מיזוג מזרחי טפחות ואגוד - בן ערובה להבטחת התחרות באשראי הצרכני

מיזוג הבנקים לא יתרום ולא יגרע מהתחרות במערכת הבנקאות גרירת הרגליים ביישום החזון של השר כחלון להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים - היא שמעכבת את המיזוג

סמי פרץ
סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הצגת התוכנית להגברת התחרות במערכת הבנקאות, בדצמבר. מימין: משה כחלון, קרנית פלוג וחדוה בר
הצגת התוכנית להגברת התחרות במערכת הבנקאות, בדצמבר. מימין: משה כחלון, קרנית פלוג וחדוה ברצילום: דוברות האוצר
סמי פרץ
סמי פרץ

אם המציאות תתפתח כפי שהיא אמורה להתפתח, יש סבירות מסוימת שבעוד חמש שנים השאלה אם ראוי לאשר מיזוג בין בנק מזרחי טפחות לבנק אגוד תישמע מגוחכת. מהלך שבו בנק שלישי בגודלו קולט לתוכו בנק קטן וחסר חשיבות אמיתית במערכת הבנקאות הוא עניין שגם ללא התפתחויות מיוחדות, צריך לאשר אותו.

הדיון על המיזוג חצה מיומו הראשון את קווי המגרש הסטנדרטיים של סוגיות כאלה. המגרש הרגיל לעסקים בסדר הגודל הזה נמצא בדרך כלל ברשות ההגבלים העסקיים, אלא שכאן פועלים, בנוסף לרשות ההגבלים, עוד שני שחקנים: המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד״ר חדוה בר, שתומכת במיזוג, ושר האוצר משה כחלון, שמתנגד לו נחרצות, אף שאין לו מעמד משפטי ממשי בסוגיה.

בר לא רוצה בנק קטן שמסתובב בין הרגליים ולא תורם לתחרות. היא סבורה כי חיזוקו של מזרחי טפחות יועיל לתחרות יותר מאשר בנק אגוד עצמאי. כחלון, וזה יוסבר בהמשך, עוד לא קיבל אפילו חצי מתאוותו להגברת התחרות בבנקאות, ולכן אין לו עניין להיות נחמד ונדיב. רשות ההגבלים, כך נראה, עשויה לזרום עם כחלון.

העתיד נמצא במודל אחר של בנקים

חבל על הזמן שמושקע בדיונים על המיזוג. הרי בנק אגוד מנסה להיות "אלטרנטיבה" כבר כמה שנים טובות, אבל נתח השוק שלו לא זז. ההמונים לא צובאים על דלתות הבנק כדי לפתוח בו חשבון. למעשה, הם לא צובאים על הדלתות של שום בנק. הם פשוט פותחים חשבון בבנק הקרוב לאזור מגוריהם, או ליד מקום העבודה, או היכן שהוריהם מנהלים חשבונות. ואם יש חניה ליד הסניף, גם זה עוזר.

ואולם העתיד של מערכת הבנקאות לא ייראה כך. כבר כיום אנחנו עושים הרבה פעולות בלי להגיע לסניף: פותחים את האפליקציה בסמארטפון, שולפים מידע, מבצעים העברות ותשלומים, וזה יילך וישתכלל. בנק ישראל היה כבד תנועה במשך השנים במתן היתרים לבנקים לאמץ טכנולוגיות חדישות, אבל בשנתיים האחרונות מבינים שם שאין מנוס וצריך לחבר גם את מערכת הבנקאות לעידן הבא — תחרותי יותר, דיגיטלי יותר, ובעיקר חשוף יותר למתחרים מסוג שונה. לא עוד בנק רגיל עם צבא עובדים וסניפים שנאבק בבנק דומה לו, אלא תחרות מול מתחרים שונים. ויש כמה כאלה, לפחות בפוטנציה.

המתחרות הראשונות, והגיע הזמן שזה יקרה, הן חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד, שנמצאות בתהליך היפרדות מבעליהן, הבנקים הפועלים ולאומי. מכירתן הכרחית כדי ליצור תחרות באשראי הצרכני — תחום שבו רמת התחרות נמוכה מאוד. יש אמנם תחרות בשוק המשכנתאות וההלוואות לרכב, אבל בכל הקשור למסגרות אשראי ואוברדראפט, התחרות נמוכה והריביות גבוהות.

העברת חברות האשראי מהבנקים לבעלות אחרות אמורה לנתק את הזיקה שמגבילה את התחרות. זה לא אומר שנראה כאן תחרות בנוסח שוק הסלולר, משום שאשראי וסלולר הם מוצרים שונים לגמרי. באשראי המחיר קשור בסיכון של הלקוח ובעומק המידע עליו. ככל שהמידע מדויק יותר, כך יכולת התמחור של הסיכון טובה יותר.

האיום הבלתי נראה

מקור שני לתחרות בבנקים טמון בענף הפינטק — שירותים פיננסיים הנשענים על יכולות טכנולוגיות מתקדמות. התחום מתפתח, וכולל כיום אלפי מיזמים שמנסים לנגוס בעוגת ההכנסות האדירה של מערכת הפיננסים העולמית. אפליקציות תשלומים, מאגרי נתונים, עיבוד מידע ברמה גבוהה, מפגש בין לווים ומלווים ברשת (P2P) — אלה ועוד הרבה רעיונות אחרים מאיימים על השליטה של הבנקים בעולם הפיננסי. זה לא ייתר את הבנקים מהר ומיד, אבל זה בהחלט יערער את המודל הכבד שלהם, המושתת על הרבה מאוד עובדים וסניפים.

האיום השלישי הוא בלתי נראה. הוא שם, הוא קיים, הוא יכול להגיח פתאום מעבר לסיבוב, אבל כרגע קשה לזהות אותו. זו יכולה להיות חברת סלולר שתיכנס לשוק הזה, ואלה יכולות להיות גוגל, אפל, פייסבוק או חברה אחרת שרוצה נתח בעוגת הפיננסים הגלובלית. זה שוק שיש בו הרבה בשר, ולחברות תקשורת וטכנולוגיה יש את כל הנדרש כדי לנגוס בו — משאבים, מותג, הכרות אינטימית עם הלקוחות, נגישות ויכולות טכנולוגיות עצומות. זה רק עניין של החלטה. כשהן יחליטו להיכנס לפיננסים, זה ישנה לגמרי את כללי המשחק.

בנסיבות האלה יש רק שתי סיבות למנוע את המיזוג בין בנק מזרחי טפחות לאגוד. הראשונה, לקוות שאגוד יפול לידיו של ענק טכנולוגיה, שחקן תחרותי במיוחד, מישהו שחושב ועובד אחרת, שחקן שיידע לתת פייט לבנקים הגדולים. אם יש כזה, אנא, יופיע מיד. בעלי אגוד מחכים לו כבר יותר מ–20 שנה. הוא לא בא.

השנייה היא ששלוש שנים לאחר כניסתו של כחלון למשרד האוצר, והחזון שלו להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים עדיין לא יצא לפועל. בנק ישראל גרר רגליים, הבנקים מושכים זמן, המתמודדים האפשריים מתלבטים — והחזון מתעכב. אם כך, אפשר לעכב גם את המיזוג בין שני הבנקים, כי אחרת קשה למכור לציבור את המהלך ככזה שמשפר את מצבם אחרי שכחלון מדבר כבר שלוש שנים על העתיד התחרותי המזהיר שמחכה לנו.

מיזוג בין מזרחי טפחות לאגוד לא יתרום ולא יגרע מהתחרות במערכת הבנקאות. הוא חסר חשיבות לצרכן. אם הוא מתעכב, זה רק משום שהחזון לפתח תחרות באמצעות הפרדת חברות האשראי מהבנקים מתעכב. בנק ישראל צריך לתת ערבות בנקאית לכך שהוא באמת מתכוון לפתוח את השוק לתחרות ולחדשנות, ואם זה יקרה — המיזוג הלא חשוב הזה ייצא לפועל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

RUSSIA EV CHARGERS

שוד הנחושת: מה קרה ל-7,000 טונות של המתכת - ולמה זה צריך להדאיג אותנו

ג'ניפר דודנה

התגלית שלה שינתה את העולם. איך צריך להשתמש בה?

אילוסטרציה קולג' סטודנטים

מה היא הדרך להשיג חיים טובים? הנוסחה שמזעזעת את הצעירים

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים