תהל מעמידה למכירה 20% מפרויקט האגירה השאובה בכוכב הירדן

תהל נמצאת בבעלות מלאה של חברת קרדן אן.וי ■ פרויקט האגירה השאובה הוא הקמת מתקן לייצור חשמל בהספק של 340 מגה־ואט מצפון לעמק בית שאן ובצמוד לפארק הלאומי כוכב הירדן

יורם גביזון
יורם גביזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יורם גביזון
יורם גביזון

חברת תהל, שבבעלותה המלאה של חברת קרדן אן.וי, העמידה למכירה 19.9% ממניותיו של פרויקט האגירה השאובה בכוכב הירדן. המכירה שמוצעת לקרנות השקעה בתשתיות ולמשקיעים מוסדיים, מוצעת באמצעות הקמת חברה חדשה שתחזיק ב–40.5% ממניות הפרויקט (המוחזקות כיום בידי תהל) ומכירת 49% ממניותיה של החברה החדשה למשקיע.

פרויקט האגירה השאובה הוא הקמת מתקן לייצור חשמל בהספק של 340 מגה־ואט מצפון לעמק בית שאן ובצמוד לפארק הלאומי כוכב הירדן. ההשקעה הכוללת בפרויקט היא 2 מיליארד שקל, כשרכיב ההון העצמי שיושקע בידי השותפים בפרויקט מגיע ל–20%, כלומר 400 מיליון שקל.

סער ברכה, מנכ"ל תהל, מדגיש שהמתקן לא יתחרה בחברת החשמל, אלא יגבה את מערכת החשמל הארצית, כתוצאה מזמן התגובה האפסי של המערכת לביקוש לייצור חשמל - 70 שניות. לדבריו, מתקן האגירה השאובה הוא מעין מצבר שנטען בשעות השפל בצריכת החשמל ונפרק בשעות שיא צריכת החשמל.

המתקן מורכב משני מאגרי מים, שמצויים בהפרש גובה של 420 מטר זה מזה. ייצור החשמל נעשה באמצעות הזרמת מים מהמאגר העליון למאגר התחתון. זאת דרך טורבינה, שממוקמת בתעלה ומקשרת ביניהם. לאחר הפקת החשמל המים נשאבים מהמאגר התחתון למאגר העליון באמצעות משאבה, שצורכת חשמל מהרשת ופועלת בשעות השפל בצריכת החשמל.

תקופת ההקמה של המתקן מוערכת בארבע שנים, והוא צפוי לקבל מהממשלה תשלום עבור העמדת זמינות כושר ייצור במשך 18 שנותיו הראשונות. בהתאם לטיוטה התעריפית, יובטחו 94.4% מהכנסותיו של המתקן בשנים אלו, ואחריהן תוכל חברת ההקמה של הפרויקט לחתום על חוזה חדש עם המדינה, או למכור את החשמל ללקוחות פרטיים כתחנת כוח פרטית. הכנסותיו של הפרויקט יעלו בהדרגה על לסכום של 400 מיליון שקל בסוף 18 שנותיו הראשונות, ועשויות להגיע ל–500 מיליון שקל אם יחליטו בעליו למכור את מלוא תפוקתו ללקוחות פרטיים.

פרויקט האגירה השאובה חתם באוקטובר 2014 על מסמך הבנות למימון ההשקעה בפרויקט עם בנק הפועלים ובנק לאומי, שיעמדו בראש קבוצת בנקים ומוסדות פיננסיים שיממנו את ההשקעה בפרויקט בהיקף של 1.6 מיליארד שקל. הסגירה הפיננסית של הפרויקט צפויה בתוך שישה חודשים.

פרויקט האגירה השאובה נמצא בשליטתן השווה של האצ'יסון ותהל (40.5% לכל אחת), וכן חברת טריפל R שבבעלות אורי רודד מיכאל ויוחנן רטנר (19%), שנתנה לחברת אנלייט ולקרן נוי אופציה לרכוש את חלקן תמורת 14–60 מיליון שקל.

סער ברכהצילום: רמי נחום

סער ברכה, מנכ"ל תהל, ציין כי מכירת 19.9% ממניות פרויקט האגירה השאובה אינה קשורה למצבה הפיננסי של החברה האם קרדן אן.וי, והדגיש שכל התמורה מהמכירה תיוותר בתהל בידיעת בעלי איגרות החוב. לדבריו, המכירה היא חלק מהאסטרטגיה של היציאה ההדרגתית מתחום הנכסים, וההרחבה של פעילותה בתחום הפרויקטים. הוא ציין שגם לאחר המכירה תחזיק תהל בשליטה משותפת בפרויקט לאחר שתחזיר לעצמה את השקעתה בפרויקט.

לדברי ברכה, תהל מימנה את ההשקעה בפרויקט האגירה השאובה בסכום של 50 מיליון שקל. הוא ציין שהמוכר הפוטנציאלי ירכוש נכס שסיכוני ההקמה, המימון והביקוש שלו נמוכים לאחר שהפרויקט יגיע לסגירה פיננסית, וכן משום שהמדינה התחייבה לספק 94% מהכנסותיו ב–18 שנותיו הראשונות באמצעות הטיוטה התעריפית שהתקבלה בפברואר 2015. לדבריו, החברה מתכננת להעביר את הקמת הפרויקט ואת הפעלתו לחברות בינלאומיות גדולות המשתתפות במכרז שיסתיים בתוך חודש, ועל כן גם סיכוני ההקמה יתאפסו. עובדה זו תשתקף כנראה בתמורה שתבקש תהל מהרוכש הפוטנציאלי בתהליך שמנוהל בידי חברת הייעוץ MNS, וצפוי להגיע לשלב ההצעות המחייבות באוגוסט 2015.

ברכה הזכיר כי בהסכם מספטמבר 2013, שבו הקצתה תהל להאצ'יסון 40.5% ממניות החברה שיזמה את הפרויקט, נקבע שהאצ'יסון תשלם לתהל עם הסגירה הפיננסית 50% מהלוואות הבעלים שהעמידה תהל לפרויקט, כלומר 25 מיליון שקל, ובנוסף תשלם לתהל פרמיה של 10 מיליון שקל עם הסגירה הפיננסית של הפרויקט.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עדי שרעבני

"בוודאי שהייתה בועה": עדי שהרבני חזר להיי-טק אחרי הפסקה של שנתיים - זה מה שהוא גילה

רעות וקנין. "יש מוצרים שגם אם אני מוכנה לשלם ורוצה להביא אותם, אין מצב"

מדוע הפיצות בפסח לא יכולות להיות עגולות? האישה שיודעת למה כל כך יקר פה