תקופת צינון: רופא לא יוכל לנתח באופן פרטי מטופל שפגש במערכת הציבורית בחודשים הקודמים

עשרות אלפי ניתוחים פרטיים בשנה מבוצעים שבועות ספורים לאחר שהמנתח והמנותח נפגשו במערכת הציבורית ■ החוק החדש מצטרף לשני סעיפים שעברו כבר בחוק ההסדרים, שעניינם ריסון הרפואה הפרטית

רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר

הכנסת אישרה בשבוע שעבר את החוק שאוסר על רופא שטיפל במטופל במסגרת ציבורית להמשיך את הטיפול בו באופן פרטי במשך ארבעה עד שמונה חודשים ממועד המפגש הציבורי האחרון ביניהם. זהו סעיף מרחיק לכת, שכן עשרות אלפי ניתוחים מבוצעים מדי שנה שבועות ספורים לאחר שהמנתח והמנותח נפגשו במערכת הציבורית.

לפי נתוני משרד הבריאות, מתוך כ–160 אלף פעילויות ניתוחיות שבוצעו באופן פרטי באמצעות הביטוחים המשלימים בשנה שעברה, בכ–45% היה מפגש מקדים עם רופא במערכת הציבורית, בטווח של עד שלושה חודשים לפני הניתוח. שרי האוצר והבריאות יתקינו תקנות, ולפי החוק מותר להם גם להכניס הקלות ביחס לחוק. בכל מקרה, יישום החוק יהיה הדרגתי ויימשך שלוש שנים.

חדר ניתוח בבית החולים בילינסוןצילום: תומר אפלבאום

לפיכך, החוק החדש צפוי להקטין את מספר הניתוחים הפרטיים ולהגדיל את הביקוש לניתוחים הציבוריים. מה שאומר כי יידרש תקציב גדול לתוכנית לקיצור תורים במערכת הציבורית, שסובלת מתורים משמעותיים. בתקופה האחרונה מתנהלים מגעים קדחתניים בין משרדי האוצר והבריאות על הסכום שיועבר ועל האופן שבו יחולק, כדי לקצר ככל הניתן את התורים במערכת הציבורית. האתגר עצום: מדובר על המתנה של חודשים, ולעתים אף יותר משנה, במערכת הציבורית לניתוחים אלקטיביים (קבועים מראש), והחוק החדש צפוי להגביר את העומס.

החוק החדש, שפוצל מחוק ההסדרים ונחקק כתיקון לפקודת בריאות העם, היה החשוב ביותר עבור אגף התקציבים באוצר. ראש אגף תקציבים באוצר, אמיר לוי, אמר שהמערכת הציבורית נהפכה ל"טרמינל" שממנו רופאים מפנים את מטופליהם לעצמם — במערכת הפרטית. באגף התקציבים מבינים שכדי להביא להצלחת הצעד נדרשת השקעה כספית גדולה בהפעלת חדרי הניתוח בבתי החולים הציבוריים אחר הצהריים, לשם קיצור תורים. גובה הסכום שיוקדש לקיצור התורים נמצא במו"מ מתקדם מאוד בין משרדי האוצר והבריאות, וידוע כי במשרד הבריאות התעקשו שהסכום לא יפחת ממיליארד שקל.

במשרד הבריאות היו מעט יותר מסויגים ביחסם לחוק, בשל החשש מכך שניתוחים רבים יעברו למערכת הציבורית, שלא ערוכה לקלוט אותם. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר: "אנחנו חושבים שהסעיף הזה מבטא בעיה מערכתית שבה המערכת הציבורית לא קיבלה את המשאבים ההולמים — ולכן הקופות, המבוטחים והרופאים מצאו מענה דרך המערכת הפרטית".

עוד אמר בר סימן טוב כי "למדינה היה נוח במשך הרבה זמן להעלים מהדבר הזה עין, בעוד שמרכז הכובד של המערכת עבר מהמערכת הציבורית למערכת הפרטית. אנשים הולכים למערכת הפרטית קודם כל כדי לקבל תור זמין יותר, וגם כדי להבטיח את איכות הטיפול ולבחור רופא. לכן, אנחנו צריכים לדאוג לזמינות גבוהה ואיכות גבוהה במערכת הציבורית, והיא יודעת לתת את זה — בהינתן שיש לה המשאבים המתאימים".

החוק החדש מצטרף לשני סעיפים שעברו בחוק ההסדרים, שעניינם ריסון הרפואה הפרטית. סעיף המכונה הסדר־החזר קובע שחברות הביטוח וקופות החולים לא יוכלו להציע יותר למבוטחים החזר כספי בגין בחירת מנתח באופן פרטי — אלא רק רופאים מנתחים שנמצאים עמן בהסדר, כשהמבוטחים יידרשו לשלם רק השתתפות עצמית.

סעיף אחר קובע כי המנתחים הפרטיים יקבלו את שכרם מהמוסד שבו בוצע הניתוח — ולא ישירות מהמטופל. מה שנועד לצמצם למינימום את הקשר הכספי בין המטופלים לרופאים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שדות חקלאיים הוד השרון

"חשבתי שעשיתי את עסקת חיי. היום אני מבין שניצלו את התמימות ואת חוסר הידע שלי"

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב