ההנפקות זולגות מאחד העם ללונדון: "השוק הישראלי מוגבל"

החברות הישראליות מגלות מחדש את בורסת ה-AIM בלונדון; לקראת מפגש שמתקיים היום עם בכירי בורסת לונדון המומחים חלוקים בדעתם לגבי כדאיות המהלך

דרור רייך
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דרור רייך

מחזורי המסחר הנמוכים באחד העם גורמים לחברות הישראליות לגלות עניין בהנפקת מניותיהן בבורסות בחו"ל. כך, למשל, הופכת לונדון אט אט ליעד הנפקות אטרקטיבי לחברות ישראליות. היום (ג') מתקיים מפגש של בכירי בורסת לונדון ובכירי לשכת המסחר ישראל בריטניה בשיתוף עם פירמת BDO זיו האפט, HSBC ישראל ו-L.A GLOBAL CONSULTING GROUP.

נושא המפגש הינו הנפקות ראשוניות במסלולים השונים שמציעה בורסת לונדון לחברות ישראליות. הנפקתה של plus 500 לפני כחצי שנה, מעוררת עניין רב בקרב חברות השוקלות הנפקה בשווקים זרים.

גם סאמיט, מטומי ובגיר ככל הנראה הגיעו למסקנה כי בורסת לונדון היא האלטרנטיבה העדיפה עבורן להנפקה. חברות ישראליות נוספות בוחנות את האופציה הלונדונית, כאשר הסיבות המרכזיות מבחינתן הן עלות נמוכה יותר של הליך הרגולציה והקלות בדיווחי החברות הנסחרות בה.

קצת מספרים: בורסת ה-AIM נוסדה ב-1995, ובתחילת דרכה היא כללה בעיקר חברות בריטיות. עם הזמן, רשימת החברות הרשומות למסחר בה הפכה מגוונת יותר, הן בהיבט הסקטוריאלי והן בהיבט הפיזור הגיאוגראפי.

נכון לפברואר השנה, 1088 חברות היו רשומות למסחר ב-AIM לפי שווי שוק מצרפי של 81 מיליארד פאונד. מתוכן 625 חברות (57%) הינן בריטיות והיתר הן פירמות בינלאומיות. מהזווית הישראלית, נכון לפברואר 2014 עשר חברות ישראליות היו רשומות למסחר ב-AIM, כאשר שווי השוק המצרפי שלהם הוא כ-828 מיליון פאונד. 7 מתוך 10 החברות הן חברות קטנות יחסית, בעלות שווי שוק של פחות מ-25 מיליון פאונד.

שנת 2013 היתה שנת שיא בהנפקות בלונדון, ובסך הכל נרשמו למסחר 105 חברות בגיוס ראשוני כולל של 19.6 מיליארד דולר. בשנה החולפת גם חברות שהיו כבר רשומות למסחר בבורסה בלונדון ביצעו גיוס משני בסכום כולל של 39.1 מיליארד דולר.

בכדי להבין לעומק את כדאיות ההנפקות בלונדון, שוחחנו עם מספר ממוחים: אניטה לבינט יועצת הנפקות ומנכלית חברת la global consulting שמתארחת מחר בכנס, רונן ברקוביץ', שותף בפירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel ורועי אייזנמן, מנכ"ל מגדל חיתום, שהתייחסו לסוגיה הבוערת.

"זה שצלחת את תהליך ההנפקה לא מבטיח שתשרוד בשוק"

אניטה לבינט צילום: יח"צ

"הרגולציה בלונדון יותר נוחה כי הדיווח הוא חצי שנתי ולא רבעוני כמו בארה"ב או בישראל", מסבירה אניטה לבינט, "למשל, תקנות סרבנס אוקסלי (SOX) שנוגעות לארה"ב וחלקן יושמו גם בישראל, לא קיימות בבורסה בלונדון. יחד עם זאת, בלונדון יש כללים של האיחוד האירופי והם יותר נוחים ומתקבלים על הדעת מבחינת החברות.

"כל חברה ישראלית טיפוסית שרוצה להעלות את הפרופיל הבינלאומי שלה ולחדור לשווקים בינלאומיים, נרשמת למסחר בבורסה בלונדון. השוק הישראלי מוגבל מבחינת מספר המשקיעים וחברה שרוצה להתפתח בשוק הבינלאומי מבחינת קהלי יעד יכולה לעשות זאת שם בקלות רבה יותר. הרעיון של בורסת ה-AIM הוא להביא גם חברות שהן פחות בשלות וזקוקות להון מגויס כדי להתפתח. יש חברות טכנולוגיה שאין להן מכירות ורווחים ואז זו האופציה המועדפת מבחינתם".

לבינט מציינת גם כי "יש חברות שחושבות שהן יכולות לקבל שווי גדול יותר בארה"ב ולכן הן הולכות לשם. מה שאני לא מסכימה איתו - לא חסרות דוגמאות לחברות ישראליות שהנפיקו בשנים האחרונות בלונדון ורשמו תשואות גבוהות מאוד למשקיעים שלהן".

לבינט הוסיפה כי "זה שהצלחת לצלוח את תהליך ההנפקה בשלום לא מבטיח שתשרוד בשוק. יש חברות שנמחקו בסופו של דבר מהמסחר כי הן גייסו כספים מהסיבות הלא נכונות. כשאתה מגייס כסף אתה לוקח על עצמך הרבה מאוד התחייבויות ומטלות ויש חברות רבות שלא הצליחו לעמוד בזה, או לא הבינו את משמעות הדרישות ונמחקו ממסחר. ההנפקה זה לא רק זבנג וגמרנו.

"משקיעים ממדינות שונות דורשים מהחברה לעמוד בסטנדרטים שונים, והם לוקחים מאוד ברצינות מצב שבו החברה לא עומדת בתחזיות רווח שהציבה לעצמה. מספיק אירוע אחד משמעותי של אכזבת המשקיעים וכבר יש גם השפעה שלא תמיד נגמרת רק במחיר המניה", מסכמת לבינט.

מיקי ברנעצילום: נמרוד גליקמן

"חברות רבות נפגעו מהסחירות הנמוכה שקיימת שם"

רועי אייזנמן, מנכ"ל מגדל חיתום, זרוע הבנקאות להשקעות של קבוצת מגדל יותר פסימי לגבי הטרנד ואמר כי "ראינו כבר בעבר חברות שניצלו את השיא בהנפקות בלונדון ויצאו לגייס ב-AIM. הגיוס הוא אמנם נח יחסית אך חברות רבות נפגעו מהסחירות הנמוכה שקיימת שם ומהיכולת לבצע גיוסים נוספים. השווי של החברות האלו ירד משמעותית בתקופה קצרה כי לא עניינו את המשקיעים לאחר ההנפקה ובעלי המניות הקטנים בחברות האלו נפגעו בצורה קשה".

עוד מסביר אייזנמן כי "ניהול חברה היא משימה לזמן ארוך והנפקה היא רק אבן דרך אחת בתקופת החיים של חברה מוצלחת. הנפקה היא לא המטרה אלא אמצעי ועושה רושם שהרבה מנהלים ובעלי שליטה שוכחים את זה כשהם רואים את הקלות שבה ניתן היום להנפיק את החברה. הם שוכחים שהחברה קיימת גם ביום שאחרי ההנפקה וצריך להמשיך לנהל אותה. חברה שמחליטה להנפיק, צריכה לבחור בקפידה את השוק בו היא תבצע זאת ויש שיקולים רבים שצריך לקחת בחשבון".

"אין צורך בהיסטוריה של פעילות עסקית"

רונן ברקוביץ', שותף בפירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel התייחס גם הוא לגל ההנפקות בלונדון וציין כי "לונדון הפכה מבירת אנגליה למרכז העסקים של אירופה. באנגליה קיימת אבחנה בין "שווקים מתפתחים" לבין השוק המרכזי, ובורסת ה-AIM מתאימה לשווקים המתפתחים, עם תהליך מקוצר, שעלותו עשויה להיות נמוכה ביחס לתהליך בניו יורק. בנוסף, ההנפקה ב-AIM פשוטה יותר כי היא אינה דורשת הוכחה של היסטוריית פעילות עסקית ודרישת גודל מינימלי".

רונן ברקוביץ'צילום: לירון פרידמן

בנוסף, מסביר ברקוביץ' כי "הרגולציה הקיימת בבורסת ה-AIM הלונדונית רדודה יותר ביחס לרגולציה האמריקאי. דרישות רגולטוריות שהן בגדר חובה בארצות הברית נתפסות באנגליה כהמלצות בלבד, שלעיתים החברות מיישמות רק בכדי לאותת למשקיעים - אבל הן לא חייבות ליישם אותן".

"בנוסף לכך, ישנם שווקים מסוימים שהבורסה האנגלית היא האופציה המרכזית, ואף היחידה עבורם. כך הדבר באשר לחברות הציבוריות בתחום הגז והנפט, חברות בענף ההימורים או חברות בתחום ה-CFD (מסחר בחוזי הפרשים)", מסכם ברקוביץ'.

"בלונדון הדירקטוריון הוא זה שקובע ולא בעל השליטה"

עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל במשרד ברנע ושות' מתמחה בהנפקות בלונדון טוען כי "בשונה מהארץ, בלונדון הדירקטוריון הוא זה שקובע ולא בעל השליטה, כוח השוק שם שונה ולכן אינו מתאים בהכרח לחברות עם בעל שליטה אחד, מכיוון שהוא חסר השפעה על מבנה הדירקטוריון ויש לו פחות יכולת להתערב בהחלטות.

רועי איזנמןצילום: צ'יקו כהן

"בעבר הרגולציה באנגליה הייתה מבוססת על קוד ממשל תאגידי, שהוא מבחינת 'אמץ או גלה'. אין חובה על אימוץ הקוד, אבל אם חברה החליטה שלא לאמצו היא חייבת לגלות נתונים אחרים. יחד עם זאת, חשוב לציין שהרוב המוחלט של החברות בוחר לאמץ את הקוד המחמיר, ושיש מגמה המחייבת את אימוצו של הקוד בחלק מהמדדים. מעבר לכך, חברות ישראליות מגיעות עם רגולציה מהבית כי הן מחויבות בנוסף גם לחוק החברות הישראלי", סיכם ברנע.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

לס נייט הכחדה אנושית מרצון

"נחיה חיים ארוכים ואז ניכחד": האיש שרוצה שלא יהיו יותר אנשים בעולם

FILE PHOTO: Twitter logo and a photo of Elon Musk are displayed through magnifier in this illustration taken October 27, 2022. REUTERS/Dado Ruvic/Illustration/File Photo

כיכר העיר המטורפת של אילון מאסק עוד עלולה להרוג אותנו