"לחשוף את היקף רכש הגז המינימלי בחוזי לווייתן במצרים וירדן"

קבוצת פעילים חברתית פנתה לחברי ועדות האשראי של פסגות, מיטב דש, הפועלים ודיסקונט כדי שיבחנו מחדש מימון של 1.75 מיליארד דולר שניתן לדלק קידוחים, בשליטתו העקיפה של יצחק תשובה, לפיתוח מאגר לווייתן. במכתבים ששיגרו לוועדות האשראי נטען כי נפלו פגמים בהליך אישור המימון, כך שכספי הציבור תחת סכנה.

"עולה החשש לחוסר זהירות בהעמדת המימון, ונראה כי גם הגילוי שניתן לדברים הוא בעייתי", נכתב לוועדות האשראי. "מדובר במימון מכספי הציבור בהיקף כמעט חסר תקדים, ובהנחה שיש ממש בטענות, קיים חשש ממשי שכספי ציבור הועמדו, ואף יועמדו בהמשך לרשות שותפות דלק קידוחים ברשלנות או תוך הפרת חובות זהירות ואמון", נכתב.

הטענה המרכזית של הפונים — הכוללים את עו"ד אילן יונש, עו"ד גונן בן יצחק ואמנון פורטוגלי (חוקר ממכון ון ליר) — היא כי דלק קידוחים לא מבהירה מהו היקף רכש הגז המינימלי המחייב בחוזה עם חברת החשמל הירדנית (מנגנון Take or Pay), וכן אם הוא מהותי. הפונים ציינו כי הדיווח החסר בעניין מנגנון Take or Pay נכון גם לחוזים שנחתמו בשוק הישראלי (IPM באר טוביה, אור אנרגיה ופז בתי זיקוק).

עוד מעלים הפונים תהיות בנוגע לפערים בלתי סבירים בין עלות פיתוח של 3.75 מיליארד דולר לשלב 1א' בלווייתן (תספוקת שנתית של 12 BCM), לעומת עלות של 1.6 מיליארד דולר לפיתוח כריש (תספוקת שנתית של 8 BCM). "הפערים תמוהים, ולמצער היו אמורים לעלות בבדיקות נאותות של נותני האשראי", נכתב.

הפונים רומזים כאילו עלות הפיתוח "נופחה" לכאורה בידי השותפות בלווייתן, מכמה טעמים. הטעם הראשון הוא עלות הפיתוח, שנחשבת הוצאה מוכרת לצורכי מס חברות. הטעם השני הוא דחיית תשלום היטל ששינסקי, שנגזר גם מעלות הפיתוח. הטעם השלישי הוא שחברת נובל אנרג'י כקבלן מבצע נהנית מרווח קבלני גבוה יותר, כך שייתכן ש"זה התמריץ העיקרי להחלטת ההשקעה".

הפונים מתייחסים גם לחוזה בין לווייתן לדולפינוס. במכתב נטען בין היתר כי לא ברור מיהי הישות הרוכשת ומהן יכולותיה בהשגת הערבויות לטובת המוכרים, שמהוות תנאי מתלה בהסכם, וכן "לא ברור מדוע מפעלים במצרים ירכשו גז מישראל כשהם יכולים לרכוש גז זול יותר במצרים".

קבוצת הפעילים מבקשת מוועדות האשראי לבצע בדיקה חוזרת בנוגע לתקינות המימון של הפרויקט. הפונים גם מבקשים לא לאשר משיכות נוספות מכספי ההלוואה, לפני שההסכם עם מצרים ייהפך מחייב משפטית וללא תנאים מתלים. הם גם מבקשים שלא לאשר את הפעימה השנייה של המימון, אם ההיקף השנתי בחוזים של כמות רכש הגז המינימלית "נמצאת ברמה שעלולה להעמיד בספק את היכולת לשרת את החוב".

הפונים העבירו את המכתבים גם לגופים רגולטוריים, ובכוונתם אף להופיע מול ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת האשראי שניתן בידי מערכת הבנקאות והגופים המוסדיים לאיש העסקים אליעזר פישמן וללווים גדולים אחרים.

מדלק קידוחים נמסר בתגובה: "במאמציהם הכושלים להחריב את משק הגז הטבעי בישראל, מגיעים המתנגדים למתווה הגז, ובראשם החתומים על 'הפנייה', למחוזות חדשים של הזיה וחוסר אחריות. כל סטודנט למימון בשבוע הראשון ללימודיו יכול להפריך בנקל את בליל טענות הכזב שמופיעות במכתב. הטענות מפתיעות כל פעם מחדש בחוסר ההבנה של משק הגז. לא נותר אלא להצטער על כך ולדחות אותן על הסף, בהיותן שקריות ולא נכונות".