רוגעלך ורגולציה במפקדת הבורסה

חייבים להאשים משהו בהתייבשות הבורסה - בהיעדר חייזרים, רגולציה היא דחליל טוב

עידו באום
עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עידו באום
עידו באום

אולם הכנסים של הבורסה ברחוב אחוזת בית מזכיר מקלט של מפקדה בין־כוכבית נגד התקפת חייזרים. השבוע התקיים בו הכנס השנתי ה–25 של איגוד החברות הציבוריות. כמיטב המסורת, זו היתה הזדמנות לנשנש רוגלך ולקטר על עודף הרגולציה שבגללה מתייבשת הבורסה. חייבים להאשים משהו בהתייבשות הבורסה. בהיעדר חייזרים, רגולציה היא דחליל טוב.

הבעיה היא שבשנה האחרונה קצר האיגוד הצלחות. מנכ"ל האיגוד, עו"ד אילן פלטו, נאלץ להודות בהישגיו. הרגולטורים בנסיגה. פלטו יושב להם על הווריד. עד כדי כך שיו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני, הכתיר את פלטו — "חבר כבוד בוועדה שלי". הלובינג עושה את שלו ותפוקת הקלות הרגולציה מכובדת מאוד. יו"ר דירקטוריון הבורסה, אמנון נויבך, ספר 45 הקלות רגולטוריות שהצטברו בתקופה האחרונה ונועדו להפוך את הבורסה לאטרקטיבית. אולי עודף רגולציה לא היתה הבעיה?

משתתפי הכנס חיפשו איום חדש. יש. חוק שכר הבכירים. לחוק הזה אין שום קשר להתייבשות הבורסה. ראשית כל, הוא חל על מגזר מצומצם מאוד. שנית, זה לא מגזר שמעניין יזמים המעוניינים בגיוס הון. שלישית, שר האוצר, משה כחלון, כבר הבהיר שהחוק לא יורחב למגזרים נוספים. רביעית, בכנס עצמו הצהיר מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, שגם כחלון סבור שהחוק הרחיק לכת ורמז שתיקונים יגיעו. חמישית, כמה שעות אחרי הכנס בלם בג"ץ את הפגיעה בחבילות הפרישה של הבנקאים, שיחיו בעושר ואושר.

זה לא הפריע להתקפות. "החוק לא היה מונע מאידיאולוגיה אלא ממסע נקמה", אמר מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל. "חוק פופוליסטי", קבע פרופ' צבי אקשטיין, בעבר המשנה לנגיד בנק ישראל. ובכן, הכנסת מקבלת חוקים פופוליסטיים כמעט מדי יום. לא ידעתם? הפעם זה על חשבון הבנקאים. על אף שהחוק פופוליסטי, הדיון בו חשוב.

בניין הבורסה בתל אביבצילום: בלומברג

לא כך חושבת רו"ח קרן קיבוביץ', מנהלת מחלקת תגמול בפירמת BDO זיו האפט. לדבריה, קיים בישראל "עיסוק אובססיבי בשכר הבכירים". אבל נתונים שהציגה קיבוביץ' מראים שהרגולציה עובדת. לדבריה, כאשר נציגי חברות הפיננסים מגיעים להצביע על שכר בכיר בחברות גדולות אחרות, הם מסרבים לתמוך בחבילות תגמול גבוהות מדי. קיבוביץ גם טענה שבעיית השכר הגבוה קיימת דווקא בחברות תעשייתיות ולא בפיננסיות ושהרגולציה דווקא מרחיקה את השכר מהביצועים ולא מחזקת את הקשר בין השניים.

בואו נהיה עוד קצת אובססיביים. מחקר חדש של ארבעה חוקרים מאוניברסיטאות ייל, מישיגן ואחרות מצביע על סיבה שלא אובחנה בעבר לנתק בין שכר בכירים לביצועים: ריכוזיות של הגופים המוסדיים. כאשר קבוצה מצומצמת של גופים מוסדיים משקיעה בחברות ריאליות בשוק, שחלקן אמורות להתחרות זו בזו, אין למוסדיים אינטרס לתמרץ את המנהלים להתחרות. תחרות מורידה מחירים, שוחקת רווחיות וטובה לצרכנים אבל לא לרווח של המשקיעים המוסדיים. כאשר למנהל מובטח שכר גבוה ללא קשר לביצועים, המוטיבציה להתחרות פוחתת, המחירים עולים על חשבון הצרכן הנאנק אבל התשואה למוסדיים עולה.

תיקון 20 לחוק החברות נועד לקשור טוב יותר בין שכר מנהלים לביצועים. הוא לא יפתור את הבעיה שתוארה כאן מכיוון ששכר המנהלים נבחן תמיד ביחס לשכר מקביליהם בענף. למוסדיים שמשפיעים יותר מכולם על אישור שכר המנהלים יש אינטרס שכולם ירוויחו אותו דבר בכל הענף. דווקא רגולציה על שכר הבכירים בגופים הפיננסיים שמנתקת במידת מה את השכר מהביצועים מפחיתה את המרדף אחרי הרווח ועשויה לסייע להגברת התחרות והורדת יוקר המחיה.

כתבות מומלצות

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים

נועם וימן

מתוחכמים ומסתוריים: האנשים שהבלעדיות הפכה אותם לעשירים מאוד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קייל דייויס, ממייסדי 3AC

שני החברים מהתיכון היו על גג העולם. היום הם חייבים 2.8 מיליארד דולר

סטודנטים לרפואה. "מהלך שנועד להגדיל את מספר הרופאים בישראל"

אחרי עשרות שנים: הסטודנטים האמריקאים לרפואה בישראל יוחלפו בישראלים