוח על הבנקים יהיה לסייע ללאומי קארד לבנות תשתית שתאפשר לה לפתח מוצרים פיננסיים חדשים, ולבוא עם הצעות מחירים תחרותיות ואטרקטביות.

אמנם בתקופת המעבר עד להיפרדות נוצרו מתחים בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי, אך לא היו שם מקרים של ניגודי עניינים. לעומת זאת, מכירת הפניקס בידי קבוצת דלק אמורה לצמצם את הפוטנציאל לניגודי עניינים בין עסקיו השונים של תשובה. גם במקרה זה על ברקת והצוות שלו תוטל אחראיות גדולה כדי לוודא שהקרנות החדשות שבדרך לרכוש חברה שמנהלת 180 מיליארד שקל של חסכונות הציבור, יפעלו בהתאם לממשל תאגידי תקין.

אם לא תצא לפועל עסקת בעלי עניין, שבה מנסה אדוארדו אלשטיין למכור באמצעות אי.די.בי פיתוח את כלל ביטוח לדסק"ש , ייתכן שאי.די.בי תיאלץ לפזר את מניות כלל ביטוח בבורסה — והיא תהיה חברת ביטוח הראשונה שתפעל ללא גרעין שליטה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"