המפקח שעלה למע' הבנקאות 20 מיליארד שקל

עם סכום כזה אפשר היה להקים עוד בנק גדול בישראל

סיון איזסקו - פרשנות
סיון איזסקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סיון איזסקו - פרשנות
סיון איזסקו

בתחילת 2012 הפתיע המפקח על הבנקים, דודו זקן, את מערכת הבנקאות, כשהכריז שיקפיץ את דרישות הלימות ההון של הבנקים מ–7.5% ל–9%–10%. בעקבות הדרישה ההיא, בשנתיים וחצי שחלפו הבנקים הגדילו את הונם בסכום חסר תקדים של 17 מיליארד שקל, ל–92 מיליארד שקל. כמעט כל הרווח שמערכת הבנקאות ייצרה בשנתיים וחצי שחלפו שימש להגדלת ההון - ולא לחלוקת רווחים.

מדובר בגידול של 23% בהון העצמי של הבנקים בעת שסך תיק האשראי שלהם גדל ב–4.3% בלבד, כתוצאה מזינוק חד באשראי למשכנתאות לצד צניחה באשראי למגזר העסקי. כלומר מבחינת מבנה ההון, מערכת הבנקאות מסוגלת כיום לספוג הפסדים גבוהים הרבה יותר לעומת המצב שלפני שנתיים וחצי. לכן, ההחלטה של המפקח להורות אתמול לבנקים לחזק את ההון העצמי בעוד 2.7 מיליארד שקל אינה טריוויאלית כלל - ועלולה לשדר את חוסר הביטחון שהמפקח חש כיום לגבי יכולתם להתמודד עם משבר עמוק במשק.

המפקח דורש מהבנקים לשמור על כריות הון מוגדלות גם כנגד הלוואות שניתנו לפני 10 ו–20 שנה, כשלא היתה בועה במחירי הנדל"ן. מכך אפשר ללמוד שהוא חושש פחות מירידה במחירי הדיור, אלא יותר מתרחישים של מיתון ואבטלה כבדה - תרחישים שראינו בספרד ופורטוגל, שעד היום עוד לא התאוששו מהמשבר.

ההוראה גם ממחישה את שינוי התפישה של בנק ישראל בעקבות משבר הבנקאות של 2008 בארה"ב. הבנק למעשה אמר אתמול לבנקאים - "בסדר שתיקחו סיכונים, כל עוד אתם שומרים על כריות מספיק גדולות לספיגת ההפסדים שעלולים להגיע. אל תניחו שבבוא היום תוכלו לגייס את ההון שיחסר לכם ואל תייצרו מציאות שתחייב את הממשלה שתחלץ אתכם - תתחילו לאגור הון כבר מעכשיו".

דודו זקןצילום: אוליבייה פיטוסי

לצד ההיבטים החיוביים, אגירה עודפת של הון מקטינה את יכולת הצמיחה של הבנקים. בנקים שנדרשים להחזיק ביחס הלימות הון גבוה יותר יידרשו לפעול במינוף נמוך יותר, כלומר יוכלו להעניק פחות אשראי. על פי חישוב של רו"ח ראובן אדלר, ראש מערך הבנקאות והפיננסים בPwC ישראל, עם הון בהיקף של 2.7 מיליארד שקל היו הבנקים יכולים לייצר אשראי במשק בהיקף של 28 מיליארד שקל. לכן, אין להקל ראש בהשלכות המאקרו־כלכליות של ההחלטה על היקף האשראי שיהיה זמין ללווים בשנים הקרובות.

כיום הבנקים אמנם סובלים מביקושים חלשים לאשראי ותיק האשראי העסקי בבנקים צונח בקצב של 10% בשנה בשל חוסר ביקוש, אבל קשה להאמין שכשהביקושים לאשראי עסקי יחזרו, בעוד שנה, שנתיים או שלוש, המפקח יבטל את ההוראה המחמירה.

אחד מהפתרונות למצוקת ההון, אם תיווצר, עשוי להיות איגוח של תיקי המשכנתאות. רק בחודש שעבר פירסמו בנק ישראל, רשות ניירות ערך, משרדי האוצר והמשפטים ורשות המסים דו"ח ביניים של הוועדה לקידום האיגוח בישראל - התומך ביצירת שוק איגוח, תוך אימוץ המסקנות ממשבר משכנתאות הסאב־פריים בארה"ב. ההוראה החדשה למעשה מתמרצת את הבנקים לאגח קודם כל את תיקי המשכנתאות, כשהדבר יתאפשר, מכיוון שהן נהפכות עתה למשקולת במאזן הבנקים המצריכה שמירה על רזרבות הון גדולות מהרגיל.

סיכום ביניים של קדנציית זקן מובילה למסקנה כי הוא עלה למשקיעים במניות הבנקים בישראל עד כה עשרות מיליארדים. הבנקים הגדילו עד כה את ההון ב–17 מיליארד שקל, והם עוד ממשיכים להגדיל, כדי לעמוד בדרישות שהמפקח הציג ב–2012. יחד עם הדרישות שהוצגו אתמול, מדובר בתוספת הון שתסתכם ביותר מ–20 מיליארד שקל בתמורה לחיזוק יציבות המערכת. מדובר בסכום משמעותי מאוד, שאתו אפשר היה להקים עוד בנק גדול בישראל, אבל זהו גם סכום שאולי יספוג חלק מהנזקים וימנע את משבר הסאב־פריים הישראלי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב

משבר בשווקים

לראשונה: מדד קריטי של שוק האג"ח העולמי מאותת על משבר