במקום כסף לאוצר, הַפחיתו את האגרות

בשבועות האחרונים מתלבט שר האוצר, משה כחלון, מה לעשות עם עודפי גבייה של 17 מיליארד שקל, או יותר, שנצברו בקופת האוצר מתחילת 2017. כחלון וראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתחבטים בשאלה כיצד להחזיר את הכסף לציבור בצורה אחראית.

כחלון הוא אותו פוליטיקאי שממציא חדשות לבקרים תכניות להורדת יוקר המחייה תחת שם המותג "נטו". הדו"חות הכספיים של רשות שדות התעופה (רש"ת) יכולים לתת לכחלון רעיון כיצד להחזיר את הכסף לציבור "בצורה אחראית": פשוט להפסיק להטיל עליו מסים לא אחראיים, באמצעות מתן היתר לרשויות כמו רש"ת לגבות אגרות בלתי־סבירות.

קופתה של רש"ת מתפקעת ממזומנים, ובקופת הפנסיה של עובדיה יש עודף נכסים על התחייבויות — כמו בקופה של מונופול אחר, חברת החשמל. פעילותה השוטפת של רש"ת הניבה ב–2016 עודף של 864 מיליון שקל בתזרים המזומנים, לאחר עודף של 963 מיליון שקל בתזרים המזומנים ב–2015. הכנסותיה של הרשות צמחו ב–5.4% ב–2016, ל–3.4 מיליארד שקל. הגידול בהכנסותיה של רש"ת הוא תוצאה של רפורמת השמים הפתוחים, שהביאה לגידול של 8.2% במספר המטוסים ולעלייה של 10.6% במספר הנוסעים שעברו בנתב"ג.

נוכח הצמיחה בהכנסותיה יכלה רש"ת להפחית את האגרות שהיא גובה מחברות התעופה ומהנוסעים, כדי לסייע במאבקו הנחוש של כחלון ביוקר המחיה, וכדי להקטין במעט את החיסרון היחסי של ישראל כאחד מאתרי התיירות היקרים בעולם. הפחתת האגרות היא צעד סביר, בעיקר בהתחשב בכך שיש לרשות את כל הסיבות להניח שהצמיחה הדו־ספרתית בתנועת המטוסים בנתב"ג תימשך, כפי שאכן קורה מאז תחילת 2017.

הממשלה בחרה לעשות משהו הפוך. לרש"ת ניתן היתר להעלות את האגרות ב–1.6% ב–2017, כך שאגרת הנוסע היוצא מטרמינל 3 הועלתה ל–25 דולר. לעודפי ההכנסות שנוצרו לרש"ת כתוצאה מההיתר להעלאת האגרות נמצא מיד שימוש — במסגרת חוק ההסדרים, ששמו הרשמי השנה הולם במיוחד, "חוק ההתייעלות הכלכלית", תוקן חוק רשות שדות התעופה ונקבע שהרשות תשלם למדינה תמלוגים נוספים של 1.9 מיליארד שקל ב–2017–2018, וזאת לאחר שבנובמבר 2015 כבר תוקן חוק הרשות ונקבע שהרשות תשלם למדינה תוספת תמלוגים של 610 מיליון שקל ב–2016–2018.

במלים אחרות, הממשלה, שרוממות הפחתת המסים בפיה, העלתה את המסים והפכה את רשות שדות התעופה לזרוע נוספת של רשות המסים.