התשואות של מוכר הגלידות מנהריה מובילות את ענף הגידור

רידינג קפיטל, בניהולו של צחי אברהם, השיגה ב-2016 את התשואה הגבוהה בענף - 22.5%, ובסך הכל הניבה 125% בארבע שנים ■ אברהם: "הפילוסופיה הבסיסית שלנו היא להשקיע במעט חברות לאחר ניתוח עמוק"

ערן אזרן
ערן אזרן
צחי אברהם
צחי אברהםצילום: עופר וקנין
ערן אזרן
ערן אזרן

צחי אברהם, המנהל של קרן הגידור רידינג קפיטל, המשיך ב–2016 לבסס את מעמדו כאחד ממנהלי ההשקעות הצעירים והמוכשרים בענף קרנות הגידור בישראל. בשנה החולפת הניבה רידיניג קפיטל, שמנהלת כבר כ–200 מיליון שקל, את התשואה הגבוהה בענף — 22.5%, הרבה מעל קרנות גידור ותיקות ומוכרות כמו קרנות הגידור של ספרה, נוקד קפיטל של רועי ורמוס או קרנות אלפא של גבי דישי ומיכאל וייס שפועלות באפיקים השקעה דומים.

לפי נתונים בלעדיים על תעשיית הגידור בישראל המתפרסמים לראשונה ב-TheMarker, רידינג קפיטל שמשקיעה באסטרטגיית לונג/שורט על מניות בישראל, הניבה בארבע השנים האחרונות, 2013–2016, תשואה מצטברת גבוהה מאוד של 125% (22.4% בשנה), ביחס לתשואה מצטברת של 18.6% בת"א 100. הקרן הניבה תוצאות טובות גם בשנים הקודמות, כך שאת 2015 סיימה בתשואה גבוהה של 36.8% ובסטיית תקן ממוצעת נמוכה מאוד של 3.2% (בממוצע, מיום היווסדה), המעידה על רמת סיכון נמוכה יחסית.

"השלמנו 4 שנים מלאות של רידינג קפיטל, ואני חייב לציין שלא נהניתי ככה מעבודה מאז ששימשתי כמוכר גלידות (וטועם חובב) בפינגווין נהריה בגיל 16. אני מודה לכולם על הדרך המשותפת", כתב אברהם באיגרת למשקיעים לסיכום הפעילות ב–2016. "התשואה הושגה ללא שימוש במינוף או אופציות ואף להפך; התחלנו את 2016 עם 31% מזומן, וסיימנו אותה עם 42%, כך שהתשואה על ההון המושקע היתה גבוהה הרבה יותר".

בשיחה עם TheMarker תיאר אברהם, אנליסט sell-side לשעבר בכלל פיננסים, את אסטרטגיית ההשקעה של הקרן: "הפילוסופיה שלנו היא להשקיע במעט חברות אחרי ניתוח עמוק, ולחפש את המניות שבהן יש פער בין השווי הסחיר לשווי הפנימי. לא קל למצוא את החברות הללו, לכן החזקנו הרבה כסף במזומן במהלך השנה; אבל כשמצאנו הזדמנות קפצנו עליה עם פוזיציה משמעותית".

לדברי אברהם, אחת המניות המרכזיות שתרמה לתשואת הקרן בשנה החולפת היתה תדיראן, שהכפילה את עצמה בכל אחת מהשנים 2015–2016. "מכרנו את המניה בחצי השני של 2016. הסיפור שם היה פשוט: חברה עם תזרים חזק, ששיפרה את יחסי המסחר שלה מול הספקים בסין ונסחרה במכפיל חד ספרתי נמוך". דוגמה שנייה לדבריו היא מניית אפריקה נכסים: "החברה הושפעה לרעה מהבלגאן האינסופי שמתרחש בחברה האם, אפריקה השקעות. הצרות למעלה השפיעו מאוד לרעה גם על החברה הבת, אף שלאפריקה נכסים יש נכסים טובים — גם בישראל וגם ברומניה".

בנוסף לתדיראן, אברהם ציין באיגרת כי מכירה בולטת ב–2016 היתה בתוך מדד הבנקים — כלומר, הקרן החליפה בהדרגה את האחזקות בבנק לאומי לבנק הפועלים, ומשם הגדילה את החשיפה למניות הבנק הבינלאומי. במבט קדימה, ל–2017, אברהם סימן את שורה של מניות, בהן יצרנית לוחות הפלסטיק פלרם ("יכולה לצמוח בשיעור דו ספרתי לאורך שנים רבות"); הבנק הבינלאומי ("יידע לעשות תשואה על ההון של 8%"); חברת תוכנות המחשוב טלדור ("היא הדרך אופטימלית של שלושת חברות ה-IT הגדולות לעלות מדרגה"); וחברת התקשורת בזק ("תשואת דיווידנד של 7% בשנה, שמיושרת עם האינטרס של בעל השליטה").

בדומה לשנים הקודמות, גם 2016 היתה מוצלחת יחסית למנהלי קרנות הגידור בישראל שהצליחו להכות את המדדים ולהשיג תשואה עודפת מעל מדדי הייחוס — וזאת בשונה ממרבית מקביליהם בעולם.

שנה טובה לקרנות הגידור

מדד קרנות הגידור הישראלי (TGI) של חברת צור ניהול, המעניקה שירותי תפעול לקרנות, וגלבוע, קרן של קרנות גידור, מלמד כי ב–2016 הניבו קרנות הגידור הישראליות תשואה חיובית של 8.12%, הרבה מעל מדד ת"א 100 שהניב באותה התקופה תשואה שלילית של כ-2.5%, ונמוך ביחס למדד500 S&P (TOTAL RETURN), שהניב תשואה חיובית של 12%. יצוין כי מדד TGI עשוי להיות מוטה כלפי מעלה, מכיוון שההשתתפות בו היא וולנטרית. עם זאת, המדד עשוי ללמד על המגמה הכללית בענף.

תשואת מדד TGI ב-2016 היתה גבוהה פי שלושה ביחס למדד קרנות הגידור הגלובלי, HFRX, שסיים את 2016 עם תשואה חיובית של 2.6%. התשואה החיובית נרשמה בין היתר בתמיכת "הראלי של טראמפ", כלומר עליות השערים שנרשמו בשווקים בעולם ובישראל לאחר היבחרו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב; כמו גם המגמה החיובית בשוק האמריקאי במהלך השנה כתוצאה מהשיפור המתמשך בנתוני המקרו, וזאת לאחר נפילת המדדים בסוף 2015 בשל החששות מההאטה בסין.

לפי נתוני TGI, ענף קרנות הגידור ממשיך לגדול בקצב מהיר. כיום, פועלות בישראל יותר מ–100 קרנות גידור, שמנהלות יותר מ–13 מיליארד שקל. מדובר באפיק שאינו כפוף לרגולציה מצד הפיקוח על שוק ההון. אף כי מנהלי הקרנות בישראל אימצו את השימוש במילה "גידור" לתיאור פעילותם, הרי שיכולתם של מרבית מנהלי הקרנות להעניק למשקיעים גידור (הגנה) בעת ירידות או משבר בשווקים עדיין טעונה הוכחה, וזו תיבחן רק במשבר הבא.

"במהלך 2016 נכנס לענף הרבה כסף, וראינו צמיחה משמעותית בנכסים המנוהלים", סיפר יצחק (ייץ) ראב, מנכ"ל צור ניהול, שריכז את נתוני TGI. "אנו רואים יותר ויותר התעניינות מהצד של משקיעים פרטיים מישראל. לעומת זאת, המשקיעים המוסדיים עדיין זהירים. הם עורכים בדיקות ונפגשים עם מנהלי קרנות גידור, אבל לא משקיעים הרבה כסף. אני מקווה שזה ישתנה".

לפי ראב, אחד הגורמים שתרם לצמיחה היה מעורבותם הגוברת של מנהלים מגופים מוסדיים בענף קרנות הגידור. "אנחנו רואים מנהלים מוסדיים שמקימים קרנות שיתחילו לפעול רק ב–2017. אני מעריך שהמגמה הזו תגבר בשנים הבאות, בין היתר על רקע המגבלות שהטילו על שכר הבכירים בגופים הפיננסים (תקרת שכר של 2.5 מיליון שקל בשנה; ע"א)".

שעתן היפה של קרנות החוב

מי שבלטו ב–2016 היו קרנות הגידור המתמחות בהשקעה בחוב של חברות במצוקה — אחת מהן היתה ברוש קפיטל בניהולו של אמיר אפרתי, שהניבה תשואה של 20.1% למשקיעיה. ברוש קפיטל היא קרן אקטיביסטית, שיוזמות מהלכים בחברות במטרה להשיא רווחים. הקרן (כולל הקרן האחות אקסודוס), מנהלת נכסים בשווי של כחצי מיליארד שקל. הבנצ'מרק לביצועי הקרן הוא מדד תל בונד תשואות, שהניב ב–2016 תשואה של כ–6.2%. ב–2015 הניבה הקרן תשואה חיובית של 4.9%, ובסך הכל בארבע השנים האחרונות התשואה המצטברת הסתכמה בכ–72%, ביחס לתשואה מצטברת של 15% במדד תל בונד תשואות.

את המתכון לתשואה הגבוהה מפרטת ברוש קפיטל באיגרת השנתית למשקיעים. בגזרת האג"ח, הקרן השקיעה באג"ח של אי.די.בי פיתוח, החברה הבת של דיסקונט השקעות (דסק"ש), חברת הנדל"ן מצלאווי, חברת האחזקות אפריקה ישראל וחברת הנדל"ן קרדן שעלו במשך השנה בכ–25%–30%. בנוסף, הקרן השקיעה באג"ח של חברת סקיילקס, יבואנית מכשירי סמסונג לישראל, שעלו בכ–70%, כלכלית ירושלים — עלייה של 20%–25%, ואג"ח של יזמית הנדל"ן הניו יורקית אקסטל, שבבעלות גארי ברנט, בהן הצליחה הקרן לעשות שני סיבובים שהניבו תשואה של כ-30%. בגזרת שוק המניות, רוב הרווח ב–2016 נבע מהשקעה במניות דסק"ש, שזינקה בכ–80%, ובחברת הפרסום המקוון מטומי, שעלתה ב–40%. ברוש ציינה כי "פוזיציה נוספת בפתחה עלתה בכ–50% במהלך השנה, שהקרן החלה במימושה".

קרן חוב שנייה שבלטה ב-2016 היתה גיא פאנד, בניהולו של עודד גל, לשעבר מנכ"ל חברת קרנות הנאמנות של בית ההשקעות אי.בי.אי. ב–2016 הניבה הקרן תשואה חיובית נטו של 20.2%, בהמשך לתשואה חיובית של 8.9% ב–2015. בסך הכול בין 2013 ל–2016 התשואה המצטברת בקרן היתה כ–60%, לעומת תשואה של 15% כאמור במדד תל בונד תשואות. הקרן גייסה עד כה כ–220 מיליון שקל, כ–50 מיליון שקל בשנה האחרונה. על רקע ההצלחה, גל הקים השנה קרן נוספת — גיא אקוויטי — המתמחה בהשקעה במניות. הקרן, שמנוהלת בידי דני סער, אף הוא מנהל לשעבר באי.בי.אי, השתלטה באחרונה על חברת השבבים הקטנה קווליטאו.

קרן הגידור המצטיינת של 2015 — נוקד קפיטל — בניהולם של רועי ורמוס ושלומי ברכה, השיגה ב–2016 תשואה של 13.3%. זוהי תשואה נאה ביחס לביצועי מדד ת"א 100, שרשם תשואה שלילית של 2.5%, אך נמוכה מעט ביחס ל–2015 שבה רשמה הקרן תשואה חיובית של כ–15%. הקרן, שכבר מנהלת קרוב למיליארד שקל, פועלת באסטרטגיה משולבת, בין היתר השקעה במניות ובחוב במצוקה. על רקע ההצלחה, ב–2016 הקימו ורמוס וברכה גם את נוקד אקוויטי, המתמחה בהשקעה במניות. הקרן הניבה תשואה של 15%, ומנהלת לפי הערכות 300–400 מיליון שקל.

2016 לא תיזכר כשנה המיטבית של חברת קרנות הגידור הגדולה בישראל, ספרה, שמנוהלת על ידי דורון ברין, ישראל מור ורון סנטור. קרן הדגל של ספרה — ספרה הלת'קייר — המנהלת כ–1.8 מיליארד שקל, הניבה ב–2016 תשואה שלילית כ–6.1%. זוהי תשואה גבוהה ביחס למדד הבנצ'מרק, מדד הפארמה העולמי (DRG), שירד השנה ב-9.5%, אך נמוכה ביחס לשנים הקודמות. התשואה השלילית נרשמה על רקע המשבר בענף הפארמה העולמי, שפגע בחברות רבות ובביצועי הקרן.

גם ספרה ת"א 100, שמנהלת כ-1.6 מיליארד שקל, הניבה למשקיעים תשואה חיובית של 5%, ולא בלטה לחיוב בקטגוריה. עם זאת, חשוב לציין שספרה הוותיקה עמדה בעבר בשעת המבחן שסיפק משבר 2008, כשספרה הלת'קייר איבדה כ–10% בלבד בזמן שהשווקים בעולם נפלו בכ–50%. ספרה מנהלת כיום נכסים בשווי כולל של כ–3.7 מיליארד שקל, כ–30% מסך הנכסים בענף.

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?