השותפות בתמר ירוויחו 1.2 מיליארד דולר - אז למה המניות צוללות והמשקיעים מודאגים?

השותפות בתמר צפויות לסיים את 2017 עם רווחים של עד 1.2 מיליארד דולר ■ למרות זאת, המשקיעים בבורסה לא אופטימיים: בתוך פחות מחצי שנה ספגו המניות של השותפות ירידות של עד 35% ■ מהן הסיבות?

ערן אזרן
ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אסדת קידוח תמר
אסדת קידוח תמרצילום: תומר אפלבאום
ערן אזרן
ערן אזרן

הגז ממאגר תמר, שהתחיל בהפקה במארס 2013, ממשיך לזרום במלוא הקצב — והשותפות במאגר צפויות לסיים את 2017 עם רווח שיא מוערך של 1.1–1.2 מיליארד דולר (כ–4 מיליארד שקל). עם זאת, שעה שרווחי השותפות בתמר נוסקים, מניותיהן בבורסה סופגות "התאמה" חדה מטה.

דלק קידוחים צנחה בתוך פחות מחצי שנה ב–30%, ושווי השוק שלה נחתך ל–11 מיליארד שקל. בשלוש השנים האחרונות צנחה דלק קידוחים בכ–40%. זאת מכה כואבת לבעל השליטה בעקיפין, יצחק תשובה, ול קבוצת דלק , שנאלצים להתמודד עם עלייה ברמת המינוף של הקבוצה, כתוצאה מירידת שווי הנכס המרכזי שלהם.

ואיזו אג"ח קונצרנית הפכה אטרקטיבית? בעמוד הזה מסתתרים נתונים מעניינים

ישראמקו , שהיו"ר שלה הוא חיים צוף, מחזיקה ב–28.75% מהזכויות בתמר. המניה איבדה באותה התקופה כ–25%, ושווי החברה ירד לכ–6 מיליארד שקל. תמר פטרוליום — החברה החדשה שהקימה דלק קידוחים למכירת אחזקותיה במאגר תמר, בהתאם להתחייבותה במתווה הגז — איבדה מאז ההנפקה לפני כשלושה חודשים 11%, כשהירידה כבר הגיעה ל–17%.

גם מעבר לאוקיינוס האטלנטי התמונה נראית עגומה. נובל אנרג'י , השותפה האמריקאית בתמר, עברה תיקון משמעותי. מניית החברה איבדה כ–30% בחצי השנה האחרונה, ובתוך שלוש שנים נחתכה בכ–55%. שווי השוק הנוכחי של החברה ירד לכ–12.5 מיליארד דולר, בהשוואה לשווי של 35 מיליארד דולר במאי 2014.

הירידה במניות הגז הקרינה גם על חברות האחזקה, המחזיקות בעקיפין בתמר. קבוצת דלק איבדה בחצי השנה האחרונה כ–35% משווייה, ובשלוש השנים האחרונות מנייתה נחתכה בכ–50%. שווי מניותיו של תשובה בקבוצת דלק (60%) צנח ל–3.8 מיליארד שקל. דלק אנרגיה — חברת הצינור של קבוצת דלק — צנחה בשלוש השנים האחרונות ב–33%.

מדוע צנחו מניות הגז?

הצניחה במניות הגז נובעת מכמה סיבות, כשהעיקרית בהן היא כנראה הבנת המשקיעים כי שוק הגז המונופוליסטי בישראל עומד לפני שינויים. השינוי הראשון נוגע לתחילת ההפקה של הגז במאגר לווייתן בסוף 2019. לפי הערכות, כניסתו של לווייתן לשוק עלולה ליצור "קניבליזציה" חלקית בחוזי המכר של תמר, בעיקר בכל הנוגע לחוזה עם חברת החשמל בישראל (חח"י), שהוא החוזה המרכזי של תמר.

שינוי שני נוגע לפיתוחם של מאגרי תנין וכריש בידי חברת האנרגיה היוונית אנרג'יאן. לפי התוכניות, שני המאגרים יחלו בהפקת גז בסוף 2020. כבר בימים אלה חותמת אנרג'יאן על חוזים מחייבים עם יצרני חשמל פרטיים ועם מפעלים דוגמת בזן, במחירים תחרותיים, נמוכים מאלה של תמר (4–4.5 דולרים ליחידת חום, לפי הערכות). גם אם נקבל את ההנחה שלקוחות מרכזיים לא יעזבו את תמר בשנים הבאות, האפשרות להפחתת המחירים בחוזים הפכה ריאלית מתמיד.

סיבה נוספת לצניחה במניות השותפות בתמר מיוחסת להערכת יכולתן לחתום על חוזה יצוא משמעותי. בשנים האחרונות הרבו השותפות בתמר לדבר על כוונותיהן למכור גז ללקוחות פרטיים במצרים (דוגמת חברת דולפינוס), וכן לחברות בינלאומיות המחזיקות במתקני הנזלה במצרים.

ואולם, שר הנפט המצרי, טארק אל מולה, אמר בשבוע שעבר כי מצרים מתכוונת, כבר בשנה הבאה, להפסיק לייבא גז נוזלי למדינה, והיא עשויה ב–2019 להתחיל לייצא גז. זאת על בסיס מאגר הענק Zohr. הנאום של אל מולה שלח את מניות הגז בישראל לירידות יומיות של עד 5%.

סיבה אפשרית נוספת לירידות במניות הגז, שבוודאי אינה מעודדת את המשקיעים, היא חידוש ההליכים המשפטיים נגד השותפות בתמר. באחרונה החליט בית המשפט העליון כי ניתן להגיש בקשה לתביעה ייצוגית בהיקף של 2.5 מיליארד שקל נגד השותפות בתמר בגין גביית מחיר מופרז. בניגוד לבקשת המדינה והשותפות, בית המשפט העליון הורה להחזיר את הדיון בסוגיה לבית המשפט המחוזי, כדי שיחליט אם לאשר את הבקשה כתביעה ייצוגית.

בדו"חות הכספיים שפירסמה אתמול דלק קידוחים לרבעון השלישי של 2017 היא דיווחה על רווח יוצאי דופן של 617 מיליון דולר, בהשוואה ל–81 מיליון דולר ברבעון המקביל ב–2016. הרווח נרשם לאחר שמכרה 9.25% מהזכויות במאגר תמר באמצעות הנפקת תמר פטרוליום. המכירה איפשרה לדלק קידוחים להכיר ברווח חשבונאי חד־פעמי של 572 מיליון דולר.

לאחר המכירה ממשיכה דלק קידוחים להחזיק ב–22% מהזכויות בתמר באופן ישיר וב–40% מתמר פטרוליום. בעקבות המכירה גדלו רווחיה המצטברים של דלק קידוחים בינואר־ספטמבר 2017 ל–755 מיליון דולר, לעומת 209 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב–2016. הגידול ברווח נבע, כאמור, מהשלמת ההנפקה של תמר פטרוליום, וכן כתוצאה מהמשך מגמת הגידול בביקושים לגז טבעי במשק הישראלי.

בתשעת החודשים הראשונים של 2017 סיפק מאגר תמר למשק 7.5 מיליארד מ"ק (מיליארד מ"ק הם BCM) של גז טבעי — עלייה של 5.6% ביחס לצריכת הגז בתקופה המקבילה ב–2016. זאת, על אף עבודות התחזוקה שבוצעו ברבעון במתקני ההפקה, שבמהלכן צומצמה בכחצי אספקת הגז למשק (ואף הופסקה כליל לכמה ימים בשל סדק שנתגלה במערכת האוורור). ביחס ל–2015 מדובר בעלייה של 17.4%.

במקביל חלה עלייה במחיר הממוצע שבו השותפות בתמר מוכרת גז ל–5.34 דולרים ליחידת חום, לעומת 5.2–5.12 דולרים ברבעונים הראשון, השני והשלישי ב–2016. העלייה במחיר מיוחסת בין היתר לעלייה במדד המחירים לצרכן האמריקאי, שאליו מוצמד מחיר הגז בחוזה עם חברת החשמל.

יצחק תשובהצילום: דודו בכר

בתשעת החודשים הראשונים של 2017 חילקה דלק קידוחים רווחים בסכום של 780 מיליון דולר כדיווידנד למשקיעים. החלוקות שבוצעו משקפות תשואת דיווידנד של 25% (מחושבת כסכום הדיווידנד שחולק לכל בעל יחידה, ביחס למחיר היחידה לפני כ–12 חודשים). ואולם, תשואת הדיווידנד הגבוהה קוזזה בחלקה בירידות שרשמה דלק קידוחים בשנה האחרונה, בשיעור של 15%.

עלייה בשיעור של תמלוגי העל

בדו"חות הכספיים התייחסה דלק קידוחים למועד החזר ההשקעה במאגר תמר, וציינה כי הוא צפוי להתקיים במחצית השנייה של 2017. לפי הערכות, מועד החזר ההשקעה היה באוקטובר. מועד החזר ההשקעה הוא נתון משמעותי, שאמור לעניין את המשקיעים, שכן לאחריו צפויה קפיצה בתשלום תמלוגי העל בשותפויות הגז.

תמלוג על הוא נתח קבוע מההכנסות שמשולם לבעלי השליטה (או לגורמים אחרים), כאחד מאפיקי התגמול שנקבעו בעת הקמת השותפות. בדלק קידוחים אמור תמלוג העל לקפוץ לשיעור של 13%, ביחס לשיעור של 3% קודם לכן. הנהנים מהתמלוג הם בעלי השליטה — דלק אנרגיה וקבוצת דלק. בדומה לדלק קידוחים, גם תמר פטרוליום אמורה לשלם תמלוג על לדלק אנרגיה ולקבוצת דלק, גם לאחר רכישת הזכויות במאגר.

חיים צוף, יו"ר ישראמקו. החברה מחזיקה ב-28.75% מתמרצילום: איליה מלניקוב

גם בעלת השליטה בישראקמו, ישראמקו אינק, תיהנה מזינוק בתמלוגי העל. עד כה שולמו לישראמקו אינק תמלוג על בשיעור אפקטיבי של 5.5% מההכנסות של ישראמקו, כשלאחר החזר ההשקעה תמלוג העל אמור לקפוץ ל–9.5%. הגידול בתמלוג העל אינו בשורה טובה למשקיעים, שכן הוא צפוי להקטין את התזרים לבעלי יחידות ההשתתפות, ומכאן גם הקיטון האפשרי בתשלום הדיווידנד לבעלי היחידות.

רשות ני"ע אישרה את גישת האירוע המחייב

בדו"חות הכספיים מתארת דלק קידוחים דיונים שערכו השותפות בתמר באוגוסט עם רשות ניירות ערך בנוגע לאופן הטיפול בהיטל ששינסקי. לפי המתואר, השותפות בתמר החליטו כי נכון לטפל בהיטל לפי התקן החשבונאי IFRIC 21. המשמעות היא שהשותפות יכירו בהוצאה בגין ההיטל בהתאם לגישה החשבונאית "האירוע המחייב". כלומר, רק במועד בו קיימת המחויבות לתשלומו (החל ממועד תשלום ההיטל — 2020).

עד עתה השותפויות בתמר החליטו שלא לבצע הפרשה חשבונאית למסים נדחים על היטל ששינסקי. השותפויות מתייחסות להיטל כמסים על הכנסה. כלומר, כמס שמשולם על רווחים, בדומה למס חברות, על בסיס הטענה כי המסים השוטפים נרשמים לפי המס בפועל באותה שנה (כרגע המס הוא אפס, כל עוד השותפות לא יגיעו ליעד שנקבע עם המדינה לתחילת תשלום ההיטל).

בדו"חות ציינה דלק קידוחים כי רשות ניירות ערך קיבלה את עמדת השותפות בתמר, כך שיוכלו לטפל בהיטל ששינסקי שלא כהפרשת מס נדחית, אלא כהפרשה שיש לבצע במועד "האירוע המחייב" (החל ב–2020). בינתיים, השותפות בתמר משלמות תמלוגים למדינה (12%), כפי שנקבע בחוק הנפט הישן. בינואר־ספטמבר 2017 שילמו השותפות בתמר תמלוגים בסכום של 610 מיליון שקל. חלקה של דלק קידוחים היה 177 מיליון שקל.

הפניקס דווקא משקיעה בתמר

על רקע הנפילות במניות של השותפות במאגר תמר, מעניין להזכיר גורם אחד שדווקא החליט להשקיע בתמר — חברת הביטוח הפניקס. לפי הדיווחים לבורסה, קופות גמל וחברות לניהול קופות גמל של הפניקס רכשו לפני כשבוע 140 אלף מניות תמר פטרוליום (0.3%) במחיר ממוצע של 20.45 שקל למניה — ובסך הכל השקעה של כ–3 מיליון שקל. הפניקס נמצאת בשליטת תשובה, שכאמור מחזיק בעקיפין גם במאגר תמר.

לפני כמה חודשים חתמה קבוצת דלק על הסכם למכירת השליטה בהפניקס לחברת הביטוח הבינלאומית סיריוס. סיריוס כבר רכשה מדלק 4.9% מהפניקס תמורת 208 מיליון שקל, וניתנה לה האופציה לרכוש את יתרת האחזקות (47.4%) תמורת של 2.3 מיליארד שקל. הרכישה ממתינה כעת לאישורה של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר.

מהפניקס נמסר: ״הרכישות בדיווח הן רכישות שבוצעו בידי קבוצת הפניקס במכשירים פסיביים מחקי מדד, ולצורך עמידה בהתחייבויות כלפי המשקיעים במסלולים אלה״.

ממשיכות בפיתוח לווייתן

בצד האירועים בתמר, דלק קידוחים עידכנה על המשך ההשקעה במאגר לווייתן. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2017 השקיעה השותפות 323 מיליון דולר בפרויקט. בדו"חות נכתב כי ביולי אישרו השותפות בלווייתן תקציב של 111 מיליון דולר להשלמתה של מערכת ההולכה הישראלית עד לגבול בין ישראל לירדן. דלק ציינה כי התוכנית היא לבצע קידוחים נוספים בלווייתן (קידוחי הפקה) החל ברבעון הראשון של 2018.

לפי הדו"חות הכספיים, בספטמבר הגישו השותפות במאגר אפרודיט — דלק קידוחים, נובל אנרג'י ורויאל דץ־של (שרכשה את בריטיש גז) — תוכנית מעודכנת לממשלת קפריסין לפיתוח המאגר, השכן ללווייתן. בדו"חות צוין כי השותפות "מקיימת מגעים ו/או מו"מ בשלבים שונים לייצוא גז טבעי מהמאגר בהיקפים משמעותיים לשווקים אזוריים, ובכללם השוק המצרי".

לפי הערכות, דלק ונובל מקדמות תוכנית פיתוח אזורית למאגרי אפרודיטה ולווייתן. לפי התוכנית, שעליה כבר הצהירו בעבר, שני המאגרים יחוברו בצנרת ימית למתקני ההנזלה של חברת האנרגיה רויאל דץ־של בעיר אידקו שבמצרים. כנראה שהפיתוח ייעשה כחלק משלב 1ב' בפיתוח לווייתן (החל ב–2020). הדיווחים על המו"מ נמשכים זה שנים, כשעד כה לא נחתם חוזה מחייב. לא ברור עדיין מה ההיתכנות של התוכנית, אם בכלל, בין היתר על רקע מחירי הגז בעולם והמצב הגיאופוליטי באזור.

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, אמר אתמול בעת פרסום הדו"חות: "האסטרטגיה שלנו אינה נשענת על כותרות הרגע, אלא על ראייה ארוכת טווח והיכרות עם צורכי המשק הישראלי והשווקים האזוריים. בהתאם לכך, אנחנו ממשיכים להתמקד בליבת הפעילות: מכירת גז ממאגר תמר, פיתוח מאגר לווייתן, וקידום הסכמי גז חדשים עם לקוחות במשק המקומי ובמדינות האזור".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב