להפוך מיקרובים לתרופה: ביומיקס גייסה 24 מיליון דולר מחברות ענק

המחקר על המאזן הבקטריאלי בגוף האדם והשפעתו על אפקטיביות במתן תרופות צובר תאוצה בעולם - וכספים רבים מושקעים בחברות המתמחות ■ הגיוס הגדול של ביומיקס אמור לסייע לה לפתח מוצר ראשון לטיפול באקנה - ובהמשך לקדם פרויקטים לטיפול בסרטן

יורם גביזון
יורם גביזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ביומיקס וירוס
יורם גביזון
יורם גביזון

חברת ביומיקס, שמפתחת תרופות מבוססות מיקרוביום, גייסה 24 מיליון דולר בסבב הגיוס הראשון. הגיוס היה מחברות התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון וטקדה היפנית; מקרנות ההון סיכון אורבימד וSeventure (שמתמחה בהשקעות בתחום המיקרוביום), הקרן הקוריאנית Mirae Asset וקרן החדשנות SBI יפן־ישראל; וכן ממשקיעים אירופיים. זהו אחד הגיוסים הגדולים של חברת ביומד בישראל, ואחד הגיוסים הגדולים בתחום המיקרוביום.

ביומיקס (BiomX) מפתחת תרופות לטיפול במחלות שנגרמות כתוצאה מהפרת האיזון בהרכב הבקטריאלי (Dysbiosis) במעי. מיקרוביום הם כלל הבקטריות הנמצאות בגוף. מספר תאי הבקטריות בתוך גופו של אדם ועליו זהה למספר התאים האנושיים. משקלם הכולל של הבקטריות מגיע ל–1.3 ק"ג, יותר ממשקל המוח, למשל, ומספר הגנים בבקטריות בגופו של אדם גדול פי 100 ממספר הגנים האנושיים. 100 טריליון הבקטריות במעי ממלאות תפקיד בעיכול, בגדילה ובפעילותה של המערכת החיסונית - למשל, בהקדמת התפתחות תאי T של מערכת החיסון, וכן בחסימה של פתוגניים כמו וירוסים וחיידקים.

אחת העדויות הבולטות לתפקיד מחולל המחלות של הפרת האיזון הבקטריאלי במעי היא מחלת C.Diff, שמתבטאת בדלקת חריפה של המעי הגס כתוצאה מהבקטריה Clostridium Difficile. בקטריה זו, שנמצאת בכל מקום, כולל במערכת העיכול של רבים, אינה פעילה, משום שפעילותה מנוטרלת בידי בקטריות אחרות. בנסיבות מסוימות, למשל בבתי חולים, חולים מקבלים טיפול אנטיביוטי שמשמיד את הבקטריות הטובות שמרסנות את הבקטריהClostridium Difficile. כ-500 אלף אמריקאים חולים במחלה, ו-30 אלף מתים ממנה מדי שנה.

כזה היה כמעט גורלה של לורן ג'יונטיני בת ה-15, שאושפזה ב–2013 לאחר שסבלה מזיהום ברגלה, וקיבלה טיפול אגרסיבי של אנטיביוטיקה. חודשיים לאחר שאושפזה, ובתום טיפול אנטיביוטי, החלה ג'יונטיני לסבול מ–C.Diff, שהתבטא בין היתר בכאב, שאותו תיארה כסכין חדה שמפלחת את הבטן. בתום שנתיים של טיפול סרק אנטיביוטי בבקטריה, החליטו הרופאים על אסטרטגיה חדשה ומהפכנית. השתלת הצואה שג'יונטיני עברה - החדרת דגימת צואה מאדם בריא שהמיקרוביום שלו מאוזן, בהליך של קולונוסקופיה - השיבה לה את האיזון הבקטריאלי במעי ופטרה אותה מהבקטריה הקטלנית. השתלת צואה זמינה כיום ל–96% מהאמריקאים במרחק של עד 250 ק"מ מביתם. גם בישראל, בבית החולים איכילוב, זאת הדרך היחידה המאושרת לפי שעה של טיפול שמכוון להחזרת האיזון הבקטריאלי לגוף.

הדיאטה נכשלת בגלל המיקרובים

המיקרוביום הוא אחד היעדים המחקריים החמים כיום. הסיבה לכך היא שפרסומים מדעיים בשנים האחרונות הראו שיש קשר בין המיקרוביום לבין תופעות רפואיות, כמו השמנת יתר; השונות ביכולתם של בני אדם לשמור על משקלם לאחר דיאטה; מחלות אוטואימוניות של מערכת העיכול, כמו קרוהן ו–IBD; והאפקטיביות של תרופות נגד סרטן, כולל תרופות הדור החדש (התרופות האימונו־אונקולוגיות, שרותמות, תוך שימוש בהנדסה גנטית, את המערכת החיסונית של הגוף לחיסול ממוקד של התא הסרטני).

ביומיקס - שהוקמה ב–2015 בחממת FutuRx המשותפת לקרן אורבימד, חברות התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון וטקדה, וכן הרשות לחדשנות במשרד המדען הראשי - פיתחה טכנולוגיה לזיהוי של הבקטריה או הבקטריות שגורמות לחוסר איזון במיקרוביום, ביצוע שינויים ממוקדים בהרכבו באמצעות הוספת חיידקים מיטיבים או חסימת חיידקים מזיקים, באמצעות פאג'ים ופיתוח תרופות. פאג'ים (קיצור של בקטריופאג'ים, זוללי בקטריות) הם וירוסים שתוקפים בקטריות ספציפיות באמצעות היצמדות אליהן, חדירה אליהן, והמסת הכרומוזום של הבקטריה לצורך חיסולה.

הפאג'ים, שזוהו עוד ב-1915 בידי המיקרו־ביולוג האנגלי פרדריק טוורט והביולוג הקנדי פליקס ד'הורל, היו הבסיס לפיתוח תרופה בידי חברת איליי לילי ב–1930, אך פיתוח הפניצילין ב–1928 השכיח אותם ככלי טיפולי. 70 שנה של שימוש נרחב בתרופות אנטיביוטיות הביאו לפיתוח עמידות לסוגים שונים של אנטיביוטיקה, גרמו לתופעת ה-Dysbiosis, והחזירו את הפאג'ים לחזית המדע.

פרופ' רותם שורקצילום: ללא קרדיט

ביומיקס, שמעסיקה 20 חוקרים, מתבססת על טכנולוגיות שפותחו בידי שני החוקרים הישראלים, ד"ר ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן ופרופ' רותם שורק מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית (שמתמחים בביולוגיה של הפאג'ים ובחקר המיקרוביום) ופרופ' טימותי לו מ-MIT (שמתמחה בפיתוח פאג'ים סינתטיים באמצעות הנדסה גנטית).

אלינב הקים עם פרופ' ערן סגל את חברת Day 2, שבה מושקע, בין היתר, מריוס נכט, יו"ר חברת צ'ק פוינט. Day 2 פיתחה ערכה שמבצעת אנליזה של ה–DNA של הבקטריות במיקרוביום של אדם באמצעות דגימת צואה, וממליצה על התזונה הרצויה לנבדק - כך שישמור על רמת סוכר תקינה בדמו.

אסף אורון, מנהל הפיתוח העסקי של ביומיקס, מציין שצנרת המוצרים בפיתוח של החברה כוללת מוצר לאקנה, שנמצא בשלב הפיתוח הפרה־קליני. אקנה נגרמת מהבקטריה P.Acnes, שמבוססת על קוקטייל של שלושה פאג'ים. אורון מסכים שלא ניתן לבסס פעילות של חברה על מוצר לאקנה - שוק של 2.8 מיליארד דולר בארה"ב - ומסביר שהחברה בחרה בהתוויה זו כמוצר ראשון, לצורך הוכחת היתכנות של הטכנולוגיה. זאת משום שאין צורך לזהות את יעד הפיתוח.

המוצר הבא בצנרת הפיתוח נועד לטיפול במחלות המעיים האוטואימוניות IBD, בעיקר קרוהן וקוליטיס כיבי, שהוא שוק של 8 מיליארד דולר בשנה. המוצר של ביומיקס ל–IBD, שנמצא גם הוא בשלב הפיתוח הפרה־קליני, מבוסס על קוקטייל של פאג'ים, שפותח בידי אלינב ושורק, לצורך חיסול בקטריה שזוהתה בידי חוקר חיצוני. החוקר החיצוני הראה שהיא עמידה לאנטיביוטיקה, ושכיחותה במיקרוביום של חולי IBD גבוהה משמעותית משכיחותה במיקרוביום של אנשים בריאים.

לחברה יש עוד שני מוצרים בצנרת. מוצר אחד מיועד למחלות סרטניות שקשורות למערכת העיכול, ומבוססים על פיתוח פאג' סינתטי באמצעות הטכנולוגיה של פרופ' טים לו מ-MIT. מוצר שני מיועד לשמש כטיפול נלווה לתרופות אימונו־אונקולוגית, שמעכבות את פעילותם של חלבונים, שמהווים וסתים של המערכת החיסונית, ומנטרלים את תאי ה–T במערכת החיסונית. תפקידם הוא לזהות את הגידול הסרטני ולהשמיד אותו.

אורון מציין כי בשנה האחרונה פורסמו מאמרים שמוכיחים את ההשפעה של המיקרוביום על הפעילות של התרופות האימונו־אונקולוגיות, כשעכברים זהים שהודבקו בסוגי מיקרוביום שונים, וטופלו בתרופות אלו, חוו הצטמקות שונה של הגידול הסרטני. לדבריו, ביומיקס תזהה את הבקטריות שגורמות לשונות בתגובה של מטופלים לתרופות אימונו־אונוקולגיות, ותפתח תרופה שבאמצעות בקטריות ופאג'ים תאזן את המיקרוביום - כך שהאפקטיביות של תרופות שמעכבות את פעילותם של וסתי המערכת החיסונית תשתפר.

הגיוס שביומיקס השלימה אתמול אמור להביא את החברה לניסוי הקליני בשלב הראשון במוצר לאקנה, להראות תוצאות טובות בפרה־קליניקה לטיפול ב–IBD, וכן לקדם את הפרויקטים האחרים בצנרת בתחום האונקולוגי - כדי לייצר עסקות על מוצרים בשלב פיתוח מוקדם עם חברות פארמה גדולות.

ערן אלינב

החברות הגדולות מהמרות על מיקרוביום

תחום המיקרוביום נהפך לאחד הלוהטים בתעשיית הפארמה בשנתיים האחרונות. זאת, במקביל לגידול במספר הפרסומים המדעיים שמבססים את הקשר בינו לבין התפתחותן של מחלות מעיים אוטואימוניות, מחלות זיהומיות.

הכרה זו משתקפת גם בהשקעות שנעשות בתחום בשנים האחרונות, שמתאפיינות בהזרמת סכומים ניכרים בחברות שאף לא הגיעו לשלב הניסויים הקליניים. כך, למשל, השקיעה חברת נסטלה הלת' סיינס 120 מיליון דולר בינואר 2016 בחברת סרס (Seres), שמפתחת מוצרים לטיפול במחלה הזיהומית C.Diff. נסטלה התחייבה לתשלום של 660 מיליון דולר עבור עמידה באבני דרך של פיתוח. השקעה זו בוצעה לאחר שהשקיעה 65 מיליון דולר בינואר 2015 תמורת 18% ממניות סרס. סרס, שהיא החברה הציבורית היחידה בתחום שהנפיקה את מניותיה, גייסה 150 מיליון דולר לפי שווי חברה של 720 מיליון דולר ביוני 2015, וניתרה מיד אחר כך לשווי של 2 מיליארד דולר.

סרס התרסקה ב–74% ביולי 2016 לאחר שדיווחה על כישלון בניסוי הקליני בשלב השני בתרופה SER-109 לטיפול ב–C.Diff. השקעות נוספות היו של החברות רוש ופייזר, שהזרימו 43 מיליון דולר לחברת Second Genome, שמפתחת מערכת לסריקת המיקרוביום במעי לזיהוי בקטריות שגורמות למחלות ותרופה אוראלית לטיפול במחלת הקוליטיס הכיבי.

BMS, אחת החברות הבודדות שפיתחו תרופות אימונו־אונקולוגיות, הוכיחה שלתחום המיקרוביום עשוי להיות פוטנציאל מחקרי וטיפולי רב גם לגל החדש של תרופות למחלת הסרטן. זמן קצר לאחר פרסום מדעי שהראה את התפקיד שממלא המיקרוביום במעי בהפעלת המערכת החיסונית בתגובה לתרופות כימותרפיות, נחתם הסכם בנובמבר 2016 בין BMS לחברת Enterome. שתי החברות ישתפו פעולה בפיתוח סמנים ביולוגיים מבוססי מיקרוביום ובקטריות, שיהיו יעד לתרופות כאמצעי לאבחון ולטיפול נלווה לתרופות האימונו־אונקולוגיות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"למטפלים זוגיים יש הרבה הוצאות, זה לא מקצוע שמתעשרים ממנו"

"מצדי תפתחו את היחסים": הכסף הגדול מאחורי התפרקות מוסד הנישואים

עדי שרעבני

"בוודאי שהייתה בועה": עדי שהרבני חזר להיי-טק אחרי הפסקה של שנתיים - זה מה שהוא גילה