האם המצרים בדרך לרכישת גז מישראל? קהיר אישרה לעסקים פרטיים לייבא גז
חוק חדש עליו חתם נשיא מצרים מאפשר לסקטור הפרטי במדינה לייבא גז טבעי בצורה עצמאית, דרך התשתיות של המדינה ■ בעבר חתמו דולפינוס ו-TAQA ערבייה המצריות על הסכמים לרכישת גז מתמר ומלווייתן

האם לקוחות פרטיים ממצרים בדרך לרכישת גז ממאגרי תמר ולווייתן בישראל? נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, חתם על חוק חדש המאפשר לסקטור הפרטי במצרים לייבא גז טבעי לתוך המדינה, כחלק מתהליך דה-רגולציה של שוק הגז במצרים - כך לפי דיווחים במדינה. בכך למעשה נסללה הדרך לצרכנים פרטיים לייבא גז מחוץ למדינה, ובכלל זאת גם מישראל.
לפי האתר העסקי Enterprise, החוק החדש (Resolution No. 196 of 2017) קובע כי הממשלה תקים גוף רגולטורי שיפקח על תעשיית הגז במדינה. לגוף זה תהיה הסמכות לקבוע את מחיר הגז במדינה, לתקן תקנות לתעשייה, וכן יהיה עליו לעודד השקעות ולהבטיח גישה שווה של שחקנים פרטיים לתשתית הגז המצרית הלאומית. על הרגולטור תוטל המשימה לקדם תהליך הפרטה של שוק הגז במצרים, ולאפשר למגזר הפרטי לרכוש גז ישירות מספקים חיצוניים באמצעות תשתית ההולכה הלאומית.
בחודש ספטמבר צפוי שר הנפט המצרי, טארק אל מולא, לפרסם תקנות ליישום חוק הנפט החדש. לאחר מכן חברת הגז הממשלתית של מצרים, EGAS, תוכל להנפיק רישיונות פרטיים ליבוא גז למדינה, וזאת לאחר שכבר ניתן לשלוש חברות אישור ראשוני לייבא גז. לפי הדיווח, חמש חברות מצריות מעוניינות לייבא גז באופן פרטי, בהן דולפינוס של ד"ר עלא ערפא ו-TAQA ערבייה.
"דיונים עם לקוחות בישראל, ירדן ומצרים למכירת גז"
למרות מאגרי הגז הגדולים הקיימים בו, המשק המצרי סובל מזה שנים במחסור חמור של אנרגיה. זאת, בין השאר, בשל קיצוץ במכסות היצוא של חברות גז זרות שפעלו במצרים, וקביעת מחיר גז נמוך על ידי הממשלה שהפך את הפקת הגז ללא כדאית. למחסור בגז תרמה גם האי-יציבות הפוליטית במצרים מאז ההפיכה הראשונה ב-2011 ועד ל-2014, שבה עלה א-סיסי לשלטון.
במצרים פועלות כיום חברות בינלאומיות גדולות (רויאל-דץ של ויוניוו פנוסה), שמחזיקות במתקני הנזלה (LNG) גדולים במדינה ומעוניינות לייצא גז ממצרים לשוקי יעד רחוקים. ההפקה במתקנים נעצרה לאחר ההפיכה ב-2011. באחרונה התגלה במצרים שדה זוהר (Zohr) הענק, שעשוי בעתיד להגדיל את היצע הגז במדינה.
השוק המצרי הוא אחד משוקי היעד של מאגרי הגז הישראלים תמר ולווייתן. על רקע המחסור בגז זמין, במארס 2015 חתמו חברות דולפינוס ו-TAQA ערבייה הסכם לרכישת עודפי גז ממאגר תמר. ההסכם, בהיקף מוערך של 1.2 מיליארד דולר, היה לתקופה של 7 שנים. בחוזה התחייבו השותפות בתמר לספק לדולפינוס כמות מינימלית של 5 BCM (מיליארד מטר מעוקב) גז טבעי ב-3 השנים הראשונות, וזאת מתוך 311 BCM גז שבמאגר. יישום ההסכם מעולם לא יצא אל הפועל לאחר שחברת EMG, בעלת הזכויות בצינור הגז המושבת בין ישראל למצרים, הביעה התנגדות לאפשר הולכה של גז במתקניה, ומאחר שטרם הושגו האישורים הרגולטוריים המתאימים בישראל ובמצרים.
בנובמבר 2015 חתמו השותפות במאגר לווייתן על מזכר הבנות בלתי מחייב (LOI) ליצוא כ-4 BCM של גז למצרים בשנה, למשך כ-15 שנה. ההסכם כלל מספר תנאים, ובהם חתימה על הסכם עם EMG, שיאפשר שימוש בצינורות ההולכה של הגז או לחילופין שימוש בצינור הגז שעובר מישראל לירדן - ומשם למצרים.
בשבוע שעבר אמר דיוויד סטובר, מנכ"ל נובל אנרג'י - השותפה במאגרי תמר ולווייתן - כי החברה "ממשיכה בדיונים עם לקוחות בישראל, ירדן ומצרים למכירת גז. אני בטוח שנצליח לחתום על חוזים למלוא התפוקה של שלב 1א' בלווייתן - 1.2 מיליארד רגל מעוקבת (BCF) ליום - עד להפעלתו. כבר השלמנו כ-15% מהפרויקט, ואנו ממשיכים להתקדם בהתאם לתוכנית הפיתוח, כך שההפקה תחל בסוף 2019". דבריו נאמרו בשיחת האנליסטים שערכה החברה לאחר פרסום הדו"חות הכספיים.
כתבות מומלצות
לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים
פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"
