בג"ץ על חוק שכר הבכירים: "פגיעה מידתית וסבירה, לא יחול על זכויות העבר"

העובדים הבכירים יידרשו להחליט עד 1 בינואר האם עוזבים את הבנקים וחברות הביטוח ■ נשיאת בית המשפט, מרים נאור: "המחוקק בחר את בחירתו הערכית ואל לנו להתערב בבחירה זו כל עוד היא חוקית ועונה על דרישות פסקת ההגבלה בחוק כבוד האדם וחירותו"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מימין לשמאל: אלדד פרשר, אריק פינטו, רקפת רוסק-עמינח, לילך אשר-טופילסקי וסמדר ברבר צדיק
מימין לשמאל: אלדד פרשר, אריק פינטו, רקפת רוסק-עמינח, לילך אשר-טופילסקי וסמדר ברבר צדיק

בג"ץ שכר הבכירים במערכת הפיננסית: נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור פירסמה היום (ה') את פסק הדין, אליו הסכימו יתר 6 השופטים אשר ישבו בהרכב. בפסק הדין דוחה בג"צ את העתירה של איגוד הבנקים וחברות הביטוח נגד חוק שכר הבכירים, וקובע כי הסעיפים בחוק המגבילים את השכר וניכוי ההוצאות בגינו הינם חוקתיים. עוד נקבע בפסק הדין כי פרשנות החוק תהיה כך שזכויות העבר לא יבוטלו.

בפסק הדין של נאור הוסבר כי "השקפת המחוקק היא שיש לצמצם פערים חברתיים, פערים המתבטאים בין השאר במשכורות עתק בגופים פיננסיים המנהלים כספי אחרים. ממול עומדות השקפותיהם של העותרים, לפיהן אין להטיל מגבלות על שכר עבודה של אנשים מוכשרים".

לדבריה, "המחוקק בחר את בחירתו הערכית ואל לנו להתערב בבחירה זו כל עוד היא חוקית ועונה על דרישות פסקת ההגבלה (בחוק כבוד האדם וחירותו). אין מקום להכריע בטענות המכוונות נגד תבונות החוק ומוסריותו או בשאלה אם החוק צודק. תהא אשר תהא השקפתו האישית של כל אחד מהשופטים בחילוקי הדעות שבין הצדדים, לא ניתן לומר כי החוק מבטא השקפה בלתי לגיטימית או בלתי חוקית."

לדברי נאור, הפגיעה בזכויות החוקתיות היא מידתית ותכליתה ליצור זיקה בין שכר העובדים הבכירים לבין שכרו של העובד הזוטר. עוד קבע בית המשפט כי ההצעות השונות של העותרים נגד החוק לחלופות ואמצעים שונים בהם ניתן היה להשיג את אותה תכלית הן שאלות של "מדיניות כלכלית מובהקת".

נימוק נוסף אותו נתנה לאור לדחיית העתירה הינו כי "המגבלה אינה פוגעת באפשרות הנתונה לעובדים הבכירים להיכנס לעיסוק או לעסוק במשלח יד כזה או אחר. היא פוגעת בהיבט מסוים של יכולתם לממש את חופש העיסוק. זוהי פגיעה עקיפה ובדרגה קלה".

נאור קבעה כי העותרים לא הוכיחו כי מגבלת היחס של פי 35 בין השכר של העובד עם המשכורת הכי נמוכה לעובד הבכיר אכן תפגע ביכולתם של התאגידים הפיננסים לגייס מועמדים ראויים לשורותיהם.

עוד קבע בג"צ כי מגבלת היחס תחול רק על הוצאות חזויות בשל תגמולים שיתקבלו בעד עבודה עתידית. כלומר, אין להחיל את החוק על זכויות שנרכשו בתמורה לעבודה שביצע העובד לפני 12 באוקטובר. בית המשפט הדגיש כי מדובר רק בזכויות שעוגנו בחוזים לפני כניסתו של החוק לתוקף ולא בזכויות שיתווספו לחוזים אלה בעתיד עבור עבודה בעבר.

הנשיאה ביקרה את המחוקק בעניין זה וכתבה: "ראוי היה לדעתי שהמחוקק ייתן דעתו בעת חקיקת חוק זה להיקף תחולתה של מגבלת היחס על זכויות הצדדים מכוח החוזים הקיימים. לא התרשמתי מעיון בפרוטוקולים שסוגיה זו זכתה למקום הראוי לה... לדעתי לא ניתן בגדרי העתירות שלפנינו אלא להתוות קווים מנחים לפרשנות".

בג"צ מחק את עתירת איגוד הבנקים בנוגע לסעדים הפרשניים של החוק, האריך את צו הביניים אשר נתן ב -11 ביולי נגד כניסת החוק לתוקף עד לראשון בינואר - והחיל אותו גם על בכירי חברות הביטוח.

"לעובדים תינתן זכות הבחירה להמשיך לעבוד בתאגיד הפיננסים כאשר הוראות החוק יחולו עליהם בהתאם לפרשנות .... או להודיע מבעוד מועד על פרישתם שתחול לא יאוחר מתאריך ה 1 בינואר ואף לנהל הליכים משפטיים במידת הצורך אם יתגלעו חילוקי דעות לגבי המגיע להם", הסביר בג"צ.

חוק שכר הבכירים חוקק בסוף מארס 2016 וקבע תקרה של 2.5 מיליון שקל בשנה על שכרם של עובדים בגופים פיננסיים, ופער של עד פי 35 בין השכר הגבוה לנמוך בחברה. החוק הוגש בקדנציה הקודמת על ידי שר האוצר דאז יאיר לפיד שקבע תקרת שכר מוכרת למס של 3.5 מיליון שקל בשנה - אך שר האוצר משה כחלון וחברי ועדת הכספים החליטו להחמיר ולקבוע תקרה של 2.5 מיליון שקל בשנה ופער של פי 35 בין המשכורת הגבוהה לנמוכה בחברה.

בעקבות החוק, עתר איגוד הבנקים לבג"ץ, לאחר שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, הודיע לבנקים כי לפחות בשלב זה לא יגיש חוות דעת שתאפשר להחריג את הזכויות הפנסיוניות מהחוק החדש. לאחר אישור החוק, הודיעו מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, ופרופ' דני צידון, המשנה למנכ"לית בנק לאומי, כי בכוונתם לפרוש.

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) בירכה על החלטת בג"צ שלא להתערב בחוק שכר הבכירים: "החוק כבר נותן את אותותיו המבורכים על המשך ההקטנה של שכר מופרז ובהעלאת שכר לעובדים העניים, שהיא כעת תנאי להעלאת שכר הבכירים. תצוין הקביעה הנורמטיבית והמוסרית של השופטים כי החוק תואם את ערכי המדינה היהודית והדמוקרטית וכן ראויה המידה המוסרית של 'והצנע ללכת'.

"לשלושת החודשים שהעניקו השופטים לבכירים כדי לפרוש עם כל תנאיהם אין משמעות מעשית, מכיוון שממילא זכויות העבר אינן נפגעות, אך יש לקוות כי כמה שיותר בכירים שהשכר אינו נאה להם יעזבו ויפנו מקומם למנהלים טובים לא פחות, אך מחוברים יותר למציאות".

יחימוביץ' הוסיפה: "ייתכן כי החלטת בג"צ מרעה את מצבם של הבכירים. אם קודם היה ברור שהחוק לא חל על זכויות עבר, הרי שעכשיו, כשהשופטים הותירו רק שלושה חודשים מהיום לפרישה עם מימוש זכויות עבר, בהחלט ניתן לפרש כי אלה לא חלות על מי שיפרוש אחר כך.

"יש לשים לב לעקיצות שמשגרים השופטים כלפי מכתב הסנגוריה של המפקחת לטובת הבנקאים, בקובעם: 'חוות הדעת מבוססת על הנחה סמויה כי השיקול המכריע בבחירת דרכו המקצועית של אדם היא מקסום הכנסות. תיתכן גישה אחרת המביאה בחשבון כי אנשים בוחרים להם מקום עבודה משיקולים נוספים, כגון אתגר מקצועי, רצון להגשמה עצמית, סיפוק והשאיפה להשפיע ולהועיל. לעניין היקף העזיבה, מדובר בתרחיש צופה פני עתיד... רצונם של ראשי המערכת הפיננסית – כבודם'".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט