המרכיב החסר שמסכן את תשואת החוסכים בגופי הפנסיה הקטנים

בסביבת ריביות נמוכות, השקעה בנכסים לא סחירים היא דרך טובה לשיפור התשואות לעמיתים בקרנות הפנסיה. מסיבות שונות, הקרנות הקטנות מקצות לאפיק זה שיעור קטן בלבד מהנכסים

אסא ששון
אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
השוואת מחירי ביטוחים
השוואת מחירי ביטוחים
אסא ששון
אסא ששון

החיסכון הפנסיוני בישראל מנהל סכום עתק של כ–1.6 טריליון שקל, הנחלק בין ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים. כ–70% מהסכום מושקעים באג"ח, כולל אג"ח מיועדות (9%–10%) המובטחות על ידי המדינה בתשואה של 4.86%. יתר הנכסים (30%) מושקעים במניות. אלה שני מקורות התשואה של החוסכים.

בחינה של תשואות האג"ח מעלה תמונה מדאיגה, שבה תשואת האיגרת הצמודה הקצרה מניבה תשואה שלילית של כ–1%. כלומר, מי שמשקיע באג"ח 100 שקל יקבל בסוף השנה 99 שקל צמודים למדד. לטווח ארוך יותר של 25 שנה, החוסך יקבל תשואה של 1.4% לשנה בלבד. גם מי שיבחר להשקיע באג"ח לא צמודות קצרות ייהנה מתשואה של 0.1%, והאג"ח הלא צמודות הארוכות ל–20 שנה יניבו 3% לשנה בלבד. בהתחשב באינפלציה שנתית ממוצעת של סביב 2%, מדובר בתשואה ריאלית של 1%.

לא בכדי מרבית האנליסטים רואים בהשקעה באג"ח כאחת הסכנות להפסד תשואה בתקופה הקרובה, ובוודאי בתקופה שבה תוואי הריבית הוא כלפי מעלה — מה שיוביל לעלייה בתשואות האג"ח ולהגדלת ההפסדים לחוסכים.

תיק המניות של קרנות הפנסיה מורכב ממניות, תעודות סל ומנכסים לא סחירים. נכסים לא סחירים הוא שם שמאגד תחתיו השקעות בנדל"ן, בתשתיות, בקרנות גידור ובקרנות השקעה פרטיות. בעוד ההשקעה במניות זהה בין גופי הפנסיה הגדולים והקטנים, הרי שבנכסים הלא סחירים נפתח פער ביניהם. הגופים הגדולים משקיעים כ–20% מההשקעות בנכסים לא סחירים, ואילו הקטנים משקיעים בהם רק 4%.

להעדר ההשקעה במכשירים לא סחירים יש משמעות על תשואות החוסכים. ומאחר שהגופים הבינוניים והקטנים לא משקיעים בהם כמו הגדולים, הדבר עלול לפגוע בתשואות העמיתים שלהם בעתיד. אחת הסיבות לפער בין הגדולים לקטנים היא שבגופי ההשקעה הגדולים מועסקים אנליסטים רבים, שבוחנים נכסים לא סחירים, ובאמצעות מודלים שונים הם מקבלים החלטות השקעה. לעומת זאת, מחלקות ההשקעה בגופים הקטנים יותר רזות, והם לא ממהרים להשקיע בנכסים לא סחירים.

התפלגות ההשקעות של קרנות הפנסיה בעולםצילום: .

בנוסף, מוסדיים שמעוניינים להשקיע בנכסים לא סחירים נדרשים למינימום השקעה, והרף הזה עשוי להיות גבוה מדי עבור גופים קטנים, שלא יהמרו לשעבד סכומים גדולים מהתיק לנכסים לא סחירים.

זרם עולמי לאפיק הלא סחיר

מחקר של חברת Tower Watson בדק את החשיפה להשקעות לא סחירות (בקרנות השקעה פרטיות) בגופי פנסיה ב–22 מדינות. לפי המחקר, קרנות הפנסיה בעולם הגדילו מאז 1997 את ההשקעה בנכסים לא סחירים מ–4% ל–20% ב–2016. עוד מראה המחקר כי המדינות שבהן קרנות הפנסיה מובילות בהשקעה בנכסים לא סחירים הן שווייץ (35%) וארה"ב (30%).

הנהירה אחר השקעה בנכסים לא סחירים לא היתה נחלתם של בנקאי ההשקעות וחברות ביטוח בלבד, אלא גם של אוניברסיטאות בעולם. ב–2016 השקיעו האוניברסיטאות ייל, הרווארד וסטנפורד 60%–70% במוצרים אלטרנטיביים, בהתפלגות הבאה: קרנות השקעה פרטיות (20%–31%), נדל"ן (15%–17%) וקרנות גידור (15%–20%).

אחד היתרונות של השקעה בנכס לא סחיר הוא חוסר המתאם של מחירו לשוק ההון. כלומר, הוא מתנהג אחרת מכפי שמדדי המניות מתנהגים, ואמור להניב תשואה גבוהה יותר ממדדי המניות והאג"ח בסיכון נמוך יותר. ואולם מאחר שמדובר בהשקעה לא נזילה — כאמור, קרנות השקעה פרטיות — היא חושפת את המשקיעים ליכולות מניפולציה של מנהלי הקרנות האלה. המניפולטור המפורסם ביותר הוא ברני מיידוף. אחת הדרכים להתגבר על כך היא שימוש בנאמן, שעוקב ברמה יומית אחר ביצועי הקרן ומוודא שכל פעולה שעליה הצהיר מנהל הקרן מיושמת ונרשמת בחשבון.

שיעורי ההשקה הממוצעים של קרנות הפנסיה בישראל בנכסים לא סחירים מתוך כלל הנכסיםצילום: .

"חוסר הסחירות שומר על החוסכים"

יתרון נוסף של הנכסים הלא סחירים טמון בתשואה שהמכשירים האלה אמורים לספק. בשיחה עם בכיר בשוק ההון, הוא הסביר כי "רמת התשואות באג"ח והשיא של מדדי המניות הופכים את ההשקעה בנכסים לא סחירים לאחד ממקורות התשואה העתידיים של החוסכים". לדבריו, "דווקא חוסר הסחירות שומר על החוסכים. מספיק להסתכל על המחקרים של המשקיעים בשוק ההון כדי לראות שהם מוכרים בירידות וקונים בעליות. התוצאה היא שהם לא נהנים מהתשואה שהמכשירים השונים אמורים לספק להם, ומגבלות על הסחירות מונעות מהם להתנדנד עם השוק".

2017 היתה שנה מוצלחת לענף קרנות הגידור בישראל. מדד קרנות הגידור הישראלי (TGI) של חברת צור ניהול, המעניקה שירותי תפעול לקרנות, ושל גלבוע, קרן של קרנות גידור, סיים את 2017 עם תשואה של 10.2%, לעומת 6.4% של מדד ת"א 125. ב–2016 השיג המדד תשואה של כ–8%. ב–2017 נכללו במדד 65 קרנות גידור, לעומת 49 קרנות ב–2016.

תשואת מדד TGI היתה נמוכה מהביצועים של מדד 500 S&P האמריקאי, שהניב 21.8%, כולל דיווידנדים. עם זאת, התשואה TGI היתה גבוהה מזאת שהניב מדד קרנות הגידור הגלובלי, HFRX, שסיים את 2017 עם תשואה של 6%. זו השנה ה–11 ברציפות שמדד TGI מכה את HFRX.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים