חשבונאות יצירתית מדי? תביעה נגזרת 
של 1.9 מיליארד ש' נגד מנהלי דסק"ש

בתביעה שהוגשה על ידי משה הייט, בעל מניות בדסק"ש, נטען כי בעלי שליטה ומנהלים בכלל ביטוח ובאי.די.בי פיתוח נקטו "תכסיסנות ויישום מניפולטיבי של כללים חשבונאיים, שנועדו להכשיר חלוקת דיווידנד בסכומי עתק". דסק"ש: החברה תלמד את כתב התביעה ותגיב בהתאם

אסא ששון
אסא ששון
אסא ששון
אסא ששון

לפני כשבועיים איבד נוחי דנקנר את השליטה בקונצרן אי.די.בי, אך התביעות הייצוגיות והנגזרות בגין פעולות שננקטו בתקופה שבה ניהל את הקונצרן ממשיכות להגיע.

ביום חמישי בשעות הצהריים הגיש משה הייט, בעל מניות בחברת דסק"ש, תביעה נגזרת נגד החברות כלל ביטוח ואי.די.בי פיתוח ומנהליהן - בהם רפי ביסקר, חיים גבריאלי, נוחי דנקנר, יצחק מנור וצבי לבנת - באמצעות משרד עורכי הדין אורלנסקי, איזנברג, מוזסון ושות'.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט הכלכלי בתל אביב טוען התובע כי "עניינה תכסיסנות ויישום מניפולטיבי ושגוי של כללים חשבונאיים, בניגוד להוראות הדין ובניגוד לכללי החשבונאות המקובלים, אשר נועדו להכשיר חלוקת דיווידנד בסכומי עתק - חלוקה אשר לא היתה לה כל הצדקה חוקית ובוודאי שלא הצדקה כלכלית; חלוקה אשר דיללה את משאביה של החברה ופגעה בה באופן משמעותי... חלוקה אשר העשירה את כיסם של בעלי השליטה או של מקורבים להם, בהיותם המוטבים העיקריים בתאגידים המחזיקים בשרשור בחברה".

התובע מסביר כי הכל החל ב-2007, אז הוחלט כי כל החברות הכפופות לחוק ניירות ערך יחויבו לערוך את הדו"חות הכספיים שלהן בהתאם לתקן הדיווח הכספי הבינלאומי (IFRS) מ-2008 והלאה, במקום המערכת שהיתה נהוגה עד אז.

חיים גבריאלי (מימין) ונוחי דנקנר. "חלוקת דיווידנדים שהעשירה את בעלי השליטה והמקורבים"צילום: מוטי מילרוד

התובע טוען כי כבר אז היה ידוע לחברה ולמנהליה כי אחד התקנים דן בנושא צירוף עסקים (תקן IFRS3), וקובע כי כשחברה מגיע לשליטה בחברה אחרת, יש לבצע שיערוך רעיוני של כל האחזקות הקודמות בחברה. המחיר שבו יבוצע שיערוך זה הוא מחיר שווי הוגן. במלים אחרות מבוצע כאן תרגיל חשבונאי שבו נמכרות כל האחזקות הקודמות של החברה (מבחינה רעיונית), ולאחר מכן מבוצעת רכישה של מלוא האחזקות החדשות. אם נוצר מהמכירה הרעיונית רווח, הוא יוכר בדו"חות הכספיים של החברה. רווח זה מכונה רווח משיערוך.

לדברי התובע וכפי שמתואר בכתב התביעה, מאחר שמנהלי דסק"ש ידעו כי התקן עתיד להיכנס לתוקף, וב-2007 שלטה החברה בשופרסל והחזיקה 61.1% ממניותיה, בתחילת 2007 מכרה דסק"ש 13.9% ממניות שופרסל לחברת ישראלום שבשליטת מתיו ברונפמן ושלום פישר - וכתוצאה מכך החזיקה בפחות מ-50%. כך, לפי דו"חות ה-IFRS, היא אינה נדרשת לאחד בדו"חותיה את הדו"חות של שופרסל. בכתב התביעה נכתב עוד כי דסק"ש מודה כי השליטה הכלכלית והאפקטיבית בשופרסל נותרה בידיה.

התובע ממשיך ומסביר כי בתחילת 2010, עם כניסתו לתוקף של תקן IFRS3, רכשה דסק"ש מהציבור 8.3% ממניות שופרסל תמורת 423 מיליון שקל. כתוצאה מכך היא החזיקה ב-50.3% ממניות שופרסל. מהלך זה העביר את החברה לאחזקה של יותר מ-50%, ולכן היא ביצעה שיערוך לאחזקותיה בשופרסל ורשמה רווח של 1.29 מיליארד שקל. כתוצאה מכך היא חילקה לבעלי מניותיה דיווידנד בסך של 1.25 מיליארד שקל.

"לכן", אומר התובע, "הסכום הכולל של הכספים שהוציאה החברה בקשר למהלכים הפיקטיביים הוא 1.673 מיליארד שקל (במונחים נומינליים), שהם 1.971 מיליארד שקל כולל ריבית".

מי שקיבלה את עיקר הדיווידנד (74%) היא חברת אי.די.בי פיתוח, שמרבית המנהלים הנתבעים ניהלו אותה ושלטו בה באותה תקופה.

איפה היתה רשות ניירות ערך

התובע מזכיר כי רבעון לאחר מכן בוצע ניסיון נוסף של דסק"ש לעשות תרגיל דומה בחברת אלרון תעשיות. דסק"ש רכשה מהציבור מניות, ועלתה עקב כך מאחזקה של 48.7% לאחזקה של 50.5%. הרווח הרעיוני שאמור היה להיווצר כתוצאה מכך היה בגובה של 150 מיליון שקל, אך רשות ני"ע עצרה את המהלך וטענה כי החברה לא עברה לשליטה בעקבות הרכישה, שכן עוד קודם לכן שלטה באלרון, ולכן לא ניתן להתחשב ברווח רעיוני זה.

"ואולם אף שרשות ני"ע תפסה את מבצעי התרגיל הפיננסי לגבי אלרון עוד קודם לחלוקת מרבית הדיווידנד שמקורו בשופרסל, המשיבים לא הפסיק את חלוקת הדיבידנד הנובע מהרווח הרעיוני הפיקטיבי שנרשם בשופרסל. למרות החלטת רשות ני"ע בעניין אלרון אישרו נושאי המשרה בחברה עוד ארבע פעמים לחלק דיווידנדים בשיעור כולל של 950 מיליון שקל נוספים, שיחד עם החלוקה הראשונה בשיעור של 300 מיליון שקל הגיעו לכדי 1.25 מיליארד שקל", כותב התובע.

דסק"ש מסרה בתגובה: "כתב התביעה התקבל במשרדי החברה. נלמד אותו ונגיב בהתאם".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?