הרעב לתשואות: קרנות האג"ח "זבל" פורחות - והניבו עד 25% בשלוש שנים

ירידת התשואות בשוק הקונצרני דוחפת משקיעים לאפיקים הרפתקניים, שאחד מהם הוא אג"ח בסיכון גבוה הנכסים בענף צמחו בכמיליארד שקל בתוך שנה ■ מי שהובילה את הענף היא קרן High Yield של מגדל ■ הבעיה העיקרית: מחירי השיא בשוק האג"ח

ערן אזרן
ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סוחר במניות בטאבלט
סוחר במניות בטאבלטצילום: Shutterstock
ערן אזרן
ערן אזרן

שוק האג"ח הקונצרניות בתל אביב נמצא בנקודת קיצון. לאחר זינוק של קרוב ל-50% בעשור האחרון, התשואות על איגרות - ובמיוחד אלה שבדירוגים הגבוהים - ירדו לרמות שפל שלא נראו מאז 2007. אג"ח צמודות למדד של חברת הנדל"ן עזריאלי, למשל למח"מ (משך חיים ממוצע) בינוני, נסחרות בתשואה לפדיון של 0.8%. אג"ח שקליות של שטראוס למח"מ דומה נסחרות בתשואה של 1.4%, ואילו אג"ח של הפועלים (סדרה 32) בדירוג מושלם, נסחרות בתשואה של 0.5% בלבד.

בניסיון "לגרד" עוד כמה אחוזי תשואה, חלק מהמשקיעים מרחיבים את מעגל ההשקעות גם לאג"ח של חברות בדירוג נמוך (BBB מינוס ומטה, לפי סולם מעלות) או ללא דירוג כלל. מדובר באג"ח של חברות בסיכון גבוה, שחלקן הנפיקו מלכתחילה בריביות גבוהות, בעוד שחלקן הנפיקו בדירוג גבוה של השקעה אך מצבן ודירוגן הידרדר עם השנים (למשל אי.די.בי, קרדן אן.וי ופלאזה סנטרס). אג"ח אלה זוכות בשוק לכינוי הלא אטרקטיבי "אג"ח זבל", ובאנגלית - High Yield Bonds.

השקעה בניירות ערך של חברות בדירוג נמוך היא מורכבת. בשל אופי השוק, הסדרות הגדולות הן בדרך כלל של חברות במצב פיננסי ירוד, והסדרות הקטנות הן בדרך כלל של חברות שכבר במועד ההנפקה היו עם סיכון עסקי גבוה ודירוג אשראי נמוך. מסיבה זו, השקעה באג"ח זבל דורשת ניתוח מעמיק של מצב המנפיק והבנת משוואות הסיכונים והסיכויים להחזר החוב - יותר מכל אפיק אג"ח אחר. זו עבודה שדורשת לרוב התערבות של מנהלי השקעות מנוסים ומקצועיים.

קרן נאמנות המתמחה בניהול אקטיבי של השקעות היא כנראה האמצעי הזמין והפשוט להשקעה באג"ח High Yield בשוק המקומי. בישראל מנוהלות כיום כ–16 קרנות High Yield, לעומת עשר קרנות רק לפני כשנה. היקף הנכסים בקטגוריה גדל במהירות בתוך שנה בכמיליארד שקל, לכ-2.5 מיליארד שקל, שהם כ-1% מכלל תעשיית הקרנות בישראל. הקרן הגדולה היא זו של ילין לפידות, המנהלת כ-1.1 מיליארד שקל.

.

חלק גדול מהחברות שבהן משקיעות הקרנות בענף הן כאלה שההסתברות שיגיעו להסדר חוב גבוהה מאוד. בשל כך, לפני ההשקעה נדרשים מנהלי ההשקעות בקרנות לבצע ניתוח מעמיק, שכולל בין היתר בחינת שווי החברה (גם בתרחיש של פירוק או מכירת נכסים), ניתוח הביטחונות והשעבודים לבנקים ולבעלי האג"ח, סדר הנשייה בין הנושים השונים, תזרים המזומנים, יכולות החברה לפרוע את התחייבויותיה בתרחיש של מחיקת חובות ("תספורת") או דחיית תשלומים, ועוד.

מגדל הובילה את הקטגוריה

קרנות ה-High Yield הוותיקות הניבו למשקיעים תשואות גבוהות של 34%–53% בחמש השנים האחרונות (רשימה מפורטת של הקרנות ניתן למצוא במדור קרנות נאמנות בפורטל Finance החדש של TheMarker). בין הקרנות קיימת שונות גבוהה בביצועים: בשלוש השנים האחרונות התשואות נעו בין 4% ל–25%, רובן בסטיות תקן נמוכות יחסית של פחות מ–4% (סטיית התקן משקפת את רמת הסיכון). לשם השוואה, מדד תל בונד שקלי עלה באותה התקופה בכ–12%, ואילו מדד תל בונד תשואות עלה ב–3.3%. השונות בין תשואות הקרנות נובעת מכך שהענף דורש התמחות גבוהה, ויש בו גם רכיב של מזל.

על פני שלוש שנים, קרן הנאמנות שהניבה את התשואה הגבוהה בקטגוריה (25%) היתה מגדל אג"ח High Yield. הקרן מנהלת כ–300 מיליון שקל, וגובה דמי ניהול שנתיים של כ–2%. הקרן רשאית להשקיע עד 10% מנכסיה במניות, אך בפועל שיעורן הוא כ–4%. סטיית התקן בקרן בשלוש השנים האחרונות היתה 3.8%.

הקרן שהגיעה למקום השני היא מיטב הזדמנויות, שהניבה תשואה נמוכה במחצית מזאת של מגדל, 12.8%. גם קרן זו מנהלת כ–300 מיליון שקל, בדמי ניהול של 1.4%. סטיית התקן של הקרן - שכמעט אינה מחזיקה במניות - בשלוש השנים האחרונות היתה 3%.

בית ההשקעות מיטב הכניס לרשימה קרן שנייה, מיטב High Yield ללא מניות, שהניבה תשואה מצטברת של 11.8% בשלוש שנים. הקרן מנהלת כ–100 מיליון שקל וגובה דמי ניהול של 2.1%. סטיית התקן של הקרן, שאינה משקיעה כלל במניות, היתה 3.4%.

הקרן הגדולה בקטגוריה, ילין לפידות אג"ח לא מדורגות, הגיעה למקום השישי והניבה בשלוש השנים האחרונות תשואה של 9% בלבד. הקרן נהנתה בעבר מתשואות גבוהות, שסייעו לה להגדיל את הנכסים, אך כעת גודלה מקשה עליה, מאחר שאין מספיק סחורה בשוק כדי לפרנס קרן בגודל כזה. במלים אחרות, בשוק קרנות האג"ח זבל בישראל יש דווקא חיסרון לגודל, והסיכוי של קרן גדולה מאוד להצטיין ביחס לקרנות קטנות יותר אינו גבוה.

להשקעה באג"ח זבל יש כמה יתרונות: ראשית, היא מגדילה את הפיזור בתיק, באמצעות חשיפה למקור תשואה שונה מאג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות בדירוג גבוה. שנית, בסביבת הריבית האפסית, ההשקעה עשויה לסייע להגדלת התשואה בתיק לאורך זמן, עם מתאם קטן יותר לתנודות השווקים.

מנגד, הסיכון המרכזי הוא התמחור הגבוה מאוד בשוק האג"ח. תיקון חד כלפי מטה עלול להפיל את מחירי האג"ח High Yield, ולהסב הפסדים משמעותיים למשקיעים, בדומה לסיכון הקיים בשוק המניות. במשבר של 2008, למשל, הקרנות הללו נחתכו בכ–50%. שנית, התשואות של שלוש השנים האחרונות אינן צפויות לחזור על עצמן בעתיד הנראה לעין, שכן תהליך של ירידת ריבית לרמה אפסית קורה רק פעם בדור. מסיבה זו, לא ברור כמה "בשר" נותר עוד בקרנות הללו. לכן, יש להדגיש כי השקעה באג"ח מסוג זה דורשת ידע מקצועי וניסיון, ולכן כדאי להיעזר במנהל השקעות לביצוע ההשקעה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יאיר לפידות

"ל-95% מהציבור אין מספיק הון עצמי כדי לרכוש דירה בישראל"

ראם רייזנר ומשפחתו

"עברנו לאחד המקומות היפים בארץ — ולרגע לא הסתכלנו לאחור"