בזק צריכה דירקטור חיצוני שאינו תלוי באלוביץ', אך המועמדים אינם מלהיבים

אסיפת בזק אמורה לבחור מחר דירקטור חיצוני בחברה ■ החדשות הטובות: המוסדיים התנערו מהאדישות והציעו שני מועמדים מטעמם ■ החדשות הטובות פחות: קשה למצוא מועמד בעל ניסיון ניהולי שלא היה קשור או עלול להיות קשור בעתיד בעסקי אלוביץ'

עידו באום
עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שאול אלוביץ'
שאול אלוביץ'צילום: דודו בכר
עידו באום
עידו באום

מחר תכונס אסיפת בעלי המניות הכללית השנתית של בזק, תחת עננת החקירות. על סדר יומה של האסיפה, בין היתר, בחירת דירקטור חיצוני חדש בחברה. יש שלושה מועמדים אפשריים לתפקיד.

מועמד אחד הוא חגי הרמן, דירקטור חיצוני שכבר מכהן בבזק, והוא מועמד מטעם הדירקטוריון. שני המועמדים האחרים הוצעו על ידי גופים מוסדיים: בית ההשקעות פסגות הציע את זאב וורמברנד, לשעבר מנכ"ל מגה וקופת חולים כללית, וכיום מנכ"ל קופת חולים מאוחדת. כלל ביטוח הציעה את פרופ' שלום הוכמן, לשעבר מנכ"ל בנק מרכנתיל. אף אחד מהשלושה אינו מועמד שיכול להלהיב את בעלי המניות, ולכן יש סיכוי שאיש מהם לא ישיג את הרוב הדרוש לבחירתו.

החדשות הטובות הן שבזק מצטרפת למגמה המתחזקת והולכת של חברות שבהן טורחים הגופים המוסדיים להציע מועמד מטעמם כדירקטור חיצוני. בעבר נמנעו הגופים המוסדיים מלהציע מועמדים, והותירו לבעלי השליטה להציג מועמדים מטעמם, אף שאלה היו אמורים להיות בלתי־תלויים בבעלי השליטה.

זאב וורמברנדצילום: עופר וקנין

בעבר, כאשר בעל השליטה היה היחיד שמציע מועמדים, למדו הדירקטורים החיצוניים שרק מי שנושא חן בעיני בעלי השליטה זוכה למינוי. במציאות כזו, גם דירקטורים חיצוניים ועצמאיים נהפכו עד מהרה למריונטות של בעלי השליטה לכל דבר ועניין.

מגמת השינוי המסתמנת משמעה שדירקטורים יוצעו על ידי גופים מוסדיים, גם אם אינם בהכרח הדמויות המועדפות על בעל השליטה. המועדון פותח את שורותיו לדירקטורים שמנגנון הבחירה שלהם מגדיל את הסיכוי שיהיו ביקורתיים יותר כלפי התנהלות מפוקפקת של בעלי שליטה, שאינה לטובת החברה. אין זה עניין של מה בכך.

החדשות הטובות פחות הן כי, בשל העובדה שמדובר במגמה חדשה, אין עדיין הליך שקוף וסדור לדרך שבה הגופים המוסדיים בוחרים את המועמדים שהם מציעים לתפקיד דירקטור חיצוני.

פרופ' שלום הוכמןצילום: עופר וקנין

בנוסף, בקרב חלק מהגופים המוסדיים יש חשש שאם יתאמו ביניהם וינסו להציע לדירקטוריונים מועמד שמוסכם על כולם, הדבר ייחשב לתיאום אסור לפי חוק ההגבלים העסקיים. זאת, אף שתיאום כזה עשוי דווקא לשרת את האינטרס הציבורי.

ברשות ניירות ערך וברשות ההגבלים העסקיים נוטים לא לראות בתיאום מהסוג הזה תיאום אסור, אבל עד כה לא פורסמה עמדה רשמית — ולכן המוסדיים ממשיכים לנקוט משנה זהירות ולהימנע מתיאום מוקדם.

שיקם את קופת חולים כללית, דירדר את מגה

שני המועמדים שמוצעים מטעם המוסדיים לתפקיד הדירקטור החיצוני העומד לבחירה בבזק הם אנשים ישרי דרך ובעלי ניסיון ניהולי נרחב. בכל זאת הם מעוררים סימני שאלה: האם הם המתאימים ביותר לתפקיד? ולמה דווקא הם?

לגבי זאב וורמברנד, המידע הגלוי רב יותר, ובהתאם לכך גם סימני השאלה רבים יותר. פעילותו הניהולית זכתה לכותרות ולסיקור תקשורתי בולט. ב–2012 סיים וורמברנד תקופת כהונה לא מוצלחת כמנכ"ל רשת הקמעונות השנייה בגודלה בישראל, מגה. בכתבתו של שוקי שדה ב–Markerweek מנובמבר 2012 נכתב כי וורמברנד "מתואר על ידי קולגות כאדם הגון, ישר ונעים הליכות, איש מקצוע שבשורה התחתונה יודע איך לנהל, גם אם אינו שייך לשורה הראשונה של המנהלים בישראל. ענייני תדמית ומיתוג אישי חשובים לו. יש לו לא מעט קשרים באלפיון העליון, ומקורביו מזכירים בין ידידיו את אביגדור קפלן, מורי ארקין, דוד פורר ויוסי בכר... בכל הנוגע לתקופתו במגה, נראה שוורמברנד היה האיש הלא־נכון במקום הלא־נכון".

המרואיינים בכתבה הצביעו על כך שוורמברנד, שנחשב למנהל מוצלח בשירותי בריאות כללית, לא התאים למאפיינים הנדרשים בניהול של רשת קמעונות המצויה בתחרות עזה, בשוק סוער רווי משברים שמחייב מנהיגות ניהולית מסוג אחר. בתקופת וורמברנד כמנכ"ל מגה, נחתך נתח השוק של מגה בשליש, הרווחיות נשחקה — ולמעשה אפשר לראות בתקופה הזו מאיץ למשבר שלימים הוביל לקריסתה של הרשת שנים ספורות לאחר מכן.

לעומת זאת, וורמברנד הצליח לשקם את שירותי בריאות כללית ולהוציא אותה מגירעון גדול. על רקע זה נבחר גם לתפקידו הנוכחי כמנכ"ל קופת חולים מאוחדת. המצדדים בו כמועמד לדירקטור חיצוני בבזק טוענים כי ניסיונו מצביע על ידע בשיקום מערכת תאגידית חולה. כלומר, יש לו יתרון בזכות הידע שלו בממשל תאגידי. האומנם? לוורמברנד אין רקורד של נכונות להתעמת עם בעלי הון. נקודה רגישה אצלו היא העובדה שהוא כיהן כמנכ"ל מגה ובמקביל כמנכ"ל אלון רבוע כחול בתקופה שבה אושרה עסקת בעלי השליטה המשמעותית והבעייתית ביותר בתולדות הקבוצה.

העסקה ההיא, שהעבירה את דור אלון בשווי 800 מיליון שקל לחברת רבוע כחול שבשליטת דודי ויסמן ושרגא בירן, הותירה את אלון ומגה עם קופה מדולדלת. חקירת הנאמנים שמונו למגה עם קריסתה הצביעה על כך שבעלי השליטה בחברה רוקנו אותה מנכסיה, והיא התנהלה תוך ממשל תאגידי רופף. וורמברנד היה רק המנכ"ל. בתפקיד הזה יכולתו להתעמת עם בעלי השליטה מוגבלת, אבל לא אפסית. לא נראה שוורמברנד עשה משהו כדי לחסום את בעלי השליטה. מצד שני, לא בטוח שהדבר היה ביכולתו.

בהנחה שבזק תישאר בשליטתו של שאול אלוביץ', הדירקטור החיצוני שימונה בחברה צריך להיות דמות ביקורתית ומשמעותית שנכונה להתעמת עם בעל השליטה. בית ההשקעות פסגות מתיימר להיות גורם הפועל לטיוב רמת הממשל התאגידי בחברות שבהן הוא מושקע. האם וורמברנד הוא הבחירה הטובה ביותר לשם כך?

מנוסה בבנקאות, חסר רקע בתקשורת

התשובה נעוצה בבעיה אחרת עם המועמדים לתפקיד דירקטור חיצוני בבזק: הם חייבים להיות בלתי־תלויים בבעל השליטה. מתברר שקשה למצוא כיום דירקטור בעל ניסיון ניהולי משמעותי שלא היה קשור בעבר או עלול להיות קשור בעתיד בעסקיו של אלוביץ'. וורמברנד נדרש להצהיר שאין לו קשר כזה. עם זאת, מערכת הקשרים הענפה שלו במיליה של בעלי השליטה והמנהלים הבכירים בישראל מעלה חשש שגם אם אינו מזוהה עם אלוביץ' — הוא לא בהכרח יהיה מוכן להתנגח בו.

לפי מקורות הבקיאים בתהליך הצעת המועמדים, וורמברנד לא היה הבחירה הראשונה, אבל בהתחשב בכוויות שכבר סבל במגה ולנוכח הניסיון הרע של בזק עם עסקות בעלי עניין, אין סיכוי שוורמברנד יתמוך בעסקות לא־ראויות.

גם המועמד מטעם הגוף המוסדי האחר, כלל ביטוח, מעורר סימני שאלה. שלום הוכמן הוא פרופסור למימון עם ניסיון בניהול מוסדות פיננסיים כמו בנק מרכנתיל (עד 2006) ולפניו בנק כרמל למשכנתאות, אך הוא חסר הכשרה משמעותית כלשהי בשוק התקשורת והטלקומוניקציה.

נראה שבחברת כלל ביטוח סבורים כי השאלות המרכזיות שיעמדו בפני דירקטוריון בזק הן מימוניות, ויחייבו היכרות עם מערכת הבנקאות. הוכמן ניהל בנקים קטנים למדי, אבל זו כנראה הבעיה המובנית בניסיון לאתר בנקאי מנוסה כדירקטור חיצוני. אלה שיש להם ניסיון בבנקים בסדר הגודל שמולו מתנהלת בזק כבר נגועים במערכת יחסים כזו או אחרת עם אלוביץ' ועסקיו. רק מי שניהל בעבר הרחוק בנק בסדר גודל קטן יחסית הוא בלתי־נגוע.

סוגיה עקרונית הקשורה במינוי אפשרי של הוכמן נוגעת לכהונתו בוועדת ההשקעות של כלל גמל, שהסתיימה לפני כשנתיים. הוכמן ישר כסרגל, אבל פוטנציאל הקשר בעבר מעורר בעיה עקרונית: מינוי של אדם שכיהן בתפקיד בגוף מוסדי פותח פתח לדירקטורים המכהנים בגוף מוסדי לרצות את מקבלי ההחלטות בגוף הזה כדי לזכות במועמדות לתפקידי דירקטורים חיצוניים מטעמו בעתיד. לכן, למשל, בפסגות החליטו להימנע לחלוטין מלהציע אנשים הנושאים בתפקידים בוועדות השקעה בדירקטוריונים של פסגות לכהונת דירקטורים חיצוניים בחברות שבהן משקיע פסגות.

המועמד מתוך הדירקטוריון, חגי הרמן, הוצע על ידי הדירקטוריון. הרמן היה חלק מדירקטוריון בזק בכל האירועים ועסקות בעלי השליטה שנמצאות כיום בחקירה. על הבעייתיות שבאפשרות לבחור בו מחדש אין צורך להרחיב.

אגב, חברת הייעוץ לגופים מוסדיים אנטרופי המליצה בנייר העמדה שהכינה לקראת האסיפה מחר לתמוך במועמדים של המוסדיים לדירקטוריון. העמדה של אנטרופי נובעת מגישה עקרונית שלפיה יש להעדיף מועמדים שהוצעו על ידי גופים מוסדיים לתפקיד דירקטור חיצוני. עיון בנייר העמדה של אנטרופי מגלה שמי שכתב אותו טרח בכל זאת לכלול בו פסקה יבשה אבל לא אופיינית, הכוללת את הנקודות הבעייתיות בהיסטוריה הניהולית של וורמברנד.

בהתחשב בכך שאלה המועמדים היחידים שעומדים לבחירה, יש סיכוי שבסופו של דבר איש מהם לא יקבל את הרוב הדרוש מצד בעל השליטה ומצד המיעוט בהצבעה — והחיפוש יתחיל מחדש.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ־בנקאי גיבוי אחזקות

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש