אינטרס לא ציבורי |

ועדת החקירה לפרשת פישמן - מסך עשן לדריסת שומרי הסף

חברי הכנסת עלולים לנצל את ה"נשק" החדש - הגדלת הסמכויות של ועדות החקירה הפרלמנטריות - לטובת האינטרס הפוליטי הצר. יש לחקור את כישלון הרגולטורים בפרשת פישמן, אבל מוטב שלא יעשו זאת מי שמניעיהם פוליטיים

אסא ששון
אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אליעזר פישמן
אליעזר פישמןצילום: עופר וקנין
אסא ששון
אסא ששון

ח"כ יואב קיש (הליכוד) הוא פוליטיקאי חכם. קיש וחבריו חברי הכנסת מעוניינים לבצר את מעמדם וכוחם על חשבון גופי הרגולציה המקצועיים בישראל. איך אפשר לעשות זאת בצורה אלגנטית, תוך מיסוך המטרה האמיתית, שהיא הכפפת שומרי הסף לפוליטיקאים? הפתרון של קיש מבריק: מנצלים מקרה בעייתי, שכולם חשים כי הרגולטורים כשלו בו, וממנפים אותו להצעת חוק שתרמוס את שומרי הסף.

הבוקר אישרה ועדת הכנסת הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתבחן כיצד הצליח אליעזר פישמן לשטות בכל המערכת — לקבל אשראי במיליארדי שקלים ולא להחזיר כמעט כלום. הכישלון של מנהלי הבנקים והרגולטורים, ובהם המפקחת על הבנקים ורשות ניירות ערך, זועק במקרה זה לשמים. כדי להבחין בכך אין צורך בהשכלה כלכלית.

קיש ראה את המקרה, ומצא את הדרך לעקוף את הרגולטורים. את כל מי שיתנגד לחוק להרחבת הסמכויות של ועדות חקירה פרלמנטריות הוא יוכל לקעקע כ"תומך טייקונים" — סטיגמה שאף חבר כנסת לא ירצה להיות מוכתם בה. בכך הוא יצליח להעביר, בלי התנגדות, חוק דורסני והרסני לכלכלה הישראלית.

לפי החוק שמקדם קיש, לוועדת חקירה פרלמנטרית יינתנו סמכויות נרחבות, ובהן חובת התייצבות למנהלי חברות ציבוריות בעבר ובהווה וכן חובת גילוי מסמכים. לכאורה, באווירה הנוכחית אין שום סיבה לסמוך על מי שנכשל — הרגולטורים ומנהלי הבנקים.

אבל המשמעות של אישור חוק כזה היא גזר דין מוות לשוק ההון המקומי. בעלים של חברה פרטית שנענה לקריאות להנפיק אותה בבורסה, יגלה עכשיו כי מלבד סיכונים עסקיים, והסיכון של תביעה אישית שלא ניתן לבטח כנגדה בסך של עד מיליון שקל, הוא גם צפוי למצוא את עצמו מול ועדת חקירה פרלמנטרית, אם חבר כנסת כלשהו יחפוץ בכך.

האפשרות להקים ועדות חקירה רבות עוצמה, שיכולות להשפיל רגולטורים ולהשפיע על דרך קבלת ההחלטות המקצועית שלהם, תעניק לחברי הכנסת מנוף לחץ על אנשי המקצוע. מתי הם ינצלו את הלחץ הזה לטובת האינטרס הפוליטי האישי שלהם? כמעט לעולם לא נוכל לדעת זאת, אבל לא אחת נראה שהאינטרס הציבורי נדרס על ידי אינטרס פוליטי צר.

ראו לדוגמה מה קרה באחרונה, כשהמפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, ביקשה להעביר את תקנות ההון העצמי של חברות הביטוח, כדי להתאימו לסיכון שהן לוקחות על עצמן (תקנות סולבנסי 2). התקנות היו פוגעות בחברה אחת בלבד — חברת הביטוח מגדל. ועדת הכספים קיימה בנושא לא פחות מארבעה דיונים, וחברי כנסת ובהם מיקי זוהר ודוד ביטן תמכו בשינוי התקנות לטובת מגדל — בניגוד להמלצת הדרג המקצועי ברשות שוק ההון בניגוד לנעשה באירופה. תירוצים והסברים לא חסרו, החל בכך שמדובר בחברת הביטוח הגדולה בישראל ועד בתקיפה פרסונלית של סלינגר. אם לא די בכך, הרי שבאחרונה מוביל אותו צמד קמפיין נוסף — הפעם לביטול הפרדה בין סוכן ביטוח מתפעל לסוכן ביטוח משווק. הפרדה זו חוסכת לציבור ממון רב, ומי שמתנגדת לה היא לשכת סוכני הביטוח, בשם חבריה הסוכנים.

אלה חברי הכנסת שאמורים לקבל לידם את "נשק היום הדין" — ועדת חקירה פרלמנטרית עם סמכויות ענישה וחובת התייצבות וגילוי מסמכים. אמנם ראוי לחקור את הכישלון של הרגולטורים בפרשת פישמן, אבל מוטב שלא יעשו זאת מי שמניעיהם פוליטיים. אם קיש חפץ באינטרס ציבורי ולא באינטרס הפוליטי הצר שלו — טוב יעשה אם ימצא דרך לפקח על הרגולטורים, במקום לכופף אותם באמצעות חקיקה פסולה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש