כך יראו הגופים המוסדיים לדירקטורים בבזק את הדלת

שתי בעיות משפטיות ניצבות בדרכם של המוסדיים וקרן אליוט האמריקאית להחליף את דירקטוריון בזק: החשש להפוך לבעלי שליטה בחברה בלי לקבל היתר לכך, והאפשרות שפעולתם תיחשב עבירה של הגבל עסקי ■ יש להן פתרון

עידו באום
עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עידו באום
עידו באום

כמה בעלי מניות אקטיביסטיים פועלים בימים האחרונים לשנות את הרכב הדירקטוריון של בזק ולהוציא ממנו את כל מי שנקשר לפרשות האחרונות. מכיוון ששאול אלוביץ' הוא עדיין בעל השליטה בבזק, מהי היכולת של בעלי המניות האקטיביסטיים באמת לשנות משהו בדירקטוריון? כמו בכל משא ומתן, התשובה תלויה באמינותו של האיום בו מנופפים בעלי המניות האקטיביסטיים.

דוד גרנותצילום: עופר חן

אליוט היא קרן אקטיביסטית אמריקאית שרכשה 4.8% ממניות בזק. אליוט פנתה בשבוע שעבר לממלא מקום יו"ר דירקטוריון בזק, דוד גרנות, בדרישה להחליף כמה דירקטורים — ובהם אלוביץ' עצמו, בנו אור אלוביץ', וכלתו אורנה אלוביץ'.

קרן אליוט לא ביקשה למנות דירקטורים מטעמה, אלא ביקשה שדירקטוריון בזק יקים ועדה שתמנה דירקטורים מקצועיים ועצמאיים במקום אלה שיוחלפו. לאחר פנייתה של קרן אליוט, פנתה לגרנות גם חברת הייעוץ לגופים מוסדיים אנטרופי, וביקשה לכנס אסיפת בעלי מניות שמטרתה החלפה של הדירקטורים. לפי המכתב שעליו דיווחה בזק לבורסה, אנטרופי מייצגת כמה גופים מוסדיים, המחזיקים יחדיו 3.5% מבזק.

גם אנטרופי לא מציעה מועמדים לדירקטוריון בזק. חברת הייעוץ מבקשת להתניע מהלך לגיבוש דירקטוריון מקצועי ועצמאי שתואם את צורכי הניהול של בזק.

ומה אם גרנות לא רוצה? אם אין לגופים האקטיביסטיים מנוף לחץ גרנות יכול להתעלם מהפנייה או לראות בה איום פסי־כו־לו־גי בלבד. זה כנראה לא המצב, כי גרנות דווקא בוחן שינויים בדירקטוריון.

"שליטה בחברה היא מושג חמקמק"

כדי להבין את המורכבות המשפטית צריך לחשוף מה חושבים בבזק על הפניות של בעלי המניות האקטיביסטיים. קראו בעיון את השורה האחרונה בהודעת בזק לבורסה מיום ראשון שעבר: גרנות "בוחן את פנייתה של אנטרופי, בהמשך לבחינתו גם את פניית אליוט, אשר מעלות סוגיות שונות, לרבות בנוגע להיתרי השליטה בחברה אשר הוענקו לבעלת השליטה בחברה ולרגולציה החלה על החברה ועל אופן מינוי דירקטורים בה". אפשר להמר שאת השורה הזאת ניסחה היועצת המשפטית של דירקטוריון בזק, עו"ד שירי שחם, ממשרד עו"ד יגאל ארנון.

בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'צילום: אייל טואג

כדי לשלוט בבזק נדרש היתר שליטה ממשרד התקשורת. ההיתר ניתן לאלוביץ'. לאחרים אסור לשלוט בבזק בלי היתר. מהי שליטה? "שליטה היא מושג חמקמק", אמר לא פעם בית המשפט העליון. למשל, בעל מניות שיש לו כוח למנות דירקטורים הוא בעל שליטה.

חוק החברות קובע כי מי שמחזיק 5% מהמניות יכול לכפות על יו"ר הדירקטוריון לכנס אסיפת בעלי מניות, ואפילו להכתיב מה יידון בה — האם גם הוא בעל שליטה?

כך אפשר להבין מדוע קרן אליוט לא רכשה יותר מ–5% מבזק, אלא נעצרה ב–4.8%. זה מסביר גם מדוע הקרן נמנעת מלהעמיד דירקטורים ספציפיים מטעמה להחלפת הדירקטוריון הקיים, אלא מבקשת שהקיימים יוחלפו באמצעות מנגנון מינוי מקצועי ועצמאי.

הן קרן אליוט והן המוסדיים המיוצגים על ידי אנטרופי הולכים על קצות האצבעות בזהירות משפטית רבה, כדי לא לחצות את קו הגבול שממנו הם עשויים להיחשב לבעלי שליטה בבזק — בלי שקיבלו היתר ממשרד התקשורת. נכון לעכשיו, הקו לא נחצה.

אגב, מוזר שרק גופים מוסדיים המחזיקים 3.5% מבזק פועלים באמצעות אנטרופי להחלפת דירקטוריון החברה. מה עם כל השאר — הם מרוצים מהתנהלות החברה?

שילוב כוחות בין קרן אליוט לגופים המוסדיים יקנה למקבץ בעלי המניות אחזקה משותפת של יותר מ–5% בבזק — וזהו כוח לכפות אסיפת בעלי מניות שעשויה להוביל להחלפת הדירקטוריון. בינתיים, קרן אליוט והמוסדיים פועלים בנפרד ובאופן עצמאי. אם הם תמימי דעים לגבי מטרה מסוימת, זה עדיין לא אומר שהם פועלים יחדיו לקידומה.

האם מותר להם לחבור יחד בבוא העת כדי לכפות על יו"ר הדירקטוריון לקיים אסיפת בעלי מניות? כאשר מדובר בחיבור כוחות נקודתי בלבד אפשר בהחלט לטעון שלא מדובר בשליטה המחייבת היתר.

הלפרין לא תתערב

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפריןצילום: אמיל סלמן

יש בעיה אחרת. הגופים מוסדיים המשקיעים בבזק אמורים להתחרות אחד בשני על כספי החוסכים. לכן, כאשר מוסדיים משתפים פעולה — רשות הגבלים עסקיים רואה בכך עבירה של הגבל עסקי. סוג של קרטל. ואולם בעקבות שיחות שהתקיימו בסוף השבוע החליטה הממונה על ההגבלים, עו"ד מיכל הלפרין, לא להתערב במקרה הנוכחי.

סיטואציה דומה נוצרה ב–2008, כאשר הגופים המוסדיים שהשקיעו באג"ח של חברות שנקלעו לקשיים רצו לנהל משא ומתן משותף מול בעלי השליטה בחברות, כדי להקטין את ה"תספורת". רשות הגבלים עסקיים התנגדה לשיתוף הפעולה בין הגופים המוסדיים, אבל לאחר התלבטות ממושכת התירה להם לשתף פעולה — אבל בתנאים מגבילים.

רשות הגבלים עסקיים חשדנית גם כיום כלפי מוסדיים המבקשים לתאם עמדות, אבל היא מאפשרת שיתופי פעולה שנועדו לקדם ממשל תאגידי טוב יותר. למשל, היא איפשרה לבתי השקעות לשתף פעולה בהקמת מאגר דירקטורים מקצועי שממנו יוכלו מוסדיים לבחור דירקטורים עצמאיים. זה סוג של "נבחרת דירקטורים" לשימוש כלל המוסדיים.

מכיוון ששיתוף הפעולה של הגופים המוסדיים בבזק במקרה זה הוא נקודתי ואינו כולל כמעט חילופי מידע מהסוג שעשוי פגוע בתחרות ביניהם — שזאת הדאגה העיקרית של רשות הגבלים עסקיים — אין סיבה שזו תתערב במהלך המשותף של המוסדיים בבזק.

בהנחה ששתי הבעיות המשפטיות הללו הוסרו, אפשר להעריך כי שינוי הרכב הדירקטוריון של בזק הוא בלתי־נמנע.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלונה ודניאלה חברת SISTERS

שתי האחיות שהפכו חשבון אינסטגרם לאקזיט של מיליוני שקלים

אופן ספייס. היתרונות שלו ברורים, אבל העבודה ההיברידית מציפה את החסרונות

"כשאחפש עבודה עוד שנה־שנתיים, הדבר הראשון שאבדוק הוא שאני לא יושבת באופן ספייס"