גם אחרי צמצומים, קיצוצים ומימושים דיסקונט עדיין הבנק הכי פחות יעיל

הסכם השכר שנחתם עם העובדים יקטין את התוספת השנתית מ-3.5% ל-2.5%, ויחד עם צמצום כוח האדם יוביל לבלימה בהוצאות השכר ■ אבל כדי לשפר את התוצאות יצטרך הבנק לפעול להמשך הגידול בתיק האשראי - צעד שעלול להביא להפרשות גבוהות

מיכאל רוכוורגר
מיכאל רוכוורגר
יוסי בכר ולילך אשר טופילסקי
יו"ר דיסקונט יוסי בכר, ומנכ"לית הקבוצה לילך אשר טופילסקיצילום: עופר וקנין
מיכאל רוכוורגר
מיכאל רוכוורגר

הפרשיות בבנק הפועלים שאינן יורדות מהכותרות, הסיטו את תשומת הלב מההתפתחויות העסקיות בבנקים האחרים. כך, לאחר משא ומתן שנמשך יותר משנה, חתמו בשבוע שעבר הנהלת דיסקונט בראשות המנכ"לית, לילך אשר־טופילסקי, עם ועד הפקידים וועד המנהלים על הסכם שכר שייושם עד סוף 2018.

מבחינת דיסקונט - הבנק שבמשך שנים ארוכות "בעל השליטה" האמיתי בו היה יו"ר הוועד ריקי בכר, שפרש לפני כמה שנים עם מצנח זהב של כ-10 מיליון שקל — מדובר באירוע משמעותי. השכר הגבוה שמקבלים חלק מעובדי הבנק, ופערי השכר הגדולים בין עובדי דור א' לבין עובדי דור ב', היו אחת הסיבות לכך שהבנק הציג במשך שנים ארוכות את יחס היעילות התפעולית (היחס בין ההוצאות לסך ההכנסות) הגרוע במערכת. בסוף ספטמבר 2016 היה היחס הזה ברמה של 77%, כלומר 77% מההכנסות של קבוצת דיסקונט נבלעו בהוצאות.

עם החתימה על ההסכם נשמעו בהנהלת דיסקונט הרבה קולות שמחה. בהנהלה התגאו בכך שבניגוד לפעמים קודמות, ההסכם הנוכחי הושג ללא עיצומים ושביתות. אבל האם לדיסקונט באמת יש סיבה למסיבה?

לזכותה של אשר־טופילסקי ניתן לזקוף כמה הצלחות בהסכם החדש, שנחתם לאחר שההסכם הקודם פקע כבר ב–2014 והבנק התנהל ללא הסכם שכר מעודכן.

כך, החידוש המרכזי בהסכם הוא מתן תוספת שכר שקלית חודשית, ולא תוספת במונחים של אחוזי שכר. העובדים בדרגת הפקידים יקבלו תוספת שכר של 1,500 שקל ואילו המנהלים יקבלו עוד 1,750 שקל. משמעות הצעד הזה היא צמצום מסוים בפערי השכר, שכן התוספת של 1,500 שקל עבור מי שמשתכר 7,500 שקל בחודש משמעותית הרבה יותר לעומת אלה שמשתכרים למשל 50 אלף שקל בחודש.

הישג נוסף הוא ביטול תשלום "דמי מעבר" למנהלים בבנק — תשלום בגין מעבר מתפקיד לתפקיד — בשיעור של כ–5% מהשכר. בדיסקונט שרר במשך שנים מצב תמוה שלפיו אם היו מניידים מנהל לתפקיד אחר, למשל בשל חוסר שביעות רצון או בשל נסיבות אחרות, הוא היה "מצ'ופר" בתוספת של 5%. לעומת זאת, כעת המנהלים יקבלו תוספת שכר חד־פעמית של 2.8%.

שיפור, לא מהפכה

ואחרי ההישגים הללו, האם מדובר בהסכם מהפכני שיוציא את דיסקונט לדרך חדשה? התשובה שלילית. אמנם תוספת השכר השנתית (הטייס האוטומטי) הנהוגה בבנק תרד משיעור של כ–3.5%–4% לכ–2.5%. ואולם, עולה השאלה מדוע בתקופה שבה האינפלציה במשק ברמה נמוכה מאוד זכאים העובדים בדיסקונט, המציג את התוצאות החלשות ביותר במערכת מבחינת פעילויות הליבה הבנקאיות, לתוספת שכר בלי קשר לביצועיהם. נראה שבנקודה הקריטית הזאת הנהלת דיסקונט לא הלכה עד הסוף.

הגידול הצפוי בהוצאות השכר בעקבות הטייס האוטומטי אמור להתקזז בירידה מתוכננת במצבת כוח האדם של כ–1,000 איש בשנים הקרובות באמצעות פרישה טבעית ופרישה מרצון — מהלך התייעלות שהובילה אשר־טופילסקי בשנים האחרונות.

בהתאם לכך, ההסכם הנוכחי יביא בסופו של דבר לבלימת הגידול בהוצאות השכר, המוערכות בממוצע ב–3.4 מיליארד שקל בשנה — מגמה המאפיינת את דיסקונט זה כמה רבעונים. מדובר בשיפור לעומת העבר, אך לא כזה שיביא למפנה ממשי ועקבי בביצועים.

הסכם השכר כולל לראשונה מנגנון מענקים מדורג שיחולק במענק או באמצעות מתן מניות של הבנק, ויקשור בין התשואה להון למענק השנתי. כך, אם דיסקונט יציג תשואה להון (היחס בין הרווח הנקי להון העצמי) של 8%, העובדים יהיו זכאים למענק בגובה משכורת אחת; ואם הבנק יציג תשואה להון של 10%, העובדים יהיו זכאים לשתי משכורות.

כרגע מדובר ביעדים מאתגרים מאוד, שכן התשואה להון השנתית המייצגת שמייצר דיסקונט היא 5%–7% בלבד.

סניף של בנק דיסקונטצילום: עופר וקנין

באמצעות שורה של מהלכים — בין היתר סגירה של מרבית הפעילות הבינלאומית, קיפאון במתן אשראי חדש, מכירת נדל"ן ותיקי הלוואות עסקיות וצמצום בכוח אדם — דיסקונט פתר את בעיות ההון. הבנק הגיע ליעד הלימות הון גבוהה מזו שנדרשה על ידי המפקחת על הבנקים, יחס שנכון לסוף ספטמבר 2016 היה 9.8%.

העמידה ביעד איפשרה לדיסקונט לקבל החלטה אסטרטגית של צמיחה אגרסיבית בתיק האשראי במטרה להגדיל את הכנסות המימון, שנפגעו בשל הריבית הנמוכה במשק. בדיסקונט מעריכים כי המהלך הזה יאפשר לקזז את הוצאות השכר, ואולי יותר מכך.

לשם כך הבנק ביצע בספטמבר מהלך בזק של גיוס הון בסך 760 מיליון שקל, כולל אופציות שאמורות להיות ממומשות עד סוף מארס 2017 למניות הבנק ב–180 מיליון שקל. גיוס זה בוצע כשדיסקונט נסחר לפי מכפיל הון (היחס בין שווי השוק להון העצמי) של כ-0.5 בלבד, ודילל בעלי מניות קיימים בכ-7%.

ואכן הדו"חות הכספיים של דיסקונט, שפורסמו לפני כשבועיים, הראו שהבנק רשם עלייה נאה מאוד של 9.5% בתיק האשראי לציבור. התיק גדל בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה ל–139.5 מיליארד שקל, תוך גידול חד של 11%–15% באשראי למשכנתאות, למשקי בית ולעסקים קטנים. הבנק אף רשם גידול של 6.4% באשראי לעסקים גדולים. גם חברת כרטיסי האשראי כאל (כ–72%) הפגינה גידול נאה בתיק האשראי הצרכני ובהיקף הפעילות. כל זה תורגם לכך שברבעון השלישי הכנסות המימון מריבית נטו עלו בכ–11% לכ–1.2 מיליארד שקל.

ואולם, לצד הגידול בתיק האשראי דיסקונט רשם ברבעון השלישי של 2016 את ההוצאות הגבוהות ביותר במערכת להפסדי אשראי — 141 מיליון שקל, כ–0.42% מסך תיק האשראי לציבור. בינתיים המשק נמצא במצב טוב, ולא מדובר בהפרשות מהותיות הפוגעות בתוצאות. ואולם, ניסיון העבר מלמד שאשראי רע ניתן לרוב בתקופות טובות, וההפרשות לחובות מסופקים מגיעות זמן מה לאחר מכן. בעבר, בכל פעם שדיסקונט רשם גידול מואץ באשראי, הצעד לווה בגידול ניכר בהפרשות, שהיו הגבוהות במערכת.

בשנים האחרונות דיסקונט אמנם שיפר את איכות תיק האשראי, אך עדיין לא סיפק הוכחות לכך שהוא מסוגל לתת אשראי ולטפל בו טוב כמו הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי.

כמו כן דיסקונט יצטרך להחליט אם הבנק חוזר בראשונה מ–2008 לחלק דיווידנד לבעלי מניותיו — מהלך שישמש איתות חיובי למשקיעים — או שיעדיף בינתיים להפנות את ההון להמשך הגידול בתיק האשראי.

המזל של דיסקונט

למזלו של דיסקונט, בהתאם להמלצות ועדת שטרום הוא ימשיך לפחות בארבע השנים הקרובות לשלוט בכאל, שגובה מלקוחותיה הפרטיים את הריבית הממוצעת הגבוהה בענף, כ–11%. עד עתה לא ברור באילו טיעונים השתמשו יו"ר דיסקונט, יוסי בכר, והמנכ"לית, אשר־טופילסקי, כדי לשכנע את המפקחת על הבנקים, חדוה בר, ואת נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, להשאיר את כאל דווקא בידי הבנק הכי פחות יעיל במערכת. בלי כאל, התורמת לרווחיו של דיסקונט כ–17% בשנה, היה הבנק מציג תשואה להון נמוכה מאוד של מתחת ל–5%.

נכס מהותי נוסף של הבנק הוא דיסקונט ניו יורק. בינואר־ספטמבר הגדיל דיסקונט ניו יורק את תיק האשראי בכ-6% ותרם לרווח 132 מיליון שקל — 17% מסך הרווח של קבוצת דיסקונט.

בעוד חודשיים אשר־טופילסקי תציין שלוש שנים כמנכ"לית דיסקונט. מאז תחילת כהונתה מניית הבנק עלתה בכ–24% — בדומה לתשואה שרשם בתקופה זו מדד הבנקים. בשוק ההון מעריכים את המהלכים שהיא מובילה, אך עדיין חשדניים ומצפים ממנה לצעדים נועזים יותר — יחס שבא לידי ביטוי בכך שדיסקונט נסחר לפי מכפיל הון של כ-0.6, הנמוך מבין חמשת הבנקים הגדולים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן