מדינה באפור: כמה שכיחה ההסתבכות של ישראלים עם אשראי חוץ־בנקאי

בקליניקה לשוק ההון במרכז הבינתחומי בדקו את מאות החברות הפועלות בענף האשראי החוץ־בנקאי בישראל, וגילו עד כמה הליכי הוצאה לפועל נהפכו בגופים אלה לשכיחים ■ מנהל הקליניקה, עמירם גיל: "קהל היעד של הרפורמה בחדלות פירעון גדול משחשבנו"

אפרת נוימן
אפרת נוימן
תמונה של כסף
רבבות ישראלים נקלעים להליכים משפטיים, אף שיצאו ממערכת הבנקאותצילום: Bigstock
אפרת נוימן
אפרת נוימן

לפני כחצי שנה עברה בכנסת רפורמה ("חוק חדלות פירעון") העוסקת גם בפשיטת רגל של יחידים, ומנסה להבנות תהליך לשיקום מהיר של חייבים והחזרתם למעגל החיים הכלכליים. מדובר בחוק הנחשב חברתי, ושם דגש על אפשרות השיקום. המגמה העיקרית של התהליך היא להוציא ממעגל הייאוש פושטי רגל שממילא אינם מסוגלים לשלם את החוב, להעניק להם הפטר (פטור) לאחר ששילמו כל מה שיש ביכולתם להשיב לנושים, ולאפשר להם להתחיל דרך חדשה.

החוק — שרוב סעיפיו ייכנסו לתוקף רק בעוד כשנה — נוגע בזוויות שונות. אחת החשובות מתייחסת לכך שהמשק עבר בשנים האחרונות להסתמכות הולכת וגוברת על מתן אשראי צרכני, ועל רקע זה נדרשת הסדרה של היחסים בין ציבור הצרכנים, שעלולים להידרדר ולהפוך לחייבים במהירות רבה — לבין נותני האשראי, שהם בעלי ניסיון.

נותני האשראי המסורתיים לעסקים ואנשים פרטיים — וגם הדומיננטיים מבחינת היקף הפעילות — הם הבנקים, אבל לצדם פועלות חברות אשראי חוץ־בנקאי בתחומים עיקריים של ניכיון צ'קים של צד ג', העמדת הלוואות וסחר במט"ח.

מחקר חדש, שנערך במרכז הבינתחומי בהרצליה, מכוון זרקור לאותם גופים הנותנים אשראי מחוץ לבנקים. המחקר — שנערך על ידי הסטודנטים אמיר מרש ורן פרדס, בהנחייתו של עו"ד עמירם גיל, מנהל הקליניקה לשוק ההון בבינתחומי — בדק את 571 החברות הפעילות בענף האשראי החוץ־בנקאי והחוץ־מוסדי בישראל, ובחן באמצעות חיפוש במאגרים משפטיים בכמה ובאילו הליכים משפטיים היו מעורבות החברות בענף בשנים האחרונות.

עו"ד עמירם גיל, מנהל הקליניקה לשוק ההון בבינתחומיצילום: אבי לוי

גיל מסביר כי מדובר בחברות הפועלות כיום בהיתר זמני של רשות שוק ההון, המפקחת על הענף בהתאם לחוק החדש לשירותים פיננסיים מוסדרים, שעבר זה מכבר בכנסת. הרוב המכריע של החברות הללו (560 חברות) ממתינות לקבל רישיון קבוע לפעילותן, ו–11 חברות כבר קיבלו רישיון. בין החברות שקיבלו רישיון (חלקן ציבוריות), ניתן למנות את האחים נאוי, הנחשבת מובילה מבחינת היקפי הפעילות והרווח; פנינסולה מבית מיטב דש ; אופל בלאנס ; דרך האשראי; ופסגות ליסינג.

לפי הממצאים, 239 חברות — 42% מכלל החברות במדגם — היו מעורבות בהליכים של הוצאה לפועל וביצוע שטר חוב מול לווים.

לדברי גיל, "הממצאים מלמדים עד כמה הליכי הוצאה לפועל וגביית חוב נהפכו לשכיחים לא רק בקרב הבנקים, אלא גם בקרב מי שאמור להתחרות אתם — חברות האשראי החוץ־בנקאי. מאות חברות המציעות כיום הלוואות קלות ומהירות יותר לעומת אלה המוצעות בבנקים, מוצאות את עצמן בסופו של דבר מנהלות הליכי ביצוע שטר מול חייבים — בדיוק כמו הבנקים. בהתאם לכך, רבבות ישראלים שלוו מהחברות הללו מגלים כי אף שיצאו מהמערכת הבנקאות, הם עדיין נקלעו להליכים משפטיים סביב גביית החוב".

לשכת ההוצאה לפועל ברמלהצילום: ללא קרדיט

מדובר בכ–7,600 הליכים משפטיים במצטבר, רובם המוחלט הליכי פשיטת רגל. החברות המעורבות במספר הרב ביותר של הליכים משפטיים (רובם המכריע הליכי פשיטת רגל) הן אמפא קפיטל ו–ל.מ 2000 סחר במט"ח מבאר שבע, המנהלות כל אחת 500 הליכים; ויושר השקעות פיננסים, המנהלת 451 הליכים. בקרב 11 החברות שכבר קיבלו רישיון, שלוש חברות היו מעורבות ב–63 הליכים משפטיים במצטבר — פנינסולה, המנהלת 44 הליכים; קבוצת האחים נאוי , המנהלת 16 הליכים; וגולדן אקוויטי, המנהלת שלושה הליכים.

"הרפורמה: חדשות טובות לשוק האשראי"

הליכי ההוצאה לפועל מובילים בפער ניכר על פני כל הליך משפטי אחר שבו מעורבות חברות האשראי החוץ־בנקאי. לפי המחקר, כמחצית מהחברות (295) כלל לא היו מעורבות בהליכים משפטיים, ורק שבע חברות היו מעורבות בשנים האחרונות בהליכים משפטיים בנושאים אזרחיים כמו תביעות צרכניות וסכסוכי עבודה. אף חברה לא היתה מעורבת בהליך פלילי, ולגבי כ–6% מהחברות (37 חברות) לא נמצא מידע.

מהממצאים עולה עוד כי רובן המכריע של החברות — 432 חברות, המהוות 76% מהחברות הפועלות בתחום — מעניקות אשראי בהיקף מצטבר של עד 25 מיליון שקל בלבד. הרישיון עבור חברות אלה מוגדר בחוק כ"בסיסי", ומחייב הון עצמי בהיקף של חצי מיליון שקל. לעומת זאת, רישיון להעניק אשראי בהיקף מצטבר של יותר מ–25 מיליון שקל מוגדר "מורחב", ומחייב הון עצמי בהיקף של בין מיליון ל–4 מיליון שקל, תלוי בהיקף האשראי. 24% מהמדגם (139 חברות) מעניקות אשראי מורחב כזה, כולל 8 מתוך 11 החברות שכבר קיבלו רישיון קבוע.

"המחקר מוכיח כי קהל היעד של הרפורמה בחדלות הפירעון גדול משחשבנו, וכי יותר ישראלים הולכים להרוויח ממנה", אומר גיל. "הרפורמה מבטיחה כי החייבים האלה ייהנו כעת מהגנות חזקות יותר, וכי יהיה קשה יותר לרדת לנכסיהם. מדובר בחדשות טובות לשוק האשראי כולו, כי הרפורמה מאוזנת, ומבטיחה שגם אחרי ההקלות לחייבים, חברות האשראי יוכלו להמשיך לגבות את החוב — ואפילו להרוויח".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר