"האסימון שהסטארט־אפים מנפיקים הוא מטבע דיגיטלי מיוחד שמריח כמו מניה"

עורכי דין ורואי חשבון: "בהיעדר כללים, הטיפול בפרקטיקה מוזר. כללי החשבונאות הקיימים לא ערוכים לטפל במטבעות הדיגיטליים"

אסא ששון
אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ביטקוין, דוגמה למטבע דיגיטלי
ביטקוין, דוגמה למטבע דיגיטליצילום: בלומברג
אסא ששון
אסא ששון

ישראל היא מעצמת היי־טק — החדשנות, חממות הסטארט־אפים והאקזיטים במליארדי שקלים הופכים אותה למובילה עולמית בתחום. כעת נכנס לרשימה ענף נוסף — (ICO (Initial Coin Offering, שקיבל תאוצה אדירה בשנה האחרונה, וההנפקה החמישית בגודלה בעולם עד כה היתה של חברת בנקור (Bancor) של היזם אייל הרצוג. בתוך שלוש שעות גייסה החברה 153 מיליון דולר.

ICO היא הנפקה שבה פונות חברות המפתחות מיזם על גבי רשת בלוקצ'יין לציבור לשם גיוס כספים, ובתמורה המשקיע מקבל אסימונים (Tokens). באמצעות אותם מטבעות המשקיע יכול לקבל שירותים שהחברה תייצר, ככל שהפיתוח שלה יצליח.

ב–ICO אין תשקיף מכיוון שלא מדובר בהנפקת ניירות ערך, אלא יש מסמך לבן (White Paper) שבו החברה מסבירה את עקרונותיה והאסטרטגיה שלה, אך הוא אינו מחייב אותה כלפי המשקיעים באסימונים שלה. מעבר לכך, כבר היו מקרים שבהם חברה שגייסה כסף באמצעות מסמך לבן שינתה את הפיתוח ואת התחום שבו היא עוסקת לאחר ההנפקה.

בפורום שווי הוגן של המרכז הבינתחומי הרצליה, שנערך בסוף השבוע שעבר, שאלו המשתתפים אם הנפקות ה–ICO יחזיקו מעמד, ואם כן, כמה התאמות רגולטוריות הן ייאלצו לעבור. הפורום מנוהל על ידי רו"ח שלומי שוב (בעל טור קבוע ב–TheMarker) ופרופ' אמיר ברנע, והשתתפו בו, בין היתר, מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי; רינה כהן פחימה ועדן לנג ממחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך; עו"ד נחמה ברין ממשרד גולדפרב זליגמן; ליאור יפה מג'לורידה; הרצוג מבנקור; ואבי לוי ממליסרון.

"חשוב מאוד לבצע הבחנה בין המטבעות הדיגיטליים המבוזרים לבין האסימונים, שהם פחות מבוזרים. הביטקוין, למשל, הוא מטבע מבוזר שלא עומד מאחוריו גורם מסוים. על המטבעות הדיגיטליים המבוזרים נשאלת השאלה אם הבנקים המרכזיים יכירו בהם כמטבע. בשונה מכך, האסימון הוא מטבע דיגיטלי מיוחד אשר מריח יותר כמניה".

המטבע מייצר לרואי חשבון ולרגולטורים כאב ראש, שכן מעמדו לא ממש ברור. "כללי החשבונאות הקיימים לא ערוכים לטפל במטבעות הדיגיטליים", אמרה ברין. "השאלה החשבונאית מתעוררת משני הצדדים: צד המשקיע שרוכש את האסימונים וצד הסטארט־אפ, שמבצע את ההנפקה. הביטקוין, למשל, היות שבנקים מרכזיים לא מכירים בו, הוא אינו יכול להוות מזומן, אך קשה להגיד שלא מדובר בנכס פיננסי שצריך להימדד בשווי הוגן".

לדברי ברין, "בהיעדר כללים, הטיפול בפרקטיקה מוזר. הביטקוין מטופל בדרך כלל כנכס בלתי־מוחשי שבסיס המדידה הרגיל שלו הוא עלות. גם אם יאומץ לגביו מודל הערכה מחדש של נכסים לא מוחשיים על בסיס קיומו של שוק פעיל, היישום של מודל זה לגבי הביטקוין לא תואם את מהותו".

היזם אייל הרצוגצילום: תומר אפלבאום

ברין הוסיפה: "מהצד של החברה מדובר בשאלה מורכבת יותר. לא ברור אם זה אקוויטי, נייר ערך, או שבכלל מדובר במכירת תווי קנייה עתידיים. היות שרוכשי האסימונים אינם לקוחות אלא משקיעים, והיות שהשירותים שייווצרו בעתיד אינם מזוהים, ואף כלל לא בטוח שיפותחו, לא ניתן להגיד שמדובר במכירת תווי קנייה. יש כאן בעיה שמוסדות התקינה יצטרכו לטפל בה, אך הטיפול יחל רק לאחר שיהיו כמה קביעות של הרגולציה.

"לשאלות החשבונאיות יש גם השלכות מס מאוד גדולות. אחת הדוגמאות לכך היא צורת ההתייחסות לביטקוין. אם יהיה מדובר במזומן מבחינת מיסוי, עליית ערך שלו לא תהווה אירוע מס. אך אם צורת ההתייחסות אליו תהיה כנכס, ייתכן שיהיה מדובר בתוצאה אחרת. האם יחיד שמרוויח על ביטקוין יכול לקבל את הכסף אחר כך? האם הבנקים בישראל מוכנים לקבל את זה?"

טירוף הבלוקצ'יין מגיע גם למניות

תחום המטבעות הדיגטליים מבוסס ברובו על טכנולוגיית הבלוקצ'יין. במובן הבסיסי ביותר, בלוקצ'יין הוא מאגר נתונים מבוזר, כלומר כזה שנמצא על מספר עצום של מחשבים שמסתנכרנים זה עם זה, להבדיל ממאגר שנמצא בידי גוף אחד. האופן המורכב שבו הוא מבוזר ומאובטח מאפשר לו לפעול ללא גורם מרכזי שתפקידו לנהל או לפקח על הפעילות.

הבלוקצ'יין שומר את המידע על כל העסקות שנעשות בו באופן כרונולוגי, בתוך "בלוקים" של מידע (ומכאן שמו, שרשרת של בלוקים). כל בלוק הוא בעצם קובץ עם המידע על כל העסקות שנעשו בפרק זמן מסוים, וברגע שפרק הזמן מסתיים, הבלוק ננעל בצורה דיגיטלית ומצטרף לשרשרת הבלוקים שננעלו לפניו. זו הסיבה שקשה מאוד, אם לא בלתי־אפשרי, לפברק או לשנות מידע על הבלוקצ'יין.

אמיר ברנעצילום: אייל טואג

בסוף אוקטובר, חברה בריטית שמשקיעה באינטרנט ובמידע עסקי נהנתה מיום המסחר הטוב ביותר שהיה לה אי פעם. און־ליין (On–line) זינקה ב–394% ביום רק מפני שהכריזה על תוכנית לשינוי שמה לאון־ליין בלוקצ'יין (On–line Blockchain).

"תופעה זו (של המטבעות הדיגיטליים) חורגת מהמודלים הקונבנציונליים של הערכות שווי", הסביר ברנע בפורום. "אין מודל היוון מסודר שיודע להתמודד עם כך".

למרות זאת, הבעיה הגדולה יותר שעומדת בפני העולם הכלכלי כעת היא מה יקרה כאשר חברות ענק כמו אמזון יחליטו כי כדי לבצע רכישות באתר שלהן על הלקוח לרכוש מטבע מיוחד, נניח "בזוסקויין". מצב כזה עשוי לייתר את המטבעות המקובלים בעולם, כמו הדולר.

אנשי המטבעות הדיגיטליים רואים בכך סוג של פיתוח כלכלי, כפי שהסביר הרצוג בפורום: "ויטליק בוטרין, מייסד המטבע הדיגיטלי המצליח אתריום, ואחרים הרוויחו כמה מאות מיליוני דולרים. לפי המודל, כאשר מישהו מקים כלכלה והיא מצליחה — הוא ירוויח, גם אם מדובר במוסד ללא כוונת רווח. המצב אינו דומה להקמת חברה, ICO דומה יותר למקרה שבו קונים מטבע של מדינה, כי מאמינים שהכלכלה תגדל והערך של המטבע יעלה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב

קשישים בגינה ירושלים

20 אלף שקל בחודש: תתחילו לחסוך עבור מטפל זר בבית

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"