מה שנכון לנתניהו: כך נמנעים מתשלום מס באמצעות מקלטים בחו"ל

היכן נמצאים מקלטי מס ומי פועל כדי לצמצם את השימוש בהם? ■ מומחים: "רשויות המס נעשו מתוחכמות - ויש שיתוף מידע בין המדינות"

ערן אזרן
ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ערן אזרן
ערן אזרן

בשבוע שעבר נחשף לציבור החשבון הפרטי שניהל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בין 1999 ל–2003 באי ג'רזי, המשמש מקלט מס בחו"ל. ניהול החשבון העלה שאלות ערכיות בנוגע לתכנוני מס על ידי נבחרי ציבור בישראל ובעולם, והציף את ההבדלים הקיימים בגביית המסים בין עשירים לרוב האוכלוסייה ובין תאגידי ענק לעסקים קטנים ובינוניים.

מקלטי מס הם לא פעם תופעה שנעשית בעידודן של ממשלות "מתוקנות". חלוץ מקלטי המס היה אריסטוטלס אונאסיס, בעלה המפורסם של ג'קי קנדי, שבחר לרשום את האוניות שבעלותו תחת דגל המדינה שבה זכה לתנאים מעודפים בענייני מיסוי ורגולציה. במובן הקלאסי, המונח מתאר מדינות שבחרו להעניק הטבות מס או פטור ממס לתושבים או לתאגידים. הטבות אלה יכולות לכלול פטור ממס הכנסה או מס חברות, או פטור ממס על רווחי הון או חלוקות דיווידנד. לרוב אלה מדינות שהתשתית הכלכלית בהן ירודה, והפטור נועד לייצר מקורות פרנסה ולעודד את הפעילות הכלכלית.

"מדינות שנחשבות מקלט מס אינן מחייבות במס או מחייבות במס מזערי על חברות או יחידים", מסביר עו"ד פיני רובין, ראש משרד גורניצקי ושות’, המתמחה בין היתר במיסוי בינלאומי. "העולם הוא כפר פיסקלי, שבו מנסים גופים בינלאומיים לתמרן כדי ליהנות משיעורי מס נוחים. תאגידים מתמרנים בין מדינות אמנה שונות כדי להגיע ליעד המס המועדף".

בנימין ושרה נתניהוצילום: מרק ישראל סלם

"מקלטי מס מעודדים חברות להתאגד אצלם באמצעות הקלות הקבועות בחוק", מוסיף עומרי יניב, שותף מס בינלאומי בפירמת ראיית החשבון PwC ישראל. "אותן מדינות מעניקות לזרים תשתית הכוללת סודיות בנקאית, דיני חברות מקלים, אנונימיות - ובדרך כלל, התערבות ממשלתית מזערית. הפעילות של תושבים או של תאגידים זרים מניעה את הכלכלה המקומית, שמספקת נותני שירותים כמו עורכי דין, רואי חשבון ודירקטורים".

בעולם יש עשרות מדינות שנחשבות למקלטי מס. בשנים האחרונות פירסם OECD "רשימה שחורה" הכוללת 35 מקלטי מס בעולם. בין היתר נכללו בה אנדורה, אנגולה, איי בהאמה, בחריין, ברבדוס, איי הבתולה הבריטיים והאמריקאיים, איי קוק, גיברלטר, ג'רזי, ליכטנשטיין, איי מרשל, מונקו, מאוריציוס, פנמה, סמואה ואיי סיישל.

גם מדינות שנחשבות מתוקנות בנו מערכות מיסוי שמעניקות לא פעם הטבות מס מפליגות לתאגידים או למשקיעים זרים, בהן קפריסין, לוקסמבורג, בריטניה ואירלנד. גם סינגפור והונג קונג אינן מטילות מס חברות על חברות מקומיות בעלות פעילות בינלאומית.

איי הבתולהצילום: AP

אפילו ישראל מעניקה הטבות מס מפליגות באמצעות החוק לעידוד השקעות הון. "אם חשבנו שמדינה מסוימת מגונה רק מכיוון שהיא מכונה מקלט מס, אז הנה - גם ישראל יכולה להיחשב כמקלט", מדגיש רובין. "הטבות המס בישראל לעולים חדשים או לתושבים חוזרים במשך עשר שנים מיום עלייתם הן מקלט מס חוקי, שמוצדק בעיניי. גם שיטת המיסוי שהיתה נהוגה בישראל עד 2003 – השיטה הטריטוריאלית – נחשבת לסוג של מקלט".

רובין מסביר שעד 2003 לא היה מוטלת על תושב ישראל חובה לשלם מס בגין ריבית בחשבון זר, בין אם זה היה רשום במדינת מקלט מס ובין אם לאו. כלומר, גם אם נתניהו היה מחזיק חשבון בשווייץ או בבריטניה, הוא לא היה חייב במס בישראל. לדבריו, "אין כל טעם לזקוף לחובתו דבר בגין פתיחת חשבון זר במדינת מקלט, שכן תוצאת המס הישראלי היתה אפס בכל מקרה".

מי נהנה מהמקלטים?

המעבר של איש העסקים עידן עופר ללונדון הוזכר באחרונה בהקשר של מקלט מס. דיני המס הבריטיים מעניקים הטבות מפליגות למי שמוגדר Resident Non Domiciled, כלומר תושב מדינה שאינו מתכוון להתאזרח. משטר המס המיוחד, שנתון לביקורת ציבורית בבריטניה עצמה, גרם לנהירה של שייח'ים סעודים, אוליגרכים רוסים וטייקונים ממדינות שונות לבירה הבריטית. אם אכן יטען למעמד כזה, עופר עשוי ליהנות מהטבות משמעותיות, שכן מי שזוכה לו נהנה ממשטר מס טריטוריאלי, הדומה לזה שהיה בישראל עד 2003, כלומר שלטונות המס ימסו רק את ההכנסות שעופר יפיק מפעילותו בלונדון, והוא יקבל פטור על דיווידנדים, רווחי הון וריבית מחוץ לבריטניה.

אנגולהצילום: Bloomberg

"מצד אחד, יש יחידים שמשתמשים בכל מיני מדינות כמקלטי מס קלאסיים על ידי הטבות המס המוצעות בהן", מסביר יניב. "מהצד השני, קיימות חברות רב־לאומיות שעושות שימוש במיקום גיאוגרפי כדי להפחית את חבות המס במישור הבינלאומי".

"אם תסתכל על הקהילה היותר קונסרבטיבית של עשירי העולם, אני מניח שחלק לא מבוטל מהם כבר עשו שימוש בימיהם העסקיים בחברות שרשומות במדינות אמנה או במקלטי מס - לרבות החברות המפוארות בעולם, ששיכנו את ה-IP שלהן (נכסים בלתי מוחשיים כגון פטנטים, ידע, מוניטין ושם - ע"א) במקלטי מס בעולם", הדגיש רובין.

בשנים האחרונות ממשלות וארגונים כמו OECD, החריפו את המאבק במקלטים בעקבות המשבר הפיננסי. המשבר הכניס לא מעט ממשלות לגירעונות 
עמוקים, ואילץ אותן לתור אחר מקורות הכנסה. גם המחאה והביקורת הציבוריות בנוגע לשיעורי המיסוי הנמוכים של התאגידים הבינלאומיים והמאיון 
העליון דחפו 
את הממשלות 
לפעול.

"היכולת ליהנות ממקלטי מס ירדה ביחס לעבר - יש לחץ גובר מצד המדינות הגדולות בעולם", הוסיף יניב. "בשורה התחתונה, זה נהפך להיות הרבה יותר בעייתי. רשויות המס נעשו מתוחכמות, וישנם הסכמי שיתוף מידע בין מדינות. יש לחץ של האיחוד האירופי, של OECD ושל ממשלת ארה"ב לחשוף חשבונות בחו"ל שאינם מדווחים. יותר מקורות מושקעים כדי להילחם בתופעה".

עו"ד פיני רוביןצילום: תומר אפלבאום

"להבדיל מבעבר, מקלטי המס אינם יוצרים חסימה מהדקת של אינפורמציה", מדגיש רובין. כיום קל יותר לדעת מי עומד מאחורי החברה, התאגיד או הנאמנות גם אם מיקומם במקלטי מס. שקיפות יחסית אך מוגבלת זו נובעת לא רק משינויי חקיקה במדינות המקלט עצמן, כחלק מסולידריות בינלאומית שאותה מובילה ארה"ב, אלא בעיקר מכך שרוב הבנקים בעולם לא יפתחו חשבון מבלי שייחשף הנהנה האמיתי ממנו או מי שעומד מאחורי תאגיד פלוני.

השקיפות נכפית בראש ובראשונה כחלק מהמלחמה של הקהילה הבינלאומית בהלבנת הון. עם זאת, אף שניתן לדעת ביתר קלות מי עומד מאחורי החשבון, חשוב להבין שהפטור ממס עומד בעינו".

שווייץ החליטה באחרונה להתפרק ממעמדה כמקלט מס באופן חלקי. בספטמבר 2013 נחתם הסכם בין ארה"ב לשווייץ, ששם קץ באופן רשמי למעמדה של שווייץ כמקלט מס בעבור אמריקאים עשירים. ההסכם, שנחתם לאחר יותר משלוש שנים של דיונים, יעניש בנקים משווייץ שיסייעו לאמריקאים עשירים להסתיר כסף מרשויות המס באמצעות חשבונות סודיים וידרוש מהם לחשוף מידע לגבי בעלי חשבונות אמריקאים.

השיטה השתנתה

רו"ח עומרי יניבצילום: חגית גורן

למרות שלל המדינות שמציעות פטור ממסים, המומחים מדגישים שהימנעות מתשלום מס באמצעות פתיחת חשבון או רישום חברה בחו"ל נהפכה לקשה לישראלים. הסיבה לכך היא שינוי שיטת המיסוי ב–2003, שהעביר את ישראל מהשיטה הטריטוריאלית לשיטה הפרסונאלית.

רובין, שנמנה עם חברי הוועדה שהמליצו על שינוי השיטה, הסביר: "לנוכח השינוי שחל בשיטת המס בישראל החל מ–2003, הישראלי כבר לא יכול ליהנות מהפקדת כספו בחו"ל, ובאופן כזה לצאת ידי חובת המס בטענה שמקורה של הריבית בחשבונו הוא בניכר. כיום, במרבית המקרים אין זה חשוב מהו מקום מקור ההכנסה, אלא מי קיבל אותה. די בכך שאתה תושב ישראל כדי להיות חייב במס על הכנסה, גם אם הגיעה מהניכר. זה נכון כמעט לכל הכנסה - אפילו אם מקורה הוא במקלט מס בחו"ל".

במקביל, רובין מדגיש שמדינת ישראל, באמצעות רשות המסים, מעדכנת באופן הדוק את ההגדרות של חברות זרות החייבות במס בישראל וחוסמת פרצות שאיפשרו באופן חוקי להימלט מתשלום מסים. לדבריו, הרשות אף הגבירה באחרונה את הסתייגותה מחברות הארנק (חברות ששכירים עשירים מקימים כדי לצמצם את תשלום מס ההכנסה והביטוח הלאומי שלהם), לא רק אלה שבחו"ל והנשלטות על ידי ישראלים, אלא גם חברות הארנק הישראליות, שאליהן מתנקזים התשלומים שמקבלים נושאי משרה בכירים מחברות בישראל.

"החוק בישראל, למשל, קובע שחברות זרות גם כשאינן מנוהלות בישראל, אך שמוחזקות לפחות ב–10% על ידי ישראלי וששיעור הישראלים המצרפי בהן הוא יותר מ–50% - חייבות במס בישראל. אם יש לחברה רווחים פאסיביים, היא תיחשב מעין חברת ארנק זרה ותילכד ברשת המס הישראלית - רשות המסים תראה בה כאילו חילקה דיווידנד, וכאילו שהדיווידנד התקבל על ידי תושב ישראל, שיהיה מחויב בגינו במס, הגם שהדיווידנד בפועל עדיין לא חולק ועדיין התקבל. כלומר מנסים לסגור את כל הפרצות האפשריות".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב

משבר בשווקים

לראשונה: מדד קריטי של שוק האג"ח העולמי מאותת על משבר