הקרב על הגז |

דרור שטרום: "מפיצים שקר. עקיפת הממונה על ההגבלים - זילות החוק"

הממונה לשעבר על ההגבלים טען בועדת הכלכלה כי "רק בית משפט מוסמך לאשר מתווה כלשהו שמנציח מונופול 100% לדורות" ■ ח"כ מנואל טרכטנברג: "איך אפשר לקבוע מדיניות כלכלית לשנים על בסיס שיקולים מדיניים נוכחיים?"

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

"המאבק שמתחולל היום סביב מתווה הפשרה מול מונופול הגז הטבעי – הוא קודם כל מאבק בין אמת לשקר. בישראל יש רק מקום אחד שבו בודקים טענות בדבר תחרות ומונופול – והוא בית משפט. לו סברה הממשלה שיש שיקולים מדיניים או ביטחוניים שגוברים על שיקולי תחרות ומצדיקים הנצחת מונופול 100% לדורות – מן הראוי היה לפנות לבית הדין להגבלים עסקיים, להגיש תצהיר ולהיחקר עליו. אבל להגיש דף מסרים ולהריץ החלטה? זה לא מודל ההגנה השיפוטי שנהוג בתחום התחרות במדינת ישראל" – כך אמר היום דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת.

"מדוע הממשלה לא פנתה לבית הדין? אני משאיר לכם את התשובה, אבל יכול לרמוז שלא משיקול של סיבוך משפטי. בית הדין להגבלים יודע להוציא החלטה גם תוך יומיים כשצריך. התשובה היחידה שאני מגיע אליה היא שלמעשה, אין שיקול מדיני או ביטחוני שגובר על החשש ממונופול".

בהתייחס לניסיונה של הממשלה לעקוף את סמכותו של הממונה הנוכחי, פרופ' דיויד גילה, באמצעות הקבינט המדיני-ביטחוני והפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים – אמר שטרום כי "זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל".

דרור שטרום

לדבריו, "סעיף 52 הוא לא סעיף פקידותי. כאשר עוקפים מערכת שיפוטית השימוש בסעיף הזה יכול להתאפשר רק כשאי אפשר ללכת בדרך השיפוטית, כאשר יש כורח שעה שיפוטי – ולא פוליטי. לעשות בו שימוש בגין עבירה שנמשכה שנים ויצרה מונופול? זה זילות של הסעיף" .

לביקורת על עקיפת הממונה על ההגבלים הצטרף גם ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "אין תקדים להפקעת סמכויות כזו. כל מי שעיניו בראשו מבין שהשימוש בסעיף 52 לחוק ההגבלים נעשה אך ורק כדי לעקוף סמכויות הממונה – ולא מנימוקים ביטחוניים או מדיניים. לראיה, גילה הכריז על מונופול עוד ב-2011 – ואם הממשלה סברה אז שיש נסיבות מדיניות או ביטחוניות כדי להגביל את האכיפה נגדו – היתה צריכה הממשלה לבוא כבר אז".

ח"כ מנואל טרכטנברג

עוד העיר טרכטנברג: "איך אפשר להגיד שנימוקים כאלה היום – יהיו רלוונטיים גם לעוד 15 שנה? מישהו יכול היום לקבל החלטה על מדיניות כלכלית ארוכת טווח על בסיס טיעון מדיני או ביטחוני שנכון להיום?"/

טרכטנברג הציג בוועדה את המודל החלופי שהציע למתווה הממשלתי – ובמרכזו הטלת פיקוח כל מחיר הגז הטבעי מכוח חוק. "מי שטוען כי מתווה הפשרה הממשלתי מול מונופול הגז כולל פיקוח מחירים – משקר", הטיח טרכטנברג. "פיקוח מחירים נעשה לפי פרק ה לחוק הפיקוח, ולא לפי פרק ז' (חובת דיווח) – ולכן כל מה שצריך הוא לשנות במתווה אות אחת", אמר.

כפי שפורסם הבוקר, מציע טרכטנברג מחיר בסיס מפוקח ונמוך מזה שנקבע במתווה – לצד הצמדה לסל מחירי גז במדינות מפיקות דומות (75%) ולמחיר הנפט (25%). באשר להצמדה הקיימת: מדד אמריקאי (CPI) + 1% - אמר טרכטנברג כי למעשה: "מחירי הגז והנפט בישראל מוצמדים למחיר ההמבורגר בארה"ב".

בהתייחס להצגת החלופה אמר יוסי דורפמן, מראשי מטה המאבק בגז, כי "אין לקבל שום חלופה שנשענת על מתווה שנכתב בצורה לא תקינה ומושחתת".

מנכ"ל עמותת אגם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, העיר כי השימוע שאליו יצאה הממשלה סותר כללי מנהל תקין, ולא בכדי: "כולנו יודעים שסעיף היציבות שנכלל במתווה לא יעמוד במבחן בג"ץ. לא הגיוני לכבול ידי הכנסת למשך 10-15 שנים". ח"כ תמר זנדברג (מרצ) העירה כי "לא מדובר בשימוע – אלא בתכתובת".

המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר סיניה נתניהו, הפנתה את תשומת לב חברי הוועדה לסתירה שבין מתווה הפשרה לבין חוק מיסוי רווחי נפט (חוק ששינסקי) והחלטת הממשלה על יצוא הגז מיולי 2013. נתניהו הביעה דאגה מכוונת הממשלה להקדים את יצוא הגז ממאגר תמר – עוד לפני חיבור מאגר נוסף לחוף, וכן מהכוונה לכרסם בכמות הגז שתשוריין לטובת המשק הישראלי (540 מיליארד מ"ק). זאת, לנוכח החלשת הקריטריון לאמידת כמות הגז המשוריינת מרמת ודאות גבוהה (2P) לחלשה יחסית (C).

נתניהו הביע עוד תמיהה לנוכח הכוונה לוותר לבעלי תמר על החובה להניח צינור גז נוסף לאשקלון ולהפוך את מאגר ים תטיס מול אשקלון למאגר אחסון אסטרטגי. שתי משימות אלה היו התניות לאישור יצוא הגז לפי החלטת הממשלה.

סגן יו"ר רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה, קונסטנטין בלוז, טען כי הצמדת מחיר הגז בישראל לשווקים בחו"ל עשויה להיות בעייתית – משום השוני בהתנהגות המסחרית של השווקים השונים. בלוז הוסיף כי קיומה של תחרות תלוי בעודף היצע ויתירות תשתיתית – וטען כי "בשום מקום בעולם לא הביא פיקוח להפחתת מחיר הגז".

בשולי הדיון, נרשמה "תקרית" פנים-סיעתית בין חברי הכנסת מטעם ישראל ביתנו. בעוד שח"כ אורלי לוי-אבקסיס הביעה דאגה מתוכן המתווה, מסעיף היציבות מעורר המחלוקת ומהניסיון לאשרם במחטף לכאורה בכנסת – טען חברה לסיעה, ח"כ שרון גל, כי "בסיעה תומכים במתווה, שהוא הטוב ביותר שניתן היה להשיג בתנאים הנוכחיים" – ואף הוסיף כי מדובר ב"דיון פוליטי במסווה של דיון כלכלי מעמיק".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

רוסיה הגיעה לחדלות פירעון — לראשונה מ-1918

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה