כלל ביטוח צריכה בעל שליטה

אדוארדו אלשטיין הוא אמנם בעל השליטה באי.די.בי, המחזיקה בכלל ביטוח, אבל הוא מנוע מלשלוט בה

עידו באום
עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עידו באום
עידו באום

הדו"חות שמפרסמות חברות הביטוח בימים אלה אינם מזהירים. כלל ביטוח, למשל, מדווחת על הפסד של כרבע מיליארד שקל. מנכ"ל החברה, איזי כהן, טוען שההפסד אינו משקף את הביצועים האמיתיים של החברה בשל סיבות חשבונאיות. יש צדק מסוים בדבריו, אבל אלה מסוג האמירות שצריכות להילקח עם קורטוב של ציניות. הן תמיד נאמרות כשהמצב לא טוב. מתי שמעתם בפעם האחרונה מנכ"ל שמפחית מערכו של רווח בדו"חות?

כלל ביטוח צריכה בעל שליטה. אדוארדו אלשטיין הוא אמנם בעל השליטה באי.די.בי, המחזיקה בכלל ביטוח, אבל הוא מנוע מלשלוט בה. המגבלה הזאת כנראה תורמת לתסכולו הרב של אלשטיין - שביקר בחריפות את תפקודו של דני נוה, יו"ר כלל ביטוח, ותהה למה הוא מקבל שכר כה גבוה ומהי תרומתו לחברה.

ההפרדה בין בעלות ושליטה, המונעת מאלשטיין להשפיע על המתרחש בכלל ביטוח, החלה בשלהי כהונתו של המפקח הקודם על הביטוח, פרופ' עודד שריג. שריג מינה לכלל ביטוח נאמן, משה טרי, בימים שבהם ראש קונצרן אי.די.בי, נוחי דנקנר, עמד לאבד את השליטה בו. טרי כפוף למפקחת הנוכחית על הביטוח, דורית סלינגר. בלי להטיל ספק במקצועיותם של טרי וסלינגר, האינטרס שלהם הוא יציבות כלל ביטוח, לא רווחיותה. כלומר, אי אפשר לומר שהמוטיבציה הדומיננטית והחזקה ביותר של מי ששולט בפועל על דירקטוריון כלל ביטוח היא השאת רווח.

מצד אחר, בכלל ביטוח גם אי אפשר לדבר על מצב של "שלטון מנהלים". בדרך כלל, כשאין בעל שליטה אפקטיבי בתאגיד ובעלי המניות שלו מפוזרים, המנהלים הם אלה ששולטים בו, ויש להם תמריץ להשיא את רווחיו מכיוון שהם יכולים לדאוג לעצמם למענקים שמנים על ביצועים טובים. מנהלי כלל ביטוח בוודאי לא רוצים להפסיד, אבל גם אין להם תמריץ יוצא דופן לשעוט להשאת רווחים. הסיבה לכך: משה כחלון. שר האוצר, שאחראי להעברת חוק הגבלת שכר הבכירים, קבע תקרת שכר של כ–2.5 מיליון שקל לבכירי חברות הביטוח. עכשיו לכהן ולנוה פשוט אין סיבה להתאמץ יותר מדי.

יו"ר ככל ביטוח דני נוה ואיזי כהן מנכ"ל החברהצילום: יוסי זליגר

שני משפטנים אמריקאים, ג'ונתן קליק ורוברט סיטקוף, המחישו את הערך הרב הגלום בהעברת תאגיד בשליטה שאינה מוכוונת רווחים לשליטה מוכוונת רווחים. הדוגמה שלהם היתה חברת הממתקים הרשי. מייסד החברה, מילטון הרשי, שהיה חשוך ילדים, הוריש את כל הונו לקרן פילנטרופית של בית יתומים בפנסילבניה. נאמני בית היתומים, הפועל כמוסד ללא כוונת רווח, הם השולטים בהרשי, חברה בשווי כ-4 מיליארד דולר, ובעוד נכסים בהיקף דומה.

ב–2002 החליטו נאמני קרן הרשי כי מוטלת עליהם החובה לגוון את השקעות הקרן. לכן, החליטו למכור את הרשי ולפזר את הכספים להשקעות מגוונות. קליק וסיטקוף הראו כי הודעה זו הביאה לזינוק מיידי של 25% בשווי מניות הרשי. ההסבר: הציבור הבין כי הרשי לא מנוהלת למטרות רווח, וכי ניהול שמטרתו השאת רווח יעלה מאוד את שווייה. התובע הכללי של פנסילבניה, שרצה להבטיח שהרשי תישאר במדינה, חסם את תוכנית המכירה - ומניית הרשי נפלה בתוך זמן קצר וחזרה למחיר המקורי.

לאגדת הרשי והיתומים יש מוסר השכל בכלל ביטוח. אלשטיין מחויב למכור את החברה, אבל הניסיונות לא עלו יפה. לסלינגר נגמרה הסבלנות והיא דרשה מאי.די.בי להתחיל למכור במנות את מניות השליטה בבורסה. בינתיים המהלך הזה עוכב על ידי בית המשפט.

בין אם מניות כלל ביטוח יימכרו לציבור בדרך הזאת ובין אם יימצא בסופו של דבר קונה, כלל ביטוח צריכה בעל שליטה. לנאמן שלה אין תמריץ אמיתי להשיא רווחים, למנהלים יש רק תמריצים מוגבלים, וציבור בעלי המניות הרי מפוזר ואדיש ואינו יכול לנהל את החברה כדי להשיא רווח. השוק מבין זאת. מאז מונה נאמן לכלל ביטוח בחודש אוגוסט 2013, המניה במגמת ירידה.

נכון, לא כל בעלי ההון רצים לקנות חברות ביטוח היום. שוק הביטוח נמצאי תחת פיקוח כבד, שוק ההון העולמי מקרטע, מנגנונים רגולטוריים בינלאומיים (הוראות סולבנסי 2) יוצרים אופק רגולטורי זרוע אי־ודאות בתחום הביטוח. ועדיין, בעל הון עם חזון יוכל להוביל את כלל ביטוח לעתיד טוב יותר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות