סערת מנקיינד: הגחמה של מנכ"ל הבורסה שגילחה למשקיעים 3.5%

חודש וחצי שחלפו מאז נכנסה למדדים, צללה מניית מנקיינד בכ-70%, והמשקיעים בתעודות הסל הפסידו מאות מיליוני שקלים ■ אולם, מה שמרגיז במיוחד בסיפור הוא שהסיכון העודף שנפל על המשקיעים היה מיותר לגמרי

גינזבורג עמי
עמי גינזבורג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גינזבורג עמי
עמי גינזבורג

מניית מנקיינד נכנסה למדדי ת"א 100 ות"א 75 ב–15 בנובמבר. היום הקובע לכניסתה מבחינת תעודות הסל היה 12 בנובמבר. באותו יום גייסה מנקיינד מתעודת הסל הישראליות כ–140 מיליון שקל בהנפקת מניות חדשות. נוסף על כך, קנו התעודות בשוק מניות שלה בסכום של עוד כ–260 מיליון שקל.

המחיר שבו נכנסו התעודות למנקיינד היה 2.61 דולרים למניה (כ–10.1 שקלים). משקלה של מנקיינד היה אז כ–6% במדד ת"א 75 וכ–2.5% במדד ת"א 100.

הנהלת מנקיינד פותחת את המסחר בבורסהצילום: קובי קנטור

בחודש וחצי שחלפו מאז נכנסה למדדים, צללה מניית מנקיינד בכ–70%. אתמול היא נסחרה בוול סטריט במחיר של כדולר למניה ובתל אביב במחיר של 4.02 שקלים. המשמעות היא שהנפילה של מנקיינד לבדה גרעה בתוך חודש וחצי בלבד כ–1.5% מת"א 100 וכ–3.5% מת"א 75. המשקיעים בתעודות הסל הפסידו בגין המניה כ–240 מיליון שקל.

העובדה שמדדי מניות יורדים בגלל מניות בודדות שקורסות, אינה צריכה להיות הפתעה. כאלו הם החיים, והשקעה במניות כרוכה בסיכון. ואולם מה שמרגיז במיוחד בסיפור של מנקיינד, הוא שהסיכון העודף שנפל על המשקיעים היה מיותר לגמרי, ונולד כתוצאה מגחמה לא עניינית של מנכ"ל הבורסה בתל אביב, יוסי ביינארט.

מנקיינד, שאינה חברה ישראלית, ניצלה פרצה שפערו לטובתה ביינארט ויו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר. כל עילת הרישום שלה בתל אביב נבע מהרצון של ביינארט לפתוח את הדלת לחברות זרות, ולפתות אותן לבוא באמצעות הכנסתן למדדי המניות המקומיים שהבורסה עורכת ומחשבת. צעד זה איפשר למנקיינד לגייס הון מהמשקיעים הפסיביים בתעודות הסל. אלמלא פירצה זו, היו כיום המשקיעים בתעודות הסל על ת"א 75 "עשירים" יותר בכ–3.5%. למעשה, דרך אותה פירצה נכנסה גם מניית חברת התרופות מיילן לבורסה של תל אביב ולמדד היוקרתי ביותר בה, ת"א 25, שמשקלה בו גבוה מאוד.

מדד ת"א 75 איבד מתחילת 2015 ועד אתמול כ–4%. אפשר לומר שכמעט כל ההפסד של המשקיעים בת"א 75 בשנה האחרונה מקורו בצעד התמוה של ביינארט להביא לישראל מניות של חברות זרות ולהכניסן למדדי הבורסה כדי לעודד את המסחר בה. כך, בניסיון להשיג מטרה משנית (היקפי מסחר), פגע ביינארט במטרה הראשונית של כל מי שמשקיע בבורסה - ליהנות מתשואה על השקעותיו.

אפשר רק להתנחם בכך שבבורסה הבינו את הטעות הזו וחסמו, לפחות זמנית, את הכניסה של מניות זרות (ללא "זיקה ישראלית") למדדי הבורסה. חסימת הפירצה עצרה בינתיים גם את רישומן של חברות זרות אחרות בתל אביב. הדוגמה של מנקיינד צריכה לשמש תמרור אזהרה עבור מנהלי הבורסה לקראת כל ה"רפורמות", שהם מתכננים ו"שיתופי הפעולה האסטרטגיים" שהם רוקמים. עידוד המסחר הוא חשוב - אבל משני בלבד. חשוב יותר שהוא יבוצע בכלים נכונים, ולא בדרך שתגרום הפסדים למשקיעים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עדי שרעבני

"בוודאי שהייתה בועה": עדי שהרבני חזר להיי-טק אחרי הפסקה של שנתיים - זה מה שהוא גילה

רעות וקנין. "יש מוצרים שגם אם אני מוכנה לשלם ורוצה להביא אותם, אין מצב"

מדוע הפיצות בפסח לא יכולות להיות עגולות? האישה שיודעת למה כל כך יקר פה