מרקסטון מבקשת מהמשקיעים 
בקרן אישור להמשך קיומה

הקרן מתעכבת במכירת פסגות ומגנוליה ■ בסוף מאי מסתיימת ההארכה שניתנה לה להשלמת המימושים כדי לפרוע חובות של 100 מיליון דולר ■ מרקסטון גייסה כסף ומימשה נכסים, אך תתקשה לפרוע 40 מיליון שקל במאי לבנקים

מיכאל רוכוורגר
מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מיכאל רוכוורגר
מיכאל רוכוורגר

קרן ההשקעות הפרטיות (פרייבט אקוויטי) מרקסטון, המנוהלת בידי רון לובש ומוטי וייס, החלה באחרונה בשיחות עם משקיעיה כדי לקבל את הסכמתם להארכה נוספת לחיי הקרן בכשנה־שנתיים. זאת לאחר שבסוף מאי 2015 תיגמר תקופת החיים הנוכחית של הקרן, שכבר קיבלה בעבר הסכמה מהמשקיעים להארכת חייה. כל זאת ללא משיכת דמי ניהול נוספים מהקרן מעבר לכ–60–80 מיליון דולר, שנמשכו במשך עשור מאז הקמת הקרן ב–2004. כך שלמעשה מבקשת מרקסטון ממשקיעיה לשמור על קיומה המשפטי כעסק חי.

הסיבה שמרקסטון, הנחשבת אחת מקרנות ההשקעה הפרטיות הכושלות ביותר שביצעו השקעות בישראל (הסבה למשקיעיה תשואה שלילית של כ–40%), פונה למשקיעיה, נעוצה בכך שמרקסטון לפי שעה אינה מצליחה לממש את יתרת אחזקותיה. האחזקות העיקריות שלה הן בית ההשקעות הגדול בישראל פסגות (23.2%) ויצרנית התכשיטים מגנוליה (100%). מימושים אלה אמורים לאפשר למרקסטון לפרוע את יתרת חובותיה לבנקים ובעלי האג"ח בהיקף כולל של 350–400 מיליון שקל.

החברות האחיות פנומנל מקבוצת מרקסטון חייבות 250–300 מיליון שקל לשתי קבוצות של בנקים ישראליים — האחת בראשות הפועלים והשנייה בראשות דיסקונט, שבה נכללים מזרחי טפחות, הבינלאומי ואגוד.

רון לובשצילום: מוטי קמחי

מרקסטון אמורה לשלם במאי כ–40 מיליון שקל לבנקים, ונכון להיום לא ברור אם יש לה את האמצעים הנזילים לצורך ביצוע התשלום. בשל כך היא מנהלת מגעים עם הבנקים, המחזיקים בשעבוד על מלוא המניות של פסגות (23.2%), על דחיית התשלום הקרוב בכמה חודשים, ובהמשך אולי לפרוס את החוב.

החוב לבעלי האג"ח של פנומנל מוערך ב–100 מיליון שקל. בעלי האג"ח אינם מחזיקים בביטחונות כלשהם, ובשנה שעברה הם ניסו ללא הצלחה להוביל לפירוקה של פנומנל. מחזיקי האג"ח הגדולים של פנומנל הם מנורה, הפניקס, איילון, הכשרה ביטוח וקופות הגמל של התעשייה האווירית. הנציגות מורכבת מהפניקס ומנורה.

מלבד התזרימים מהמימושים של הנכסים למרקסטון, קיימת עדיין אופציה לקרוא ממשקיעיה לסכום כסף נוסף (Capital Call) של 15–20 מיליון דולר. זאת אחרי שמרקסטון נקטה מהלך דומה לפני כשנה כשגייסה ממשקיעיה 80 מיליון דולר, שהסכימו להיענות למנגנון שמרקסטון הפעילה.

מוטי וייס

מתוך ה–80 מיליון דולר הוזרמו 73 מיליון דולר בידי משקיעים זרים של הקרן (בעיקר קרנות פנסיה אמריקאיות), בעוד 7 מיליון דולר הוזרמו בידי גופים מוסדיים ישראליים, שתחילה ערמו קשיים ולא הסכימו להזרים סכומים נוספים בטענה כי מדובר בהזרמה של "כסף טוב" אחרי "כסף רע".

ואולם, לאחר שהבינו כי הם יהיו חשופים לתביעות ויאבדו את השקעתם, מרבית המשקיעים הזרימו את הכסף. המשקיעים הישראליים במרקסטון הם כלל ביטוח, מנורה, הראל, הפניקס, קופות הגמל של לאומי, פועלים שוקי הון, מיטב דש ועמיתים. מרקסטון נקלעה למצוקת נזילות, ועברה תקופה סוערת בעקבות מותו באפריל 2014 של השותף המייסד אמיר קס, סחרור החובות שאליו נקלעה על רקע קריסתה של רשת הספרים סטימצקי, וחוסר יכולת לממש נכסים אחרים.

לשם כך הביא לובש את מוטי וייס, שותף בכיר בקרן ויולה, לתפקיד היו"ר. וייס אינו מקבל שכר שוטף. באישור ועדת ההשקעות הראשית של מרקסטון הוא אמור לקבל עמלה של 1.75%, בהנחה שישלים מימושים מעל מחירי סף שנקבעו מראש. בשנה האחרונה מכרה מרקסטון את אחזקותיה בנילית (20%) תמורת 45 מיליון דולר, וכן ביצעה שורה של צעדי התייעלות. המהלכים האלו איפשרו למרקסטון לפרוע חובות לדויטשה בנק, קרן ההשקעות פורטיסימו, בעלי האג"ח ובנקים ישראליים, ובכך לצמצם את חובותיה מכ–220 לכ–100 מיליון דולר.

כעת מרקסטון מחפשת את הדרך להנזיל את אחזקתה בפסגות, המוערכת ב–400–600 מיליון שקל. מדובר במשימה לא פשוטה, שכן מדובר באחזקת מיעוט ללא זכויות הצטרפות בעת מכירה עתידית בחברה פרטית שמחלקת דיווידנדים של עשרות מיליוני שקלים בלבד.

המועמדת הטבעית לרכישת המניות האלה היא איפקס. ואולם, איפקס, המעוניינת למצע את מחיר הרכישה של פסגות, מוכנה לשלם למרקסטון מחיר הנמוך יותר בכמה עשרות מיליוני דולרים מזה שמרקסטון דורשת, והמגעים בין הצדדים תקועים לפי שעה.

מקורבים למרקסטון ציינו בעבר כי הקרן בוחנת גם את רישום אחזקותיה בפסגות למסחר בבורסה, וכי יש גם גורמים נוספים שמתעניינים ברכישת מניות פסגות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלונה ודניאלה חברת SISTERS

שתי האחיות שהפכו חשבון אינסטגרם לאקזיט של מיליוני שקלים

אופן ספייס. היתרונות שלו ברורים, אבל העבודה ההיברידית מציפה את החסרונות

"כשאחפש עבודה עוד שנה־שנתיים, הדבר הראשון שאבדוק הוא שאני לא יושבת באופן ספייס"