הולכת וחולפת תהילתם של מנהלי ההשקעות האקטיביים

ביום שני הודיעה חברת פימקו כי מקרן הדגל שלה, פימקו טוטאל ריטורן, נפדו באפריל 5.6 מיליארד דולר - מה שמותיר בה נכסים בסך 110.4 מיליארד דולר. אפריל היה החודש ה–24 ברציפות שבו פדו המשקיעים את הונם מהקרן. משיכת הכספים הנרחבת מהקרן הביאה לכך שפימקו טוטאל ריטורן איבדה את התואר "קרן האג"ח הגדולה בעולם". את מקומה תפסה ונגארד טוטאל בונד מרקט אינדקס פאנד, קרן הדגל של חברת ונגארד, שנכון לסוף אפריל מנהלת נכסים בסך 117.3 מיליארד דולר.

פימקו טוטאל ריטורן הושקה בידי ביל גרוס בסוף 1987, ובמשך שנים נחשבה כקרן האג"ח המובילה בעולם. הצלחת גרוס בקרן זיכתה אותו בתואר "מלך האג"ח". ואולם, לפני כשנתיים פרש גרוס מניהול הקרן, לאחר שתשואות הקרן איכזבו את המשקיעים, שהחלו לפדות את אחזקותיהם בה. מאז עזיבת גרוס נפדו מהקרן 130 מיליארד דולר נטו.

חילופי המקומות אינו רק עניין שיווקי, שישתמשו בו מעכשיו מנהלי ואנגארד כדי להגדיל את היקף נכסיהם (כבר כיום ונגארד מנהלים נכסים בסך 3 טריליון דולר) - אלא שינוי משמעותי יותר.

האפיון העיקרי של קרנות ונגארד הוא שהן פסיביות; קרנות שעוקבות אחרי מדדים. כלומר, מנהל ההשקעות של הקרן אינו בוחר את ניירות הערך שבהם הוא משקיע או את משקלם. הניירות ומשקלם נקבעים בהתאם למדד המניות או האג"ח שאחריו עוקבת הקרן. משמע, אלה קרנות שאינן מנוהלות. לפיכך, דמי הניהול בהן מאוד נמוכים.

לעומת קרנות ונגארד, קרן פימקו טוטאל ריטורן היא קרן אקטיבית. כלומר, קרן שבה מנהל ההשקעות קובע באיזו אג"ח להשקיע, באיזה מח"מ להתמקד, איזה היקף מזומן הוא מותיר בצד וכדומה. כך, למשל, גרוס לא השקיע באג"ח מגובות משכנתאות, והרוויח הון עקב כך. ואולם, לאחר מכן הוא העריך כי התשואות באג"ח האמריקאיות צפויות לעלות, ולפיכך מכר בחסר (שורט) את האיגרות האלו. במציאות, תשואות האיגרות המשיכו לרדת והקרן ספגה הפסדים כבדים.

בשנים האחרונות החלה מגמה של מעבר כספים מהקרנות האקטיביות לקרנות פסיביות, בעיקר בתחום המניות. בחינה של עשר הקרנות המניתיות הגדולות בעולם מלמדת כי ארבע הקרנות הגדולות הן קרנות פסיביות. מתוך עשר הקרנות הראשונות, שבע הן קרנות פסיביות. כלומר, גם הציבור הפנים כי בתחום המניות יש לקרן פסיבית יתרון על פני קרן אקטיבית.

ואולם, בתחום האג"ח, שמביא לידי ביטוי גם יכולת ניתוח בתחום המקרו־כלכלי ולא רק הערכות שווי שנויות במחלוקת, הובילו מנהלי קרנות האג"ח האקטיביות על פני מנהלי הקרנות הפסיביות. ואולם, חילופי המקומות בצמרת קרנות האג"ח העולמית מצביעים כי מה שהחל בקרנות המנייתיות מחלחל ביתר שאת עכשיו גם לקרנות האג"ח. כך המשקיע נהנה מניהול כספו בדמי ניהול נמוכים ובתשואות סבירות מבלי לממן מנהל אקטיבי שאינו מכה את המדדים. התחזקות המגמה הזו רק מלמדת כי שעון החול של מנהלי ההשקעות האקטיביים הולך ואוזל.