למה עוזבות איתוראן ואסם

אחרי צריבת התודעה בדבר עודף רגולציה, אין פלא שזה נשמע נימוק מתקבל על הדעת להחלטתן של חברות למחוק עצמן מהבורסה - אך אולי כדאי לגלות קצת ספקנות

עידו באום
עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עידו באום
עידו באום

אין יום שבו לא חוזרים בשוק ההון על המנטרה השחוקה בדבר עודף רגולציה. אחרי כזאת צריבת תודעה אין פלא שעודף הרגולציה נשמע נימוק מתקבל על הדעת להחלטתן של חברות למחוק עצמן מהבורסה. אולי כדאי לגלות קצת ספקנות.

החברה האחרונה שהודיעה על פרידה מהבורסה היא איתוראן, חברה דואלית שנסחרת בתל אביב ובנאסד"ק. בדיווח למשקיעים בשבוע שעבר הסביר המנכ"ל אייל שרצקי: "המחיקה תאפשר לנו להיות כפופים למערכת רגולטורית אחת". הסבר זה קלוש. לפי חוק ניירות ערך, חברה דואלית, כמו איתוראן, כפופה לקובץ הכללים של הרגולציה האמריקאית; חובותיה בישראל מעטים יחסית ואולי יפחתו עוד יותר בעתיד, לנוכח הכוונה של יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, להקל ברגולציה בבורסה.

אייל שרצקי, מנכ"ל איתוראן

שרצקי הסביר כי המשקיעים הישראלים יוכלו להמשיך להשקיע בחברה בנאסד"ק; פחות נוח, אבל "לא אמור לפגוע בהם", אמר. זה לא לגמרי מדויק. למשל, היכולת לפקח על עסקות בעלי שליטה בחברה ישראלית הנסחרת בארה"ב, מועטה הרבה יותר.

דוגמה? בבקשה. יומיים לפני ההודעה של איתוראן ניתנה בבית המשפט המחוזי מרכז החלטה בעניין חברה ישראלית נוספת שנסחרת בארה"ב, חברת הפרמצבטיקה תרו. השופט, פרופ' עופר גרוסקופף, דן בשאלה כיצד מזדהים בעלי מניות, הנגועים בעניין אישי, באסיפות בעלי מניות שבהן צריך לאשר עסקות עם בעלי שליטה ברוב של בעלי מניות שאין להם זיקה לבעלי השליטה בחברה. בישראל חייבים בעלי המניות להזדהות וגם להצהיר על העניין האישי. הצורך להזדהות מגדיל את הסיכוי שאיש מבעלי המניות לא ינסה להצהיר הצהרה לא נכונה על היעדר עניין אישי בהצבעה.

לעומת זאת, בארה"ב אין חובה של בעלי המניות להזדהות בהצבעה - המנגנון סומך על המצביעים שיצהירו על עניינם האישי תחת מעטה אנונימיות. השופט גרוסקופף הלך לקראת החברות הישראליות הרשומות בחו"ל וקבע: "המחוקק הישראלי היה ער לכך שבבורסות במדינות זרות מיושמים מנגנוני הצבעה אחרים, והכיר באפשרות לפעול באמצעותם ביחס להצבעה במניות הרשומות למסחר בבורסות הזרות, בכפוף לדרישות המבקשות להבטיח את הגינות מנגנון ההצבעה הזר". לכן, "אין מקום להטיל חובת הזדהות כתנאי לכך שהצבעתו של בעל מניות, המצהיר כי אינו בעל עניין אישי, תובא בחשבון לעניין דרישת הרוב הבלתי־נגוע".

יש להניח שאיתוראן אינה עוזבת את הבורסה כדי לאשר בקלות רבה יותר עסקות בעלי שליטה, אבל הטיעונים של בכיריה בדבר עומס רגולציה אינם משכנעים. אולי ההסבר למחיקה טמון בירידה של 16% בשנה החולפת במניית החברה, לעומת ירידה של 7% במדד ת"א 100 שהמניה היא חלק ממנו?

מה שמעביר אותנו לאסם. בעלת השליטה בחברה, נסטלה, הודיעה על כוונתה למחוק את אסם מהבורסה. יו"ר אסם, דן פרופר, הסביר באחד הראיונות כי התקנות בעניין עסקות בעלי שליטה מוצדקות בעיניו במישור העקרוני, אבל מקשות על אסם. פרופר הסביר כי אסם עושה מדי יום עשרות עסקות עם בעלת השליטה נסטלה ודיבר על סרבול והכבדה.

מוזר, בדצמבר 2015 אישרה האסיפה הכללית של אסם הסכם מסגרת בין אסם לנסטלה המאפשר לאסם לקנות מבעלת השליטה מוצרים ממותגים, ידע ועוד - מעין "צ'ק פתוח" לעסקות בעלי שליטה. הסכם המסגרת אושר בתמיכת הגופים המוסדיים באסיפת בעלי המניות של אסם. כלומר, התקנות של עסקות עם בעלי שליטה לא היו הבעיה העיקרית שהטרידה את אסם.

"אין חולק על כך שהסכמי המסגרת עם נסטלה הועילו לאסם, ולא בכדי גם המוסדיים תמכו בהם", אומר עו"ד עמירם גיל, מנהל הקליניקה לשוק ההון בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי שהסב את תשומת לבנו לכך. "דן פרופר עצמו אף הכיר בראיונות שנתן בחשיבות הפיקוח על עסקות עם בעלי שליטה. לכן, חבל שבמקום להתמקד בהצדקה העסקית והכלכלית למיזוג עם נסטלה שנעוצה, כנראה, בשווי הנמוך של אסם בתקופה האחרונה, בחרה אסם לתלות את האשם ברגולציה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

הבניין ברחוב ליליאן בתל אביב. הבניין נמצא לפני הריסה ובינוי מחדש במסגרת תמ"א 38/2

הדירה נמכרה ב-11.5 מיליון שקל - וזו הדירה הזולה ביותר שנמכרה בבניין

גאוטם אדאני. קבוצת אדאני כינתה את הדו"ח "מרושע בזדון", "מזויף" ו"מחקר לוקה בחסר"

"זו ההונאה העסקית הגדולה בהיסטוריה'': מניות אדאני ממשיכות לצנוח