הנטישה הגדולה: למה מנהלי החיסכון עוברים לקרנות הגידור?

ג'רי קוטישטנו, מנהל ההשקעות הראשי בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות של אי.בי.אי, פורש מתפקידו - ומצטרף לרשימה של עשרה מנהלי השקעות בכירים בתחום החיסכון הפנסיוני שעברו לנהל קרנות גידור

אסא ששון
אסא ששון
אסא ששון
אסא ששון

ג'רי קוטישטנו, מנהל ההשקעות הראשי בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות של בית ההשקעות אי.בי.אי מצטרף לתשעה מנהלי ההשקעות הפורשים של בתי ההשקעות במטרה להקים או להצטרף לקרן גידור.

ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות באי.בי.איצילום: דקלה בסיסט שפריר

קוטישטנו, הנחשב לאחד ממנהלי הכספים המתמחים באג"ח המוערכים בשוק, הודיע אתמול לבית ההשקעות אי.בי.אי על כוונתו לסיים את תפקידו ולפרוש. בחברה ציינו כי קוטישטנו אכן הודיע על סיום תפקידו, אבל נבחנות כמה דרכים כדי להשאירו בחברה.

המנהל הראשון שסימן את גל הפרישה היה עמי סידי, ששימש מנכ"ל חברת ניהול התיקים של אי.בי.אי, וציין בראיון הפרישה עמו: "למנכ"ל יש תפקידים רבים, כמו ניהול כוח אדם, ניהול מטרות לבעלי המניות, תכנון של ההתנהלות מול בעלי המניות ומול הלקוחות. מדובר בהתנהלות במגוון מעטפות - שיווק, השקעות, רגולציה. יום אחד עשיתי צ'ק־אפ, וגיליתי ששליש מהיום אני מתעסק בתפעול ובקרה וביקורת ורגולציה. זה לא התאים לי יותר".

ואולם, בשנים האחרונות לא רק עליית הרגולציה הביאה לפרישה של מנהלי השקעות בכירים ומובילים, אלא גם שכר הבכירים בענף הפיננסים. "איבוד החלום של השכר הגבוה בענף, מביא ויביא לפרישה של מנהלי ההשקעות הטובים. שכן מנהלי ההשקעות הטובים ימצאו עבודה בקרנות גידור, וכך אלו שיישארו לנהל את החיסכון הפנסיוני לאורך זמן הם מנהלי השקעות הבינוניים, הפחות טובים - והחיסכון הפנסיוני של כולם ייפגע", הסביר אתמול מנהל השקעות בכיר בגוף מוסדי את המגמה שמתפתחת ותופסת תאוצה.

ההגבלה של שכר הבכירים קובעת כי מנכ"ל בגוף פיננסי לא יוכל להשתכר יותר מ-2.5 מיליון שקל בשנה, כולל בונוסים, מקרינה באופן ישיר על כל מערך השכר בגופים הפיננסיים, ובכלל זה על מנהלי ההשקעות הבכירים. המעניין הוא שדווקא מרבית מנהלי ההשקעות לא כיכבו ברשימת מקבלי השכר הגבוהים, אלא דווקא המנכ"לים, שכמעט לא זזים מתפקידם. דווקא בעלי התפקיד החשוב בבית השקעות ובגופים המוסדיים - מנהלי ההשקעות הראשיים - בוחרים לעזוב ולעבור לקרנות גידור. כיום, ברמות השיא של מדדי המניות והתשואות האפסיות של האג"ח, אחד ממרכיבי התשואה העיקריים בחיסכון הפנסיוני הוא ההשקעות האלטרנטיביות שקרנות הגידור הן חלק ממנו.

עם המנהלים הפורשים בשנתיים וחצי האחרונות נמנים אמיר הסל, מנהל ההשקעות הראשי בהראל ביטוח; שי יצחקי, מנהל השקעות בכיר בחברת הפניקס; יניב צלאל, מנהל ההשקעות הראשי במיטב דש; רוני פילו, מנהל ההשקעות הראשי באי.בי.אי; ניר מרוז, מנהל ההשקעות הראשי בפסגות; שלומי ברכה, מנהל ההשקעות בקופות הגמל של פסגות; רונן מטמון, מנהל ההשקעות הראשי בקופות הגמל של בית ההשקעות אקסלנס; דודי קטש, מנהל ההשקעות ומנכ"ל קרנות הנאמנות של תמיר פישמן; ועמי סידי, מנכל אמב"ן (חברת ניהול התיקים של אי.בי.אי). מרבית המנהלים האלה הם מנהלי השקעות אקטיביים, כלומר מנהלים שמנסים להכות את מדד היחס, ולא להיצמד אליו.

חדר מסחר באי.בי.איצילום: מוטי מילרוד

המשקיע האגדי ג'ון בוגל תהה בשנות ה-70 של המאה הקודמת "אם אפשר להכות את הבנצ'מרק (מדד היחס)". היה זה רגע לפני שהקים את חברת הקרנות העוקבות שלו ואנגארד. מבחינת בוגל, לא ניתן לתזמן את השווקים, וכל שנותר למשקיע הוא להיצמד למדד המניות או האג"ח. יש במסר של בוגל משהו קצת מדכא. בוגל אמר כי מי שמשקיע בשוק ההון ייהנה מתשואת המדדים, 7%–10% בממוצע לאורך השנים, אך מי שחולם להתעשר צריך לפנות למקום אחר (או לנהל כספים של אחרים ולקבל דמי ניהול).

מנהלי השקעות האקטיביים חולקים, כמובן, על בוגל. תיקי ההשקעות שבנו נועדו להכות את הבנצ'מרק. לשם כך הם נוקטים שתי שיטות עיקריות: Top Down ו-Bottom Up. בשיטה הראשונה מנהלי ההשקעות משתמשים בניתוח מקרו־כלכלי, תוך הערכת מגמות כלכליות ודמוגרפיות בעולם. למשל, התרחבות מעמד הביניים בסין בעשורים האחרונים הובילה לעלייה בצריכת הבשר במדינה. לאחר הניתוח הזה החליטו מנהלי ההשקעות לאילו אפיקים יש להפנות את ההשקעות - במקרה זה לתחום הבשר. אלה שבחרו באפיק זה השקיעו לרוב בחברות המובילות בתחום.

בשיטה השנייה סורקים מנהלי ההשקעות, בדרך כלל באמצעות סדרת פרמטרים פיננסיים, את כל רשימת החברות הציבוריות. מתוך אלה הם מנסים לזהות את החברות ששוויין הכלכלי נמוך משווי השוק שבו הן נסחרות (השקעות ערך). את החברות האלו מנהלי ההשקעות האקטיביים רוכשים על בסיס ההערכה כי שווי השוק שלהן בבורסה ישתווה לשווי הכלכלי - וכך הם ירוויחו. הדוגמה הידועה ביותר למשקיע כזה היא וורן באפט. האם באפט ראוי לדמי הניהול שהפכו אותו למיליארדר? אם לשפוט על פי התשואה של החברה שלו ברקשייר האתוויי, שהניבה למשקיעים מאז 1998 תשואה שנתית דולרית ממוצעת של 6.56%, לעומת תשואה שנתית דולרית ממוצעת של 5.2% במדד S&P 500 - נראה שהתשובה לכך היא חיובית.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"