הפסדי בנק ישראל ב-2013 גדלו ב-1.9 מיליארד שקל ל-44.5 מיליארד שקל

בבנק ישראל טוענים כי לא מדובר בהפסד כספי ממשי של הבנק ושל המדינה, אלא בהפסד רישומי בלבד, הפסד על הנייר, וכי מדובר בהפסד טוב, שכן רכישת הדולרים ע"י הבנק, הנהוגה מאז 2008, נועדה לעודד את תעשיות היצוא

מוטי בסוק
מוטי בסוק
מוטי בסוק
מוטי בסוק

בנק ישראל הפסיד ב-2013 מניהול יתרות המט"ח של המדינה 1.9 מיליארד שקל. סך ההפסדים המצטברים של בנק ישראל מניהול יתרות המט"ח של המדינה מגיע לסכום הענק של 44.5 מיליארד שקל. שיא של כל הזמנים.

ב-2012 הסתכמו הפסדי בנק ישראל מניהול יתרות המט"ח ב-1.2 מיליארד שקל, ב-2011 הסתכמו הפסדי בנק ישראל מניהול מט"ח ב-3.4 מיליארד שקל וב-2010 הם הגיעו לסכום המדהים של 17.9 מיליארד שקל.

סך כל יתרות המט"ח של בנק ישראל בסוף 2013 היה 81.77 מיליארד דולר. סך כל היתרות בסוף 2012 היה 75.906 מיליארד דולר. בשנה שעברה גדלו היתרות ב-5.864 מיליארד דולר בעיקר בשל רכישות הבנק.

ב-2014 צפוי היקף הרכישות לגדול, ובעקבותיו גם יגדלו הפסדי בנק ישראל, בשל המשך רכישות הדולרים לנוכח תיסוף השקל ובשל רכישות הדולרים לקיזוז ההשלכות הדולריות של הזרמת הגז משדה תמר.

בבנק ישראל טוענים כי לא מדובר בהפסד כספי ממשי של הבנק ושל המדינה, אלא בהפסד רישומי בלבד, הפסד על הנייר, וכי מדובר בהפסד טוב, שכן רכישת הדולרים ע"י הבנק, הנהוגה מאז 2008, נועדה לעודד את תעשיות היצוא בישראל וכפועל יוצא את התעסוקה במשק. אולם הדברים אינם מדויקים. לפי חוק בנק ישראל הבנק אמור להעביר את רווחיו השנתיים, כשיש כאלו, לקופת האוצר, אולם בהעדר רווחים כאלו בכול השנים האחרונות, ולנוכח ההפסדים המצטברים הענקים של הבנק בחמש השנים האחרונות נראה כי יעברו עוד שנים ארוכות מאוד, עד שבנק ישראל יעביר רווחים לקופת המדינה. לטענת בנק ישראל לא ניתן גם לכמת ולתמחר את תרומת היתרות למשק, בשל חשיבותן הקריטית במצבי חירום.

הסיבה להפסדי בנק ישראל לאורך השנים האחרונות היא רכישת הדולרים המואצת. כדי לממן את הרכישה מנפיק בנק ישראל מק"מים ומוכר אותם לציבור. הריבית על המק"מים גבוהה מהריבית שבנק ישראל מקבל בחו"ל על היתרות.

עד לאחרונה בנק ישראל נהג להשקיע את היתרות של ישראל באג"חים של מדינות הנחשבות לבעלות כלכלה חזקה, אלא שהריבית על אג"חים אלו נמוכה. בשנים האחרונות, לאור הפסדי הבנק הגדולים, ועם שינוי חוק בנק ישראל, הוחלט להשקיע עד 10% מהיתרות במניות של מדינות בעלות כלכלה חזקה, בתקווה להגיע לתשואה גבוהה.

העלייה ברמת היתרות מגדילה את היחס בין היתרות למצרפים שונים של המשק, שלפיהם מקובל לבחון את הלימות רמת היתרות. הגדלת היחס מחזקת משפרת את מעמדה של ישראל בסביבה הפיננסית הבין-לאומית. רמת היתרות של ישראל ביחס לרוב המצרפים האלה נמצאת מעל החציון הן של המדינות המפותחות והן של המדינות המתפתחות.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג צילום: בלומברגצילום: Bloomberg

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"