הפועלים ולאומי יממנו יחד את תחנת החשמל בכוכב הירדן

הבנקים סיכמו על מימון משותף של כ-2 מיליארד שקל לפרויקט אגירה שאובה ■ לחבילת המימון עשויים להיכנס גם גופים מוסדיים ■ תהל מקבוצת קרדן אן.וי המצויה בהליכי הסדר חוב, שותפה בפרויקט בכ-40%, ותצטרך למצוא מקורות כדי לממן את חלקה בו המוערך ב-150 מיליון שקל

מיכאל רוכוורגר
מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מיכאל רוכוורגר
מיכאל רוכוורגר

שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, יובילו במשותף את קונסורציום המממנים של פרויקט האגירה השאובה בכוכב הירדן, המחזיק ברישיון מותנה לייצור חשמל בהספק של 340 מגה־ואט.

היקף האשראי שיינתן לשותפים שאמורים להקים את הפרויקט במשך 3–4 שנים הקרובות, מוערך ב–1.5–2 מיליארד שקל. בעלי מניות בפרויקט זה הם: האצ'יסון ווטר שבשליטת תאגיד האצ'יסון של לי קאשינג מהונג קונג (40.5%), תהל שבבעלות קרדן אן.וי (40.5%) וכן אנלייט אנרגיה מתחדשת מקבוצת יורוקום וקרן נוי המשקיעה בתשתיות ואנרגיה שרכשו לפני כמה חודשים כ–19% מהזכויות בפרויקט.

עד לפני כמה חודשים נראה היה שהפועלים יוביל לבדו את מימון עסקה זו, הנחשבת לאחת מהגדולות שקיימות כיום בענף זה. ואולם לאומי, שהוביל השנה את קונסורציום המממנים בהיקף של 2 מיליארד שקל בפרויקט דומה להקמת תחנת כוח בטכנולוגיית אגירה שאובה בהר הגלבוע בצפון, אשר מקימות שיכון ובינוי ואלקטרה, השקיע את כל המאמצים כדי ליטול חלק משמעותי גם בעסקה זו. לעומת זאת, בעסקת מימון בהיקף כ–2 מיליארד שקל עם שפיר הנדסה לפרויקט הרחבת כביש 6 צפון, הפועלים יוביל לבדו בסופו של דבר ולאומי לא יצטרף אליו.

הסגירה הפיננסית של פרויקט האגירה השאובה בכוכב הירדן צפויה להסתיים בחודשים הקרובים. כדי להקטין את הסיכון ואת הדרישות הרגולטוריות של הלימות ההון, ימכרו הפועלים ולאומי נתח מאשראי זה לידי גופים מוסדיים, המחפשים אפיקי השקעה שיניבו להם תשואות גבוהות יותר מהריביות הנמוכות השוררות כיום במשק. הפועלים ולאומי ייהנו מעמלות נאות בגין ארגון החוב וניהולו.

מדובר באשראי בעל מח"מ (משך חיים ממוצע) של כ–10 שנים שיישא ריבית שנתית צמודת מדד של כ-3.5%. להבדיל ממתן אשראי עסקי, שבו הבנקים הקטינו את נוכחותם בין השאר בשל התחרות על המחירים מול הגופים המוסדיים, במקרה של עסקות בתחום התשתיות, הבנקים - בעיקר הפועלים ולאומי - ממשיכים ליטול חלק פעיל. זאת משום שעסקות אלה בדרך כלל בטוחות יותר לעומת מתן אשראי עסקי רגיל והתחרות נמוכה לעומת שוק ההון הציבורי.

בעוד מצבן הפיננסי של האצ'יסון, אנלייט ונוי יציב ויאפשר להם להשקיע את חלקם בהון העצמי, מצבה של תהל עדין הרבה יותר. בימים אלה החברה האם של תהל, קרדן אן.וי בשליטת יוסף גרינפלד, אבנר שנור ואיתן רכטר, נמצאת בעיצומם של המגעים מול מחזיקי האג"ח לגיבוש הסדר חוב של כ–1.5 מיליארד שקל. נכון להיום אפוא כלל לא ברור אם תהל, שאמורה לפרוע לקרדן אן.וי הלוואות בעלים בסכומים לא מבוטלים, תקבל אישור מנציגות מחזיקי האג"ח להזרים לפרויקט סכום מהותי של כ–150 מיליון שקל. בהתאם לכך, ההערכות בשוק ההון הן כי עד לסגירה הפיננסית של הפרויקט תצרף תהל שותפים לאחזקותיה ולחלופין תמכור את מלוא האחזקה. מעבר למימון החיצוני השותפים בפרויקט יצטרכו להשקיע הון עצמי של כ–400 מיליון שקל.

חברת אגירה שאובה מנוהלת על ידי גיל שבתאי, לשעבר סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר - בין השאר בתקופה שבה שימש בו חשב כללי שוקי אורן, המנכ"ל הנוכחי של קרדן אן.וי.

הפרויקט מבוסס על ייצור חשמל באמצעות שני מאגרי מים, עליון ותחתון, המחוברים בצינור לחץ. בשעות שפל בצריכת החשמל, ובהתאם לכך גם בתעריפו, מעלה משאבה מים מהמאגר התחתון למאגר העליון, ובשעות שיא בצריכת החשמל ותעריפים גבוהים, מוזרמים המים מהמאגר העליון לתחתון. האנרגיה הנוצרת מפעילה טורבינה שמייצרת חשמל המסופק לרשת החשמל.הפרויקט יכלול שני מאגרי מים בסמוך למושב מולדת, בין הקיבוצים גשר ונווה אור. בין המאגרים תיכרה מנהרה שתזרים 2.5 מיליון מ"ק מים ב–8–10 שעות.

ההשקעה בפרויקט מוערכת כאמור ב–1.2–1.5 מיליון יורו למגה־ואט מותקן, כלומר, 408–510 מיליון יורו (יותר מ-2 מיליארד שקל). הפרויקט צפוי להניב הכנסות של 240–300 מיליון שקל לשנה בהתבסס על תעריף של 7.63 אגורות לקילוואט־שעה עבור העמדת כושר ייצור קבוע לחברת החשמל. הרישיון של הפרויקט ניתן ל–20 שנה והחוזה עם חברת החשמל יהיה ל–18 שנה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

הפגנות בוורשה, בירת פולין, נגד חוק ההפלות

התקדים הפולני: האם כך ייראה העתיד של ישראל?

הוצאת החשבון מהקפאה היא הליך שעשוי להימשך גם חודשים

אחד השותפים בחשבון הבנק מת? אתם עלולים להיחסם לחודשים