פרופ' צבי אקשטיין: "אין אפשרות מעשית להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים"

"לצערי בנק ישראל לא נותן לנו מספיק נתונים כדי לאפיין את מערכת האשראי במשק, וחשוב שיעשה זאת כי יש כאן בעיה", כך אמר הבוקר (ה') פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל בכנס שנערך באוניברסיטת תל אביב בנושא רפורמות לקידום התחרות במערכת הבנקאות. הכנס נערך על ידי המכון למדיניות רגולציה באוניברסיטת ת"א וגיזה זינגר אבן.

אקטשיין טען כי בישראל "הריבית האפקטיבית לעסקים קטנים ובינונוניים היא משמעותית יותר יקרה מאשר בעולם. כשאנחנו עושים השוואה בינלאומית, אנחנו רואים שסך האשראי לעסקים קטנים כאן הוא מאד מאד מאד נמוך. דבר נוסף שאנחנו רואים הוא בעיה בתמסורת בשיעורי הריבית. מאז 2011 הריבית במשק ירדה מ-3% לריבית אפסית וזה לא בא לידי ביטוי מלא בריבית לעסקים הקטנים. התמסורת באשראי עובדת בישראל מעט מאד. יש לנו בעיה באשראי".

אקשטיין ציין כי כתוצאה מרפורמת בכר, "החיסכון ברובו הולך למוסדיים אבל מי שנותן אשראי לעסקים הקטנים זה הבנקים. זה יוצר מחסור באשראי לעסקים הקטנים ובינוניים. יש צורך באיגוח. מערכת פיננסית ובנקים בתוכה, שמתפקדת ביעילות יציבות ובתחרות היא תנאי הכרחי לצמיחה במשק מודרני. הספקת אשראי בצורה יעילה לעסקים בינוניים וקטנים זה מרכיב דרמטי לצמיחת המשק. עסקים קטנים ובינוניים לא יכולים להתקיים ללא קבלת אשראי".

בעיה נוספת עליה התריע אקשטיין היא הירידה העקבית בהיקפי האשראי למגזר העסקי. לדבריו "אנחנו רואים תופעה של התכווצות משמעותית של האשראי העסקי במשק מאז 2008. כל הירידה היא באשראי הבנקאי. האם אנחנו ממונפים מאד? לא. גם קודם לא היינו ממונפים".

אקשטיין תומך בהקמת מערכת דירוג אשראי מרכזית. לדבריו "ללא מערכת דירוג אשראי לא נוכל ליצור מערכת יעילה. צריך להקים את זה מהר וזה דבר קריטי. האיגוח זה הכלי המרכזי להעברת נכסים בין שני צדדים. האיגוח מוריד את הריביות בשלושת רבעי האחוז וזה קריטי. אם עסקים קטנים יוכלו לאג"ח הם יוכלו לקבל הלוואות יותר טובות בבנק. זה קריטי שבנק ישראל יוביל את הסדרת תחום האיגוח של תיקי אשראי של עסקים קטנים ובינוניים. ולא ניתן יהיה לעשות איגוח אם לא יהיה לנו מערכת דירוג אשראי".

בסוגיית הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים אמר אקשטיין כי "מכירת חברות כרטיסי האשראי לא תקדם את התחרות בישראל. רוב הפעילות של כרטיסי האשראי בארץ היא בסליקת תשלומים. חלקם באשראי במשק הוא קטנטן ורובו לאנשים שאין להם נכסים שאותם ניתן לשעבד. אני לא רואה איך אפשר להפריד את הבעלות אם מערכת התשלומים היא חלק מהמערכת הבנקאית. אין אפשרות מעשית להפריד את התשתיות של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. מי שחושב שהפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים תפתור את הבעיה לעסקים קטנים ובינוניים – שיראה לנו באופן מדויק איך ההפרדה תפתור את הבעיה".

ערן וולף מנכ"ל מימון ישיר אמר כי "אני מרגיש, על רקע פגישות שיש לנו במשרד האוצר, שהפעם הכוונה להקים מערכת דירוג אשראי היא רצינית. תהיה לזה השפעה אדירה על השוק. ברגע שלבנק יש יתרון במידע, ולגוף חוץ בנקאי יש רק מידע שלילי, מה שקורה הוא שחברה חוץ בנקאית נאלצת לדחות את מרבית הלקוחות שהיא משקיעה בשיווק כדי להביא אותם. אנחנו דוחים היום 60% מהלקוחות בשל העדר מידע. אם היתה מערכת דירוג אשראי יכולנו להציע אשראי לקהל גדול יותר של לקוחות. בגלל העדר המידע הבנקים דוחים חלק גדול מהאכגולוסייה וזו הולכת לשוק האפור. אין רציפות בריבית מי שלא מצליח לקבל אשראי בבנקים ב-13% ריבית ייקח אותה בשוק האפור בריבית של עשרות או מאות אחוזים. כאשר יהיה מידע חיובי על הלקוחות המספר הזה יצטצמם בצורה דרמטית.

יואל בן אור שמרכז את הוועדה לשיפור המערכת לשיתוף נתוני האשראי, אמר כי " הקמת מערכת דירוג אשראי מרכזית לא תפגע בבעלי הדירוג הנמוך. להפך, כולם ירוויחו ממנה. בלי מידע חיוב 40% מבקשות האשראי בעולם מאושרות. עם מידע חיובי 75% מבקשות האשראי מאושרות. זו התרומה המשעותית ביותר של מערכת דירוג אשראי. האוכלוסיות שהכי נהנות מזה הן בעלי ההכנסות הנמוכות. תוך שבועיים נפרסם את הדו"ח הסופי. משם זה יעבור לכנסת. זה תהליך שייקח זמן ואנחנו מקווים שלפחות השלב של הכנסת יעבור מהר".