מתנה של 1.5 מיליון שקל לכל חוסך לפנסיה בעשירון העליון

הטבת המס הגדולה ביותר שנותנת המדינה היא לחיסכון לפנסיה ■ מדובר במתנה שמקבלים העשירונים העליונים, בלי דיון ציבורי ■ מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר, מציע לבטל את כל הטבות המס לפנסיה – ולתת מענק שווה לכל חוסך

אם המגזר העסקי, השמאל או המשכילים בישראל שקעו בדכדוך בעקבות תוצאות הבחירות (שוב ממשלת ימין־חרדים, שוב תמשיך המדינה לממן את מסע ההרס העצמי של החרדים, שוב תאפשר להם להישאר מחוץ לשוק העבודה וההשכלה) הרי שהדכדוך נעלם כשהדברים מגיעים למגזר הפיננסי. שם, עשר שנים לאחר רפורמת בכר בשוק ההון, מסתמן שינוס מותניים מחודש. אפשר להגיד שיש באזז באוויר. הצטרפותו הצפויה והמבורכת של משה כחלון למשרד האוצר מעוררת גל של הצעות לרפורמות.

עשר שנים לא היתה תחושה כזאת של התגייסות ועשייה, ובדיוק במועד המתאים, שכן גם השנים שחלפו מאפשרות להסיק כבר מסקנות לגבי ההישגים והכישלונות של רפורמת בכר, וגם המחויבות האישית של כחלון לרפורמות פיננסיות נותנת דרור לדמיון. הצעות, שעד לפני שנה נפסלו בטענה שהן רדיקליות מדי, נהפכות לפתע למצע לדיון. כל האקסיומות נבחנות מחדש, גם בתחום הביטוח וגם בתחום הבנקאות, והאפשרות כי בעוד שנתיים יהיה שוק הפנסיה והבנקאות שונה מזה המוכר לנו כיום אינה יכולה עוד להיפסל על הסף.

הצעה אחת, חדשנית וחשובה, תועלה בהמשך השבוע על ידי אחת הדמויות הכלכליות הבולטות של השנתיים האחרונות - ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהתפטר בטריקת דלת בעקבות תוכנית מע"מ 0% של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד. שראל, עם ד"ר שמואל אברמזון, שניהם מפורום קהלת, שבין השאר פועל לעידוד יישום עקרונות השוק החופשי בישראל, יפסרמו השבוע מחקר על הטבות המס לפנסיה בישראל. כדי לא להחזיק אתכם במתח, נבשר מיד שהכלכלן הראשי והמוערך לשעבר של משרד האוצר מציע לבטל כמעט כליל את כל הטבות המס לפנסיה, ולהמיר אותן במענק קבוע לכל חוסך.

הטבות המס למערכת הפנסיה הן הגדולות ביותר שמשלמת ישראל. זו הטבה של כמעט 17 מיליארד שקל בשנה - 14 מיליארד שקל בהטבת מס, ועוד כ–3 מיליארד שקל כהטבה הגלומה באיגרות חוב בריבית מסובסדת (אג"ח מיועדות) שהמדינה מוכרת לקרנות הפנסיה.

שראל קובע כי ההטבה מבוזבזת, מסיבה כפולה. ראשית, משום שהטבות המס הללו רגרסיביות מאוד, משמע מסייעות יותר לעשירים. שנית, משום שהן אינן משרתות את מטרותיה של המדינה בתחום הפנסיה.

הבעיה עם הטענה השנייה היא עצם העלאתה: המדינה מעולם לא טרחה להגדיר את מטרותיה בתחום הפנסיה, ולכן שראל עושה זאת במקומה. הוא מניח שמטרת המדינה היא לוודא שאנשים יחסכו מספיק כדי להבטיח לעצמם פרישה מכובדת, וגם שקיים חשש בקרב מקבלי ההחלטות כי בלי מערכת תמריצים, מרבית האנשים יחסכו פחות מדי. כלומר, המדינה חושדת שהחוסך הממוצע אינו רציונלי מספיק, ובבחירה בין להוציא יותר היום לבין להוציא פחות היום כדי לחסוך למחר, הוא ייטה להעדיף את האפשרות הראשונה. את זה המדינה רוצה למנוע, ולשם כך היא מתערבת בשוק הפנסיה באמצעות תמריצי חיסכון, קרי הטבות מס.

השאלה הגדולה היא עד היכן המדינה צריכה להתערב, או מהו גודל החיסכון הפנסיוני שאותו היא מעוניינת לתמרץ. כיום המדינה מדברת בקולות שונים וסותרים: פנסיית חובה מוטלת עד השכר הממוצע במשק, קצבת פנסיה מינימלית (לצורכי משיכת הפנסיה כקצבה או כהון) היא כ–4,500 שקל בחודש, הטבות המס בעת ההפרשה לחיסכון ניתנות לעתים עד שכר שהוא ארבע פעמים השכר הממוצע במשק ולעתים עד פעם אחת השכר הממוצע במשק, ההטבה של איגרות חוב המיועדות ניתנת עד פעמיים השכר הממוצע במשק, הפטור ממס על קצבת הפנסיה הוא עד 8,500 שקל (ועומד לגדול לכ–12 אלף שקל), ויש גם את ההטבה של פטור ממס רווח הון על החיסכון הפנסיוני. הפטור ממס רווח הון אינו מוגבל בתקרה, וניתן לכל סכום חיסכון. נו, אז איזה גודל חיסכון המדינה חושבת שחשוב לתמרץ?

להפוך את הרגרסיבי לפרוגרסיבי

הסתירה הפנימית הזאת מלמדת על חוסר העקביות וחוסר ההחלטיות של מדיניות המדינה בפנסיה: היא מעולם לא נדרשה להגדיר מה היא רוצה להשיג בשלל ההטבות שהיא מעניקה לפנסיה, ולכן היא מעניקה יותר מדי הטבות, ליותר מדי חוסכים, עבור יותר מדי חיסכון. בתוך הבליל הזה שראל מבקש להשליט סדר.

קודם כל הוא קובע מטרה: המדינה צריכה לדבוק ביעד שהיא עצמה קבעה בפנסיית החובה - לעודד חיסכון פנסיוני עד השכר הממוצע במשק, ותו לא. כל התערבות מעבר לכך, לטעמו, היא גם פגיעה בחופש ההחלטה של אזרחים לגבי מה שהם רוצים לעשות בכספם, גם סותרת את ההנחה שאנשים הם לא רציונליים וצריך לעזור להם לחסוך (מי שמצליח להשתכר יותר מהשכר הממוצע, חזקה עליו שהוא יודע לנהל את ענייניו), וגם סותרת את המטרה של מדינת רווחה. האם המדינה באמת צריכה לתמרץ חיסכון של מי שמשתכרים ארבע פעמים השכר הממוצע במשק (עמוק בתוך העשירון העליון)? האם אין לה מטרות חשובות יותר לשימוש בכספי המסים היקרים שאזרחיה משלמים?

לשם הוכחה, בחן שראל את התפלגות התמריצים שניתנים לפנסיה. הממצא העיקרי שלו הוא שהעשירונים הנמוכים כמעט שאינם נהנים מההטבות, מאחר שמרביתן הטבות מס, ואילו הם נמצאים מתחת לסף המס. הממצא הנוסף הוא ששיעור ההטבה ביחס לשכר מגיע לשיא בעשירון השביעי - הטבה של 15% מהשכר. בעשירון העשירי שיעור ההטבה מצטצמם ל–10% מהשכר, בגלל התקרות של ההטבות. כלומר, העשירים מקבלים הטבות רק על חלק מהשכר.

אבל, ויש כאן אבל ענקי, יש תחום אחד שבו ההטבה אינה מוגבלת בסכום - הפטור ממס על רווחי הון. כל סכום של חיסכון פנסיוני פטור ממס רווח הון, מה שגורם להטיה נוראית לטובת בעלי החיסכון הגדול, העשירים. לפי החישוב של שראל, לכן, הסכום הכספי של ההטבות לפנסיה גדל והולך עם ההכנסה, ומגיע לשיא כספי של 1.5 מיליון שקל הטבה מטעם המדינה לחוסכים בעשירון העליון. זאת, לעומת הטבה של 87 אלף שקל הניתנים לחוסכים בעשירון התחתון.

הממצא הזה מלמד עד כמה הטבות המס לפנסיה הן רגרסיביות, ועד כמה אינן משרתות את המטרה, שהיא, כאמור, לאפשר לאנשים לקיים עצמם בכבוד לאחר הפרישה לפנסיה, ולא לאפשר להם להתעשר עקב כך. הממצא הזה מלמד גם עד כמה הטבות המס לפנסיה הן סבוכות ולא שקופות. אין תמה שהציבור לא מוצא את ידיו ורגליו בעולם הפנסיה בלי התמיכה (הלא־יעילה ולא אובייקטיבית) של סוכני הביטוח, ואין תמה שהציבור אינו מבין עד כמה הטבות המס לפנסיה מעוותות את חישובי המס בישראל.

בפועל, שיעור מס ההכנסה המשולם על ידי העשירונים העליונים בישראל נמוך בהרבה מזה המדווח, בגלל ההטבות שהם מקבלים במערכת הפנסיה. מצד אחד המדינה העלתה בשנים האחרונות את שיעורי מס ההכנסה המירביים, ומצד שני היא דואגת להקטין את שיעורי המס הללו במערכת הפנסיה, רק שאף אחד לא מבין זאת.

מימין לשמאל: ד"ר מומי דהאן, ד"ר מיכאל שראל ופרופ' אבי בן בסט

לבטל את כל הטבות המס לפנסיה

שראל מציע לפשט את הדברים, ולבטל את כל הטבות המס לפנסיה: הטבות המס לעובד ומעביד בעת ההפרשה לחיסכון, הטבת הריבית המסובדת באיגרות החוב המיועדות בעת החיסכון, והטבת הפטור ממס רווח הון בעת משיכת החיסכון. הוא מציע להשאיר הטבת מס יחידה בפנסיה: הפטור ממס ההכנסה על הקצבאות, אבל ללא כל הגבלה. משמע, קצבאות הפנסיה יהיו פטורות ממס, ולא משנה מהו גודלן.

במקום כל ההטבות המבוטלות, שראל מציע להעניק לחוסכים לפנסיה הטבה אחת: המדינה תשתתף עמם בחיסכון הפנסיוני עם מענק קבוע לחיסכון. אם לוקחים את הסכום שהמדינה משקיעה בהטבות לפנסיה כיום, כ–17 מיליארד שקל בשנה, ומחלקים לחוסכים, מתקבל שכל חוסך יקבל מענק זהה של כ–3,000 שקל בשנה מהמדינה לחיסכון הפנסיוני. כך יגדל החיסכון, ובעלי חסכונות קטנים יותר (חוסכים חלשים) יקבלו באופן יחסי עזרה גדולה יותר מהמדינה. והנה, הסיוע לפנסיה נהפך מרגרסיבי לפרוגרסיבי.

במקביל מציע שראל לקרוא לילד בשמו, ולהפחית את שיעורי מס ההכנסה של העשירונים הגבוהים בגובה הטבות המס שהם מקבלים כיום דרך הפנסיה, כך שגם העשירונים הללו לא ייפגעו - והטבת המס שלהם תיהפך שקופה.

מאחר שהמענק יהיה קבוע, ללא קשר לסכום החיסכון, ומאחר שפנסיית החובה מחייבת חיסכון עד השכר הממוצע במשק, התוצאה הצפויה של הצעתו של שראל היא שהחיסכון הפנסיוני של אזרחי ישראל ייבלם ברמת השכר הממוצע. לגבי כל מי שמשתכר מעבר לכך, לא תהיה לו סיבה לחסוך לפנסיה מעבר לסכום החובה, שכן אין לו כל הטבות על הגדלת החיסכון, פרט להטבה שקצבת הפנסיה שלו תהיה פטורה ממס הכנסה בעתיד.

שראל מסכים כי זו התוצאה הצפויה, והוא אינו נבהל ממנה. המטרה היא להבטיח קצבת פנסיה עד לרמת השכר הממוצע במשק, ולסמוך על מי שמשתכר מעבר לכך שיידע לנהל את ענייניו ואת החיסכון האישי שלו. "העשירונים העליונים הרי חוסכים כיום לפנסיה באופן אישי", הוא אומר, "הם קונים דירות. אז למה אני צריך להתערב להם, להכריח אותם להפקיד את הכסף אצל חברות הביטוח, לשלם עליו דמי ניהול, ולהעניק להם מתנות עבורו? שישלמו פחות מס, ויחסכו כמה שהם רוצים. הם יודעים להסתדר".

כך חושבו הטבות המס

הממצא הבולט ביותר במחקר של מיכאל שראל ושמואל אברמזון הוא הכימות של הטבות המס שהמדינה משלמת לכל חוסך לפנסיה, לפי עשירונים. כדי לחשב את הטבות המס השתמשו שראל ואברמזון במספר רב של הנחות, חלקן קונבציונליות במחקרים פנסיוניים וחלקן חריגות.

שראל ואברמזון השתמשו בשכר הממוצע של כל עשירון - הם הניחו שזהו השכר הריאלי לאורך כל חיי החיסכון. זוהי הנחה שאינה נכונה במציאות, מאחר שהשכר משתנה לאורך החיים, אבל היא מפשטת את החישוב. הם גם הניחו שכולם חוסכים 35 שנה ברציפות - שוב הנחה תיאורטית שלא תמיד מתקיימת במציאות - ולאחר מכן נמצאים בפרישה 20 שנה. עוד הנחה היא שהעובדים והמעבידים מפרישים יחדיו 17.5% מהשכר לפנסיה, שיעור הפרשה מקובל במשק. הנחה מקובלת נוספת במחקר היא תשואה ריאלית ממוצעת לאורך השנים של 4% על החיסכון הפנסיוני. ההנחה מתבססת על הנחיות הפיקוח על הביטוח, אף שכיום קיים ספק רב אם התשואה הרב־שנתית של החיסכון הפנסיוני אכן תעמוד במטרה הזאת.

הנחה אחרת נוגעת להמרה של החיסכון הפנסיוני לקצבה החודשית. ההנחה היא שיישמר יחס ההמרה הקיים כיום - של 200 (ככל שתוחלת חיים עולה כך עלול יחס ההמרה להיות מורע).

לבסוף, שראל ואברמזון הניחו שתי הנחות שנויות במחלוקת. האחת נוגעת לפער שבין הריבית המסובסדת של האג"ח המיועדות (4.86%) לבין הריבית השוררת בשוק ההון, כלומר שיעור הסובסידיה הגלום בתשואה של האג"ח המיועדות. ההנחה שלהם היא גם פער של 3% וגם של 1.5% - הפער כיום הוא כ–3%, אבל איש אינו יכול להעריך את הריביות בשוק ההון ב–35 השנים הבאות.

הנחה נוספת ששנויה במחלוקת נוגעת לעשירון ולמאיון העליון, שהשכר שלהם גבוה מהתקרות הפטורות ממס (עד שכר חודשי של 37 אלף שקל). שראל ואברמזון מניחים שגם העשירון העליון וגם המאיון העליון יחסכו לפנסיה על כל היקף השכר שלהם, כלומר גם על שכר גבוה מ–37 אלף שקל. בשוק הפנסיה יש דעות חלוקות באשר להנחה זו, וההערכה היא שחלק מהחוסכים העשירים נוהגים כך וחלק כך.

שאלה נוספת עולה לגבי שיעור הקצבאות של העשירון העליון והמאיון העליון שיחויב במס הכנסה לאחר גיל הפרישה. שראל ואברמזון מניחים שגם בעשירון הגבוה כמעט שלא יהיה תשלום מס הכנסה כזה (מס הכנסה על הקצבאות מקזז את הטבת הפטור ממס על רווחי הון).

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?