הבנק גובה מכם ריבית גבוהה מדי? תנו את סיסמת הגישה לחשבון למתחרים

המפקח על הבנקים אישר לחברת אי־לון לקבל מלקוחותיה את סיסמת הגישה לחשבונות שלהם באתרי האינטרנט של הבנקים - כדי לאפשר לחברה לבדוק את מצבו הפיננסי של הלקוח מבלי שיצטרך לשלוח לה דפי חשבון ותלושי שכר

סיון איזסקו - פרשנות
סיון איזסקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סיון איזסקו - פרשנות
סיון איזסקו

המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דודו זקן, הודיע באחרונה לחברת אי־לון (eLoan), אתר אינטרנט המתווך בין מלווים פרטיים ללווים פרטיים (P2P), כי לא יתנגד לשימוש בתוכנת scraping - תוכנה המאפשרת לאסוף מידע מחשבון הבנק של הלקוח באתר האינטרנט של הבנק - בכפוף להסכמת הלקוח. המטרה היא לאפשר ללקוחות שמעוניינים בכך להעניק למוסד פיננסי חדש הרשאה לעיין בנתוני חשבון הבנק הקיים שלהם, לצורך קבלת הצעת אשראי.

מנכ"ל eLoan, עמית לוינשטייןצילום: דודו בכר

השימוש בתוכנה כזאת נועד לסגור את פער המידע הקיים בין הבנק שאצלו מתנהל חשבונו של לקוח לבין גוף פיננסי מתחרה שאינו מחזיק במידע לגבי מבקש ההלוואה. בשלב זה, המפקח נתן את הסכמתו כמענה לבקשה ספציפית מצד אתר אי־לון, ואולם זהו צעד תקדימי שעשוי לגרור בקשות דומות מגופים פיננסיים נוספים, שמעוניינים להיכנס לפעילות בתחום האשראי הצרכני.

כדי להעריך את סיכון האשראי של הלקוחות, האתר של אי־לון ביקש להעביר לידיו את דפי החשבון של הלקוחות בשלושת החודשים האחרונים, וכן מסמכים נוספים כמו תלושי משכורות. כך נוהגים גם שאר הגופים הפיננסים — וזהו תהליך שמסרבל את הליך בקשת ההלוואה.

ההצעה של אי־לון, שהאתר שלה פועל מאז ינואר 2014 ומאז נתנה ללקוחות אשראי של 7.7 מיליון שקל, היא שבמקום שהלקוח יפנה לבנק שלו במטרה להוציא את דפי החשבון, הוא יוכל למסור את סיסמת הכניסה לחשבון הבנק — ומערכת ממוחשבת תשלוף ממנו את הנתונים הנדרשים, ובכך תייתר את הצורך שהלקוח יבצע פעולות ידניות.

השאלה היא עד כמה הלקוחות יחושו בנוח למסור את סיסמת הכניסה לחשבון הבנק שלהם לגוף פיננסי אחר. מנכ"ל ומייסד אי־לון, עמית לוינשטיין, אמר כי פעילות שליפת המידע אורכת כ–90 שניות, ואחריה הלקוח יוכל לשנות את הסיסמה בחשבון הבנק שלו כדי להסיר את החשש שבעתיד ישתמשו בסיסמה לפעולות לא מורשות.

המפקח על הבנקים, דודו זקןצילום: אייל טואג

זקן לא הביע התנגדות למהלך של אי־לון, מכיוון שהוא רואה במידע שבידי הבנקים ככזה ששייך ללקוח, ולא לבנק. בעבר המפקח גם ניסה לחייב את הבנקים למסור לחברות כאלה גם את הדירוג הפנימי שהבנק העניק ללקוח, במסגרת תעודות הזהות הבנקאיות שיונפקו ללקוחות בכל שנה החל ב-2016. מסירת הדירוג ללקוח עדיין כפופה להשלמת הליכי חקיקה בנושא בכנסת ה-20.

בעולם קיימות כמה חברות שעוסקות בכריית מידע מתוך חשבונות בנקים, בהסכמת הלקוח. בכמה מדינות הבנקים ניסו להתנגד למהלך זה, והזהירו לקוחות כי הבנק יסיר אחריות מחשבונו של הלקוח אם ימסור את פרטי הגישה לחשבון לצד ג'. "אנחנו ניקח אחריות מלאה. ביצענו רישום של מאגרי המידע במשרד המשפטים ואנחנו עומדים בכל התקנים שהוכתבו לנו. גם נמליץ ללקוחות להחליף את הסיסמה לאחר שליפת הנתונים", אמר לוינשטיין.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב