"ריכוזיות הביקורת על בנקים וחברות ביטוח בישראל עלולה להוביל לכשל מערכתי"

אטיאן בוריס, שותף בכיר בפירמת ראיית החשבון PwC העולמית: "הריכוזיות בביקורת הדו"חות הכספיים בישראל היא תוצאה של כשל שוק"; עם זאת, הוא מדגיש כי ב-PwC תומכים ברוטציה במוסדות פיננסיים בלבד

ערן אזרן
ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ערן אזרן
ערן אזרן

ראשי פירמות ראיית החשבון הגדולות בישראל אינם רגועים. בחודשים האחרונים הם עסוקים בניהולו של אחד המאבקים הגדולים והחריפים ביותר שידע ענף ראיית החשבון המקומי. המאבק, שמעורבים בו לא מעט יצרים, אינטרסים ובעיקר כסף גדול, הוא סביב רפורמה המתגבשת בימים אלה במסדרונות הכנסת, משרד האוצר ובנק ישראל.

הרפורמה צפויה לחייב בנקים וחברות ביטוח, ואולי גם את כל החברות הציבוריות, להחליף כל כמה שנים את רואה החשבון המבקר של הדו"חות הכספיים. רואה חשבון מבקר הוא נותן שירותים חיצוני לחברה, שאחראי על בחינת הדו"חות הכספיים שלה. בין השאר, הביקורת נועדה למנוע טיוח פנימי של מחדלים או סיכונים שהוסתרו מהמשקיעים בחברה.

מה שהעלה את סוגיית הביקורת החשבונאית על הפרק היה המשבר הכלכלי ב–2008, שהביא לקריסה של חלקים מהמערכת הפיננסית בארה"ב ובאירופה, וחשף (שוב) את כישלונם של רואי החשבון המבקרים לזהות את הסיכונים שהביאו לקריסה מבעוד מועד. בישראל עלה הנושא לסדר היום לאחר שקרן המטבע הבינלאומית ‏(IMF‏) הזהירה כי המבנה הריכוזי של הביקורת החשבונאית בבנקים הישראליים עלול להביא לכשל מערכתי.

ואכן, ענף הביקורת החשבונאית בישראל סובל מריכוזיות יוצאת דופן. משרד סומך־חייקין KPMG, בניהול רו"ח גד סומך, מבקר ארבעה מחמשת הבנקים הגדולים בישראל (בלאומי, הפועלים ודיסקונט הוא מטפל בשיתוף עם משרדים אחרים); משרד ארנסט אנד יאנג מבקר חמש חברות ביטוח גדולות (שתיים מהן בשיתוף עם סומך־חייקין), כשאת חברת הביטוח השישית מבקר סומך־חייקין לבדו.

המבנה הריכוזי של הביקורת החשבונאית משליך גם על מבנה התקבולים בענף, שזורמים למספר מצומצם של כיסים, ומכאן גם התאבון הגדול של כמה מהשחקנים לרפורמה משמעותית. שכר טרחה בעבור שנת ביקורת בבנקים יכול להגיע ליותר מ-30 מיליון שקל. שנת ביקורת בחברות הביטוח אמנם מתגמלת פחות, אבל מניבה שכר טרחה לא מבוטל של כ–10 מיליון שקל.

אטיאן בוריס

"הריכוזיות שמאפיינת את הביקורת על בנקים וחברות ביטוח בישראל עלולה להוביל לכשל מערכתי שאסור להמעיט בערכו", מזהיר אטיאן בוריס, שותף בכיר בפירמת ראיית החשבון PwC העולמית, וראש תחום הלקוחות והשווקים באירופה, אפריקה, המזרח התיכון והודו בראיון שהתקיים עמו מפאריס. "הריכוזיות אצלכם, שהיא תוצאה של כשל שוק, מונעת מגוון דעות ונקודות מבט - ולכן עלולה להסב נזק רב", הוא מוסיף.

בוריס, מבכירי רואי החשבון בעולם ומי שעמד בראש פירמת PwC בצרפת, מדגיש כי נוסף על הריכוזיות - ובעצם כחלק ממנה - גורם שני שעלול לפגוע בביקורת החשבונאית הוא ההיכרות האישית שנרקמת בין המבקר לגופים המבוקרים ובעלי תפקידים הקשורים אליהם - למשל בעלי השליטה. לדבריו, ההיכרות האישית היא סכנה ממשית, שכן היא עלולה ליצור ניגודי נאמנויות, לפגוע באובייקטיביות ולכרסם באי־התלות ובספקנות המקצועית.

רוטציה פנימית

מה מידת השפעתם של בעלי שליטה ומנהלים על רו"ח מבקר לאחר שנים של עבודה משותפת - האם קיימים מנופי לחץ?

"ככלל, בעלי שליטה עלולים להפעיל לחץ על פירמת ראיית החשבון, שזקוקה לתמיכתם כדי לשוב ולהתמנות מחדש. לכן, צריך לקבוע איסור חמור על פירמות ראיית החשבון לספק שירותי מס ושירותים מסוימים נוספים לבעלי שליטה, דירקטורים או מנהלים בכירים בתפקידי פיקוח פיננסי (Financial Oversight Role). למרות זאת, צריך לזכור שלבנקים ולחברות ביטוח יש בדרך כלל ועדת ביקורת חזקה, שמובילה את תהליך מינוי רואה החשבון המבקר ומפקחת על ביצוע הליך הביקורת ועל אי־תלות המבקר - לכן, מידת ההשפעה של בעלי השליטה מוגבלת למדי".

אחד הפתרונות שנמצאו בעבר כדי להתמודד עם החשש שקשרי עבודה של שנים יפגעו באי־התלות של רואה החשבון המבקר היה "רוטציה פנימית". הכוונה היא לרוטציה של רואי חשבון מתוך הפירמה המבקרת בכל כמה שנים - בלי להחליף את הפירמה עצמה. בארה"ב אימצו פתרון זה, ובישראל בחרו להעתיק את השיטה, כך שבפירמות המבקרות את המוסדות הפיננסיים בישראל מקפידים להחליף את השותף האחראי על הביקורת אחת לכמה שנים.

בוריס מדגיש כי רוטציה פנימית בין שותפי הפירמה לא באמת מצליחה להתמודד עם הבעיות הנובעות מאי החלפת רואה החשבון המבקר. "רוטציה פנימית אינה פותרת את בעיית הסיכונים המערכתיים, מאחר שההחלטות המקצועיות המשמעותיות - ובוודאי אלה שלהן השפעה משמעותית על הענף - נקבעות ברמת המחלקה המקצועית של הפירמה (וכזו יש רק אחת בכל פירמה), דהיינו ברמה גבוהה יותר מזו של רואה החשבון המבקר. מכיוון שההחלטות יתקבלו על ידי אותו גורם מקצועי בפירמה, הרי שהפירמה תנקוט אותה עמדה בקשר לאותה סוגיה בכל הבנקים המבוקרים על ידה.

"בנוסף, במצב של ריכוזיות בביקורת, רוטציה פנימית תקופתית של השותפים בפירמה המבקרת עלולה אף להחריף את נזקי הריכוזיות. למשל, כששותף אחד מהפירמה, המבקר בנק ראשון, מתמנה כרואה חשבון מבקר של בנק אחר, הדבר מגביר את האחידות בטיפול בסוגיות המשותפות לשני הבנקים - מה שמוסיף להשלכות הפוטנציאליות השליליות.

"לכן, במצב של רמות ריכוזיות סבירות, 'הפתרון האמריקאי' הוא פתרון נכון. אבל ברמת ריכוזיות גבוהה, הרגולטורים נדרשים לבחון צעדים אגרסיביים יותר", מסביר בוריס.

גם בארה"ב קיימים ספקות משמעותיים בנוגע ליעילות של פתרון הרוטציה הפנימית. ביולי האחרון העלתה המועצה לפיקוח על החשבונאות בחברות ציבוריות ‏בארה"ב (PCAOB), שהוקמה ב–2002 כחלק מחוקי סרביינס־אוקסלי (Sarbanes Oxley), להצבעה בבית הנבחרים האמריקאי הצעה לכפות על כל החברות הציבוריות רוטציה בין המשרדים המבקרים. ואולם, בתמימות דעים חשודה בין הרפובליקאים לדמוקרטים הוחלט לדחות את ההצעה.

מי שהתנגדו להצעת PCAOB היו ארבעת המשרדים הגדולים בעולם לראיית חשבון - Deloitte Touche ,KPMG ,Pwc ו–Ernst & Young - שלהם אינטרס מובהק בשימור המצב הקיים. בארבע הפירמות טענו שהרוטציה עלולה להגדיל את העלויות לחברות, לא תשפר את איכות הביקורת - ובכלל, כמו בכל זירה כלכלית אחרת, עדיף לתת לכוחות השוק לפעול באופן חופשי.

"אין מנוס מפעולה חד־פעמית"

פירמת PwC מבקרת, בין השאר, 14 מתוך 51 הבנקים והגופים הפיננסיים שנכללים במדד הפיננסים פורצ'ן 1,000, וכן 26 מ–70 חברות הביטוח שבמדד. הפירמה פעילה בישראל באמצעות הסניף המקומי. ואולם, בשונה מסומך־חייקין KPMG או ארנסט אנד יאנג, PwC אינה דומיננטית בפיקוח על המוסדות הפיננסיים בישראל - ומכאן גם האינטרס המובהק שלה, ובכלל זה של בוריס, בשינוי המצב.

הראיון עם בוריס מתקיים לקראת הצבעתו של פרלמנט האיחוד האירופי החודש (אפריל) על חקיקה חדשה המסדירה את תחום הביקורת החשבונאית. החקיקה כוללת תקנות שיחייבו רוטציה של משרד רואה החשבון המבקר מוסדות פיננסיים וחברות הציבוריות בכל 10, 20 או 24 שנה - בהתאם לנסיבות, ועם תקופות מעבר שונות. התקנות, שאמורות להקל על פירמות חדשות וקטנות להיכנס לשוק, נועדו להתמודד עם מצב שבו כ–90% מהחברות הציבוריות באירופה מבוקרות בידי ה–Big4 - ארבע פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם, ואלה ששולטות באופן לא מפתיע גם בביקורת על חברות הפיננסים הגדולות בארה"ב (Deloitte Touche ,KPMG ,Pwc ו–Ernst & Young).

מי שמובילים את החקיקה בישראל הם חברי הכנסת שלי יחימוביץ’ ‏(עבודה‏), רובי ריבלין ‏(ליכוד‏) ומאיר שטרית ‏(התנועה‏), שהגישו הצעת חוק בעניין לכנסת. בינתיים, הגופים המעורבים החליטו להקים צוות משותף לבחינת הסוגיה. הצוות כולל את המפקח על הבנקים, דודו זקן, ואת הממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון באוצר דורית סלינגר. בחודשים האחרונים ערך הצוות סדרה של שימועים למשרדי רואי החשבון, אבןל עדיין לא פורסמו המלצות בעניין.

4 ענקיות החשבונאות מבקרות 90% מהחברות הציבוריות באירופהצילום: רויטרס

בישראל יש חמישה בנקים גדולים. ארבעה מהם מבוקרים על ידי אותה פירמת ראיית חשבון. התמונה דומה גם בחמש חברות הביטוח הגדולות. האם הרגולטור צריך לפעול?

"במקרה של ריכוזיות קיצונית, כמו שכנראה קיימת בישראל, אין מנוס מפעולה חד־פעמית שתפתור את חוסר האיזון. את הצלחת הפעולה צריכים לשפוט לפי התוצאות: אם התחרות בביקורת על מוסדות פיננסיים תגבר, לא יהיה צורך בנקיטת צעדים נוספים. במקרה כזה, איכות הביקורת תשתפר ואי־התלות של המבקר וספקנותו המקצועית לא ייפגעו. מאותה נקודה כבר יהיה אפשר לתת לכוחות השוק להמשיך לפעול בחופשיות".

במשרד רואה החשבון המבקר של הבנקים הגדולים טוענים שרוטציה עלולה להביא לאובדן ידע ולפגיעה בטיב הביקורת. כיצד אתה משיב לטענה?

"חשוב להדגיש שהכנת דו"חות כספיים היא חלק מהתפקיד של הבנקים וחברות הביטוח, ולא של רואי החשבון המבקרים - הרי דו"חות היו נכתבים גם אם לא היתה ביקורת. הטענה בדבר אובדן ידע קשורה בעיקר ביעילות של תהליך הביקורת, שזה שיקול חשוב. עם זאת, לפירמות ראיית החשבון הגלובליות יש ניסיון ומומחיות בביקורת על מוסדות פיננסיים.

"יתרה מזאת, ב–Big4 פיתחו כלים המסייעים להתמודד עם האתגרים בשנת הביקורת הראשונה. למשל, HSBC, שהוא אחד הבנקים הגדולים בעולם, מינה באחרונה את PwC כפירמת ראיית החשבון שלו. לקראת הכניסה לתפקיד פיתחנו תוכנית היערכות מקיפה ומעמיקה כדי להבטיח שכאשר ניכנס לתפקיד בעוד פחות משנה, נהיה מוכנים".

האם קיימים מקרים בעולם שבהם הרגולטור הטיל חובת רוטציה על הרו"ח המבקר?

"כן. המקרה של סינגפור הוא דוגמה טובה. לפני יותר מעשר שנים, בעקבות המיזוג שייסד את PwC, נוצר מצב ש–PwC היו רואי החשבון המבקרים של כל הבנקים הגדולים המקומיים בסינגפור. הרגולטור המקומי החליט להנהיג חובת רוטציה של פירמות ראיית החשבון, שהביאה לכך של–PwC לא היתה יותר דומיננטיות בשוק. לאחר מכן, השהה הרגולטור את דרישת הרוטציה, אבל הוא שומר את האופציה להפעילה שוב אם הריכוזיות תחזור לרמות מסוכנות".

ובינתיים, בדומה לאירופה ולארה"ב, גם בישראל כמה מרואי החשבון הבולטים קוראים להרחיב את חובת הרוטציה שעומדת על הפרק לכלל החברות הציבוריות - ולא להסתפק רק במוסדות הפיננסיים. "חייבים לקבוע רף מקסימלי של שנים לביקורת. לא יכול להיות שחברה תבוקר בידי אותו משרד רואי חשבון לתקופה של 10–30 שנה, וגם לא לתקופה של עשר שנים. זה מתכון בדוק לכשלים", אמרו בכירים בענף ל–TheMarker.

חמשת משרדי ראיית החשבון הגדולים בישראל (כולל BDO זיו האפט) חולשים על 97% משוק הביקורת של החברות הכלולות במדד ת"א 100. בדומה, 100% מהחברות בת"א 25 מבוקרות על ידם. אותם רואי חשבון קראו לקבוע בחוק הפרדה בין שירותים שמעניקות פירמות ראיית החשבון (כמו ייעוץ מס, חקירה, בדיקת נאותות, שירותי IT) לבין הביקורת החשבונאית - בשל חשש מהטיה כתוצאה מתלות כלכלית עודפת.

בוריס - שמיישר קו עם העמדה של ה–Big4 שאינה פוגעת, כמובן, באינטרסים של PwC - טוען כי אין להחיל את חוק הרוטציה על כלל החברות הציבוריות. "ב–PwC אנו מתנגדים, באופן עקרוני, לרוטציה בכלל החברות הציבוריות, אלא מאמינים שצריכים להגביל אותה למוסדות פיננסיים בלבד. אנו מאמינים מאוד בשוק ביקורת תחרותי ודינמי - אלא אם מתקיים כשל שוק חריף. אנו לא מאמינים שצעדים, כמו חובת רוטציה, הם פתרון מתאים. קיים מספר מצומצם של שחקנים בשוק שיכולים לבצע ביקורת של ארגונים גדולים, מורכבים ורב־לאומיים, וממילא קיימת ביניהם תחרות עזה, שמעודדת איכות, מקצועיות ואי־תלות".

"חברות גדולות בוחרות רו"ח גדול"

האם נכון להפריד גם בין שירותי ייעוץ שמעניק רואה חשבון לבין הביקורת החשבונאית?

"הגבלת השירותים שמספקים רואי חשבון מבקרים אינה משפיעה, בעיקרון, על התלות הכלכלית של המבקר בישות המבוקרת. הסוגיה היא האם שכר הטרחה שמשולם לפירמת ראיית החשבון עבור שירותי הביקורת והשירותים שאינם ביקורת מהווה נתח משמעותי מסך 
ההכנסות שלה.

"מדובר בגורם סיכון פחות רלוונטי לפירמות ראיית החשבון הגדולות. חברות גדולות בוחרות בדרך כלל בפירמות גדולות לשירותי ביקורת, ובכך פוחת הסיכון ששכר הטרחה והשכר מהשירותים הנוספים יהוו נתח משמעותי מהכנסותיהן. הרגולציה אוסרת על רואה החשבון המבקר לספק שירותים שאינם ביקורת, כשקיים חשש לניגוד אינטרסים או פגיעה באובייקטיביות", מסכם בוריס.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב

משבר בשווקים

לראשונה: מדד קריטי של שוק האג"ח העולמי מאותת על משבר