הקרב מול פייסבוק ובלי זכויות למשקיעים: כל סימני האזהרה סביב הנפקת סנאפצ'אט

חברת ההיי־טק, שפירסמה תשקיף לפני הנפקה ביום חמישי, הגדילה את הכנסותיה פי שבעה ב-2016 ■ תחרות עזה מול פייסבוק, עלויות גבוהות על אחסון בענן והנפקת מניות בלי זכויות הצבעה - מעוררות סימני שאלה סביב החברה, שמקווה לא לדשדש כמו טוויטר

עמרי זרחוביץ'
עמרי זרחוביץ'
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אפליקציית סנאפצ'ט
אפליקציית סנאפצ'טצילום: בלומברג
עמרי זרחוביץ'
עמרי זרחוביץ'

סנאפצ'ט (ששינתה באחרונה את שמה לסנאפ) עשתה בחמישי בלילה צעד נוסף בדרך להנפקה הגדולה הראשונה ב–2017 - שיש המקווים כי תפתח את חלון ההנפקות של חברות היי־טק, אשר אינן ממהרות בשנים האחרונות להיכנס לשוק הציבורי. הרשת החברתית, שהוקמה לפני שש שנים ופונה בעיקר למשתמשים צעירים (18–34), פירסמה תשקיף לפני הנפקה ושואפת לגייס 3 מיליארד דולר לפי שווי של 20–25 מיליארד דולר.

זהו שווי פנומנלי לחברה שההכנסות שלה ב–2015 היו 58 מיליון דולר בלבד, אך הוא נובע מתחזיות שתצליח לצמוח בקצב מהיר - ב–2016 גדלו הכנסותיה פי 7 והסתכמו ב–404 מיליון דולר. בתשקיף הציגה החברה את פעילותה ("סנאפ היא חברת מצלמה. אנחנו מאפשרים לאנשים לבטא את עצמם, לחיות את הרגע, ללמוד על העולם וליהנות ביחד") ואת הסיכונים (בין היתר תחרות, פיתוחים לא מוצלחים וחוסר יעילות של הפרסום בפלטפורמה).

סנאפצ'ט היא אפליקציית שיתוף תמונות עם יכולת זיהוי פנים מתקדמת. כל תמונה או קטע וידאו (באורך מרבי של 10 שניות) נקרא סנאפ, והמשתמשים קובעים לאחר כמה זמן יימחק מהעמוד שלהם. בנוסף יש אפשרויות של שיחות צ'אט פרטיות או קבוצתיות שגם הן נעלמות לאחר הצפייה הראשונה. הפיצ'ר שממנו מפיקה החברה את רוב רווחיה הוא עמוד הדיסקברי, שבו חברות תוכן מעלות תכנים ייעודים לפלטפורמה הזאת.

שווי סנאפצ'ט בגיוס הפרטי האחרון היה 18 מיליארד דולר, וההנפקה מאפשרת לבחון אם המשקיעים בשוק הציבורי מסוגלים לעכל את השוויים הגבוהים בשוק הפרטי. התשקיף מנותח בימים האחרונים לאורכו ולרוחבו, כדי להחליט אם כדאי להשקיע בחברה ולהעריך מה צפוי לה בעתיד — האם תצמח כמו פייסבוק או תדשדש כמו טוויטר.

חברות טכנולוגיה יכולות לצמוח כיום בקצב מהיר, וסנאפצ'ט היא דוגמה טובה לכך. ואולם, לא מספיק להשיג צמיחה מרשימה בהכנסות במשך שנה אחת. המשקיעים צריכים לראות המשכיות והתייעלות, לנתח את ההשקעות ולקבוע אם נשאו פרי, לגבש עמדה בנוגע ליכולות הניהול לאורך זמן, ולראות אם הפעילות אינה טרנד חולף. כרגע קשה מאוד לענות על כל השאלות הללו.

הנה כמה מהסיכונים שצריך להביא בחשבון אם רוצים להשקיע בחברה:

1. הכוח אצל בעלי השליטה

מייסדי סנאפצ'ט, המנכ"ל אוון שפיגל (26) וסמנכ"ל הטכנולוגיות בובי מרפי (28), לא רק רוצים להיות יותר גדולים מפייסבוק, אלא גם רוצים להיות מארק צוקרברג - שמחזיק ברוב זכויות ההצבעה בפייסבוק. לראשונה בוול סטריט, סנאפצ'ט מתכננת הנפקת מניות בלי זכויות הצבעה כלל. צעד זה מגדיל את סימן השאלה סביב השווי האסטרונומי שלפיו היא מעוניינת לגייס.

המשמעות מבחינת בעלי המניות היא שאין להם יכולת להשפיע על הנעשה בחברה, למשל להדיח את הדירקטורים ולהוביל להחלפת מנכ"ל. דה פקטו, זוהי חברה עם בעל שליטה, רק גרוע מכך - הוא עושה זאת עם מעט מניות. גם אצל פייסבוק מדובר בחיסרון, אך בעוד צוקרברג בנה את החברה בהדרגתיות יחסית, שפיגל ומרפי צריכים ללמוד במהירות הבזק איך לנהל חברה שצומחת בקצב מסחרר ונמצאת בסיכון גבוה.

2. פייסבוק מסוגלת לאכול את המתחרים

אמירה שגורה היא שהצעירים כבר לא נמצאים בפייסבוק. הם חיים בווטסאפ ושולחים סרטונים בסנאפצ'ט, אבל הרשת החברתית של ההורים שלהם היא מחוץ לתחום. זה הבסיס לצמיחתה המהירה של סנאפצ'ט.

ב–2013 ניסתה פייסבוק לרכוש את סנאפצ'ט ב–3 מיליארד דולר וקיבלה סירוב. ואולם, אם מישהו חשב שמצא את מגבלות הכוח של פייסבוק, שיחשוב שנית. כמו שסטארט־אפים רבים למדו, ובאחרונה גם סנאפצ'ט, כשפייסבוק מזהה רעיון טוב, היא יודעת לשכפל אותו.

מייסדי סנאפצ'ט, בובי מרפי ואוון שפיגלצילום: J. Emilio Flores / Corbis via Ge

קצב הגידול של מספר המשתמשים בסנאפצ'אט הולך ויורד. ברבעון הרביעי מספר המשתמשים צמח מ–153 ל–158 מיליון בממוצע ביום - עלייה של 3.3%, אבל ברבעון שלפניו היתה צמיחה של 7% ולפני כן של 17%. יש כמה סיבות לכך, למשל פוטנציאל נמוך במדינות לא מפותחות.

ואולם, אחת הסיבות המרכזיות לכך ככל הנראה היא ניסיון של פייסבוק להילחם בסנאפצ'ט, בין היתר באמצעות אפליקציית אינסטגרם שבבעלותה. אינסטגרם השיקה באוגוסט את הפיצ'ר "Stories", שמאפשר למשתמשים להעלות תמונות ל–24 שעות ולהלביש עליהן גימיקים שונים. זו אחת הפונקציות שבהן נעשה השימוש הרב ביותר בסנאפצ'ט, ויייתכן שהיא כבר מתחילה להרגיש את הפגיעה מצד אינסטגרם.

3. הצמיחה בעתיד - רק במדינות מפותחות

תעבורת הנתונים בסנאפצ'ט היא גבוהה, מכיוון שהשימוש באפליקציה כולל שליחה והורדה של קבצים כבדים כמו תמונות וסרטונים. לכן פוטנציאל הצמיחה של החברה נמצא רק במדינות מפותחות, שבהן תשתית האינטרנט מתקדמת ומהירות הגלישה מאפשרת להשתמש בסנאפצ'ט כראוי. ברבעון הרביעי נרשמה האטה בקצב הצמיחה של מספר המשתמשים גם באירופה ובצפון אמריקה, אך בשאר העולם לא נרשמה צמיחה כלל - מספר המשתמשים נשאר יציב על 39 מיליון. זו לא בשורה מעודדת בעבור סנאפצ'ט, שגם כך מתמקדת בעיקר באוכלוסיה מצומצמת יחסית של דור ה-Y.

4. סרטוני הווידאו נוגסים ברווחים

אחד הנתונים הבולטים בתשקיף של סנאפצ'ט הוא סעיף עלות ההכנסות, שב–2016 היה 450 מיליון דולר - יותר מההכנסות השנתיות שלה שהסתכמו ב–404 מיליון דולר. לשם השוואה, כשטוויטר יצאה להנפקה ב–2013, עלות ההכנסות שלה היתה שליש מההכנסות.

משמעות הצירוף "עלות ההכנסות" היא העלות של ייצור ההכנסות. ואולם, בניגוד לחברה שמייצרת למשל רהיטים, סנאפצ'אט לא מייצרת מוצרים פיזיים. עלות ההכנסות שלה נובעת בעיקר מההוצאות הגבוהות על רכישת שטחי אחסון ויכולות מחשוב בשירותי הענן של גוגל, שהובילו אותה לרשום הפסד גולמי ב–2016. זאת עוד לפני הוצאות מחקר ופיתוח, שיווק ומכירות והנהלה וכלליות. ברבעון האחרון הצליחה החברה לעבור לראשונה לרווח גולמי.

ממה נובע ההבדל בין סנאפצ'ט לטוויטר? בעוד בטוויטר עיקר הפעילות הוא מסרים טקסטואליים, בסנאפצ'ט, כאמור, שולחים קבצים כבדים וצופים בהם באיכות טובה. לכן סנאפצ'ט צריכה לשכור שירותי ענן בהיקפים גבוהים. החברה התחייבה לרכוש שירותי ענן מגוגל ב–2 מיליארד דולר לפחות בחמש השנים הקרובות, כלומר ב–400 מיליון דולר בשנה. ההוצאות של סנאפצ'ט על שירותי ענן צפויות לרדת בעתיד בגלל התחרות בשוק בין אמזון, מיקרוסופט וגוגל, וכן משום שהמחיר לג'יגה בייט יורד ככל שהחברה צורכת יותר שירותי ענן. לעומת זאת, אם פעם אפליקציות היו רווחיות מאוד, כיום זה כבר לא בהכרח המצב.

5. מפרסמים מרוצים זה לא מספיק

היתרון הגדול של סנאפצ'ט מבחינת המפרסמים הוא היכולת שלהם להגיע לקהל הצעירים, שהם מתקשים לפצח אותו. עיקר הכנסותיה של סנאפצ'ט מגיע מפרסום, אך קשה לדעת מהי האפקטיביות של הפרסום ביחס להוצאות המפרסמים. בעמוד 114 בתשקיף מופיעה טבלה שיכולה לשפוך אור על הנושא. סקר שנערך בקרב מפרסמים משווה בין פלטפורמות הפרסום הדיגיטליות השונות.

סנאפצ'ט קיבלה בסקר את הדירוג הגבוה מבחינת שביעות הרצון של המפרסמים. ואולם כשהמפרסמים נשאלו באיזו פלטפורמה הם מתכננים להגדיל את ההוצאות על פרסום - סנאפצ'ט התברגה רק למקום הרביעי, אחרי יוטיוב, פייסבוק ואינטסגרם. הסבר אפשרי לכך הוא שהמפרסמים מקצים חלק מסוים מעוגת הפרסום שלהם לדור ה-Y, והם עושים זאת דרך פרסום בסנאפצ'ט. השאלה היא כמה הפרסום הזה עוד יכול לצמוח.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט