רכישת דקסיה על ידי דיסקונט — חדשות רעות לתחרות בין הבנקים

לכאורה, רכישת הבנק הקטן על ידי דיסקונט לא אמורה להשפיע על השוק, אך האמת היא שהמערכת האקולוגית של הבנקים זקוקה בנקים קטנים, מכיון שרק הם ינערו וישפרו אותו

דקל גולן
דקל גולן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בנק דקסיה
בנק דקסיה
דקל גולן
דקל גולן

באחרונה התבשרנו שבנק דיסקונט מבקש להשתלט על בנק דקסיה — בנק קטן, המתנהל ללא גרעין שליטה, מעסיק 45 עובדים ונהנה מרווח נאה והנהלה יעילה. זאת, כדי לאפשר רווח מהיר לבעלי המניות. בנק קטן, תחרותי ורעב, עם הנהלה מחויבת וללא גרעין שליטה, עומד להיבלע על ידי אחד השחקנים הגדולים בשוק ולהיעלם.

לכאורה, מה רע בכך? בעלי המניות יכולים לעשות מה שברצונם, והרי בנק כה קטן לא באמת יכול לייצר תחרות בשוק. אבל האמת היא שהמערכת האקולוגית של הבנקים צריכה בנקים קטנים, מכיוון שרק דרכם יכולות טכנולוגיות ותפישות חדשות להיכנס למדבר הבנקאות הישראלי שקופא על שמריו כבר כמה עשורים.

מכיוון שלבנק קטן אין את הכוח, או המזומנים, להציע מחיר נמוך יותר מהמתחרים — הדרך שלו להצדיק את קיומו היא להציע ללקוחותיו שירותים טכנולוגיים חדשניים ומתקדמים, להיות מעבדה זריזה לחברות הפינטק והאינשורטק שנובטות בישראל ופורחות בחו"ל, בעוד האוליגופול של הבנקים הישראליים עסוק בלמחוץ כל ניסיון לחדשנות בנקאית.

בבריטניה יכול אדם להיכנס לסופר, לקנות לחם, לפתוח חשבון בנק ולסיים את הקנייה בזמן. במזרח משלמים כבר שנים באמצעות הסמארטפון, וכרטיסי הפלסטיק הפכו לאגדה אורבנית — ואצלנו, אחיזת החנק כל כך חזקה, שאפילו ממשק להשוואת ריביות שאושר בחוק, ממשק טכנולוגי המכונה Read Only, לא מצליח להתרומם. בתחום השירות, בתחכום ובטכנולוגיה — נמצא האוקיינוס הכחול האמיתי של שירותי הבנקאות בישראל. ושם, לאף אחד מהגדולים אין סיבה להשתנות.

האם זכותה של המדינה להתערב בניסיון של בעלי מניות למכור אותן לטובת סיבוב מהיר של רווח? ובכן, בנקים אינם רק עסקים. כמו חברות המים והחשמל, הם מספקים תשתית חיונית ומפעילים את צינורות הכסף במשק. כמו בענפי המים והחשמל, המדינה אינה צופה מהצד, והיא אפילו לא רק רגולטור. המדינה, והציבור, הם בעלי עניין — ולבעלי העניין הללו יש אינטרס שתחול כאן פריצת דרך. שינוי פרדיגמה.

לא מדובר רק בשירות טוב יותר, מדובר בשמירה קפדנית על כמה פרחי בר במדבר של המערכת. עבור הבנקים הגדולים החדשנות ופריצות הדרך הם סיכונים שיש לנהל. עבור הבנקים הקטנים הם הסיכוי היחידי לשרוד.

אם המדינה לא תתעשת ותבין שיש לשמור על התחרות, שיש למנוע בליעה של מתחרים קטנים, שיש להגן על עסקי פינטק ולתת להם לצמוח ולתת מקום לשחקנים חדשים לנער את השוק, ניאלץ להמשיך לקנא בבנקאות הדיגיטלית ובשירות הקפדני בחו"ל — ולראות את הטכנולוגיה שלנו עושה את דרכה לחו"ל, בעוד אנחנו ממשיכים לעמוד בתור לפקיד.

הכותב הוא מבעלי חברת הפינטק הישראלית קרדיטפלייס

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה