"מס העשירים" עולה: ההפתעה הלא נעימה שתחכה בתלוש של בעלי שכר גבוה

חוק ההסדרים החדש מעלה את המס על הבורסה והנדל"ן בדלת האחורית

יורם גביזון
יורם גביזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מטוס מנהלים
מטוס מנהלים
יורם גביזון
יורם גביזון

פרק המיסוי בחוק ההסדרים ל-2018-2017, שיעלה מחר (ג') לדיון בוועדת הכספים של הכנסת, מעלה בעקיפין את המס על רווחים בבורסה ועל הכנסות פסיביות נוספות, כמו הכנסות משכר דירה וממכירת נדל"ן. העלאה זו תחול על מי שהכנסותיהם השנתיות - מעבודה ומשאר המקורות - יסתכמו ביותר מ-640 אלף שקל.

העלייה במס על הכנסות פסיביות תהיה תוצאה של התוכנית הנכללת בהצעת חוק ההסדרים, להוריד את רף ההכנסה שמעליו נגבה מס יסף ("מס עשירים"), וכן להעלות את שיעור מס היסף מ-2% ל-3%.

מס היסף הוטל בתיקון חקיקה שקבעה הכנסת ב-2012, במסגרת החוק לצמצום הגירעון ושינוי נטל המס. המס מוטל כיום על מי שהכנסותיהם גבוהות מכ-811 אלף שקל בשנה, בשיעור של 2%. הוא מוטל על הכנסה מכל מקור העולה על רף זה, ומצטרף למדרגת מס ההכנסה העליונה (כיום 48%), כך שעל ההכנסות הגבוהות נגבה מס בשיעור 50%.

הצעת חוק ההסדרים החדשה קובעת כי במקביל להורדה הדרגתית של שיעור מס החברות מ-25% כיום ל-24% ב-2017 ול-23% ב-2018, ובמקביל לשינויים שונים במדרגות מס ההכנסה על יחידים, ייעשה גם שינוי במס היסף: שיעורו יוגדל, וכן יונמך הרף שמעליו הוא נגבה.

העלאת מס היסף מ-2% ל-3% נועדה למנוע תמריץ ליחידים להתאגד כחברה כדי ליהנות מהירידה בשיעור המס האפקטיבי על חברות. משרד האוצר, שרצה לעודד חברות להגדיל את ההשקעות באמצעות הורדת מס החברות אבל להותיר בעינו את שיעור המס השולי על יחידים שהכנסתם גבוהה, ברמה של 50%, בחר לעשות זאת באמצעות העלאת מס היסף ולא באמצעות העלאת שיעור המס על דיווידנד מ-30% ל-31%. אלא שהעלאת שיעור מס היסף תעלה בעקיפין את שיעור המס החל על הכנסות של יחידים מהשקעה בבורסה ובנדל"ן. הדבר יכביד במיוחד על בעלי הכנסה שנתית של 811-640 אלף שקל, שעד כה לא נדרשו לשלם מס יסף.

לדוגמה, שכיר שהכנסתו מעבודה 500 אלף שקל בשנה, ובנוסף יש לו הכנסה של 300 אלף שקל לשנה מהשקעותיו בבורסה או בנדל"ן, משלם כיום מס של עד 48% על הכנסתו משכר, ומנגד מס של 15%-25% על הכנסותיו מריבית ומרווחי הון (השקעות בבורסה), מס של 10% על השכרת דירות שהיו בבעלותו (מעל לפטור ממס על הכנסה של עד 5,000 שקל בחודש משכר דירה), או מס שבח של 25% על מכירת נדל"ן. חוק ההסדרים החדש, שייכנס לתוקף בינואר 2017, יכניס את ההכנסות הפסיביות שמהן נהנה אותו שכיר מרמה של 640 אלף שקל בשנה ואילך לתחולת מס היסף, כך ששיעור המס על רווח ההון שלו מהבורסה יעלה מ-25% ל-28% ושיעור המס שלו על שכר הדירה יעלה מ-10% ל-13%. תוספת המס המרבית לעומת המצב הקיים מסתכמת בכ-1,600 שקל בשנה.

ג'ק בלנגהצילום: טוני רשף

יתר על כן, חוק ההסדרים מרחיב את חובת ההגשה של דו"חות לרשות המסים - כך שתוטל על אוכלוסייה גדולה יותר. הסיבה לכך היא שלפי הוראות הביצוע שפירסמה רשות המסים במארס 2016, יחיד שהכנסתו עולה על הרף לתשלום מס יסף יחויב בהגשת דו"ח שנתי על הכנסותיו.

רו"ח ג'ק בלנגה, סגן נשיא לשכת רואי חשבון ויו"ר ועדת המסים בלשכה, אמר בנוגע לשינוי הצפוי: "התיקון המוצע משמעותו תוספת מס משמעותית על הכנסות פסיביות, ובכלל זה העלאת המס על הבורסה ב-3% ל-28%. מדובר בניסיון להעלאת מסים שקטה, ולא נותר לי אלא לתהות אם הובאו בחשבון כל ההשלכות הצפויות ממהלך כזה על שיקולי ההשקעה באפיקי ההון. אם יש החלטת ממשלה להעלות את המס על הבורסה ועל הכנסות פסיביות נוספות, מן הראוי שהממשלה תבוא ותגיד זאת בגלוי, כך שניתן יהיה לדון בנושא בוועדת הכספים באופן ענייני". לדברי בלנגה, הכנסות המדינה מגביית מס יסף מסתכמות כיום (לפני ההעלאה הצפויה) בכ-460 מיליון שקל בשנה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שדות חקלאיים הוד השרון

"חשבתי שעשיתי את עסקת חיי. היום אני מבין שניצלו את התמימות ואת חוסר הידע שלי"

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב