"למה בנק הפועלים רדף את זיסר ולא את פישמן? כי היה לו עיתון וחצי בישראל?"

"במשך שנים ארוכות הבנקים איפשרו לבעל שליטה בחברות ציבוריות להתהלך כגביר, מבלי שהציבור יודע שלמרות ההתחייבויות האישיות שחילק לכל דיכפין, בהיקף של מיליארדי שקלים - הוא למעשה עירום ועריה", - כך אמר היום עו"ד גיא גיסין. "בשל כך, החברות הציבוריות שבשליטתו המשיכו לגייס כסף באיגרות חוב ולהתנהל באין מפריע".

גיסין, שאמר את הדברים בשולי פאנל שהנחה במכללה האקדמית בנתניה, בנושא "המאבק בין נושים לבעלי שליטה על עתיד החברה העסקית לאור חוק חדלות פירעון החדש", הוסיף: "המערכת הבנקאית מיחזרה חובות ודאגה או לא דאגה לאינטרסים שלה כמממנת, כשבאותה תקופה החברות שבשליטתו מגייסות מיליארדי שקלים מהציבור, בלי לדעת שבעל השליטה הוא עלה נידף. זאת תקלה גדולה מאוד.

• התספורת של פישמן: חדוה בר והבנקאים מקפיצים את הסיכון בישראל
• פישמן בדרך לתספורת של 92%? יחזיר 140 מיליון שקל מחוב של 1.7 מיליארד

"אני לא מביע עמדה על הסדר החוב, וכל נושה מנסה להוציא את המקסימום. אבל הקושי הציבורי הוא שהסדר החוב הזה ישאיר רחוק מעיני הציבור את האחריות שיש למלווים פיננסים גדולים ותאגידים בנקאיים כלפי הציבור כולו כשבידיעתם החברות בשליטתו ממשיכות לגייס כסף מהציבור".

"מבחינת האחריות הישירה שלהם לכספי הציבור שמופקדים אצלם, אני לא יודע מספיק כדי לומר אם הבנקים צימצמו את החשיפה לפישמן. אני מסתכל על דבר אחר. פישמן נחשב לבעל שליטה, כגב פיננסי להרבה מאוד חברות ציבוריות - מירלנד, מבני תעשייה ועוד שורה של חברות ציבוריות (גיסין היה מעורב בהסדר החוב במירנלד, שבו ספגו בעלי האג"ח תספורת של יותר מחצי מיליארד שקל, א"ת) שגייסו מהציבור מיליארדי שקלים על סמך העובדה שהן נמצאות בשליטה של בנאדם, כשבסוף הסתבר שהנוכחות שלו היא תפאורה.

"הסדר החוב לא יענה כנראה על השאלה אם הבנקים פעלו באופן מייטבי לגבות את החוב מבחינתם. אבל אני מעלה עניין אחר: אבל אם הבנקים במקום לחכות את כל השנים האלה היו פועלים כנגדו לפני שנים, כל הפעמים שבהן חברות ציבוריות שבשליטתו גייסו חוב מתוך אמונה שהן יציבות מספיק. לבנקים יש חובה כלפי הציבור לא רק בדמות הגנה על הפיקדונות שלו.

"החברות הציבוריות המשיכו לפישמן לפעול כשמי שממן אותן הם לא הבנקים, לא פיקדונות הציבור בבנקים, אלא איגרות החוב. אם המידע על כך שבעצם מדובר בבלון ריק שמחלק ערבויות לכל דיכפין כדי להגדיל כל הזמן את המינוף שלו, לא היו מאפשרים לפעול את זה".

היה פער בידע בין הבנקים לבין המוסדיים.

"נכון, פער גדול מאוד. הפער הזה נבנה, לפי הדו"חות של המפרק, מתוך המעגל הזה ששמר על עצמו ואיפשר את התהליך הזה. כשאתה נותן אפשרויות כאלה למישהו שהוא בעלים של עיתון וחצי במדינת ישראל, ראוי לשאול למה דווקא לו מאפשרים דבר כזה. תראה איך בנק הפועלים נלם במוטי זיסר, ואיך הוא לא נלחם בפישמן".

המוסדיים למדו מהסיפור הזה?

"מבחינת היחס לחדלות הפירעון, המוסדיים למדו הרבה מאוד. כיום כשחברה מגיעה לחדלות פירעון, ההתנהלות של המוסדיים היא טובה יותר. יש שיפור ניכר, גם בהתנהלות מול הבנקים. לעומת זאת, כשאתה מסתכל על השלב של העמדת האשראי, האם הריביות משקפות את הסיכון? לצערי הפרה רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינוק, כך שהריביות לא משקפות את הסיכון. כך לדוגמה את אורבן קורפ. יש עודפי כספים להשקעה והם רבים בינם לבין עצמם על הסחורה, כלומר על ניירות הערך. בעוד שנתיים-שלוש יצטרכו להחזיר קרן לכל ההלוואות האלה. אם גוף שרוצה לגייס כסף לנדל"ן בארה"ב ושם דורשים ממנו 12% ריבית וביטחונות מלאים, ופה דורשים ממנו ריביות נמוכות בהרבה ללא ביטחונות, זה מדבר בעד עצמו.

בפאנל, שאותו הנחה עו"ד גיא גיסין, השתתפו פרופ' סיני דויטש המשנה לנשיא ודיקאן ביה"ס למשפטים במכללה, השופטת איריס לושי עבודי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר אביבה אדלר מנהלת המרכז למצוינות, פרופ' אהרון נמדר ראש הותכנית למצוינות, פרופ' אמיר ברנע מהמרכז הבינתחומי הרצליה, פרופ' אסף חמדני מהאוניברסיטה העברית, עו"ד ספי זינגר ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, עו"ד עדי פיגל פרץ מפיגל עורכי דין ועו"ד צוריאל לביא מליפא, מאיר ושות' - עורכי דין.